כל מי שמחשיב את עצמו אושיית רשת כבר חטף מהאח הגדול על הראש וחזר לעמוד על הרגליים. כל מי שמפעיל עמוד פייסבוק פופולרי יודע מה זה לקבל כרטיס אדום ולשבת משחק או שניים ביציע. בדיוק כפי שישיבה בכלא הישראלי הפכה לסמל סטטוס בקרב פעילי טרור פלסטינים, כך מובילי הדעה והממים ברשת החברתית בישראל מתהדרים בצלקות מהמפגשים הלא-נעימים עם הנהלת פייסבוק.
אבל אבי-מאיגרא-רמא-לבירא-עמיקתא-לן באמת חטף. אחרי שפייסבוק נכנסו עם D9 באמצע הלילה והרסו לו את הבית שבנה במו ידיו במשך חודשים ארוכים של ליקוט לינקים (וגם מכירת לינקים בשושו פה ושם) הוא התאושש במשך שישה חודשים והעז לבנות שוב סוכה.
הוא קרא לחבריו הישנים בפיד שייתנו יד ואלפים שיגרו לייקים מהירים. הכתבות באתרי החדשות פורסמו, וידיעות בדבר שובו של אויב הציבור מס' 1 נחתו על שולחן הנהלת הרשת החברתית.
הם לקחו אותו לסיבוב בכיכר העיר, חבטו בו לעיני כל ונתנו לכולנו לעמוד מנגד ולצפות בגופתו הווירטואלית המדממת. פעמיים תוך פחות מיממה. לזכותו של לן ייאמר שהוא לא אומר נואש. לחובתו ייזקף שהוא פשוט לא מבין שזה לא יעבוד.
אתמול פתח אבי לן את העמוד בפעם השנייה וזכה לראותו צובר כמה אלפי לייקים בטרם הורידה פייסבוק על ראשו את הגרזן. הוא ניגב את הדם, פתח עמוד בפעם השלישית והבוקר חטף שוב. זה מתחיל להריח כמו נקמה של פיל בזבוב, או כמו שמכנים זאת בפייסבוק - החוק.
הרבה ממים של שמחה לאיד צצו מאז אתמול אבל בסופו של דבר, ולא משנה מה דעתכם על דרכיו החלקלקות של לן להרוויח כסף מלינקים, יש פה בן אדם שעומד חבוט מול הענק הכחול ומוכה נמרצות מול עינינו. אולי יקום הגולש שישכנע אותו לוותר, ואולי עוד נזכה לחזות בדם נוסף נשפך במופע האימים הזה, אבל אי אפשר להתעלם מהמבוכה שכל הסיפור הזה גורם לנו לחוש - יש מלך בישראל והוא לא ביבי; קוראים לו פייסבוק והוא יקבע מי יזכה להפיץ את קולו ומי יושלך לבידוד. היום זה הוא, מחר - כל אחד מאיתנו.
תהייה לסיום: בחודשים האחרונים נשאלו נציגי פייסבוק בישראל לא מעט פעמים האם הם אלו שמחליטים איזה תוכן שמועלה בעברית לצנזר? התשובה הייתה חד-משמעית - לא. עובדי פייסבוק בישראל לא נוגעים בתוכן. אם כן, כיצד פעלה הרשת החברתית במהירות כזו להסרת עמוד שבפועל לא הפר אף אחד מהסטנדרטים הקהילתיים של פייסבוק (שם קוד לאוסף חוקי הרשת החברתית)? למה לוקח יומיים לטפל בדיווח על שיימינג והעמודים של אבי לן הוסרו במהירות כזו?