אלדד יניב vs הצל: "פעילי ימין מנסים לחסום אותי בפייסבוק - צריך עזרה"

"בשעות אלה העמוד שלי מותקף במאות "תלונות" שיקריות לפייסבוק על ידי הצל וחייליו" - את זעקת השבר הזו פרסם בצהריים אלדד יניב שהגיע למקום ה-30 ברשימת המחנה הציוני לכנסת בבחירות האחרונות. "בהחלט ייתכן שהעמוד שלי יוסר בקרוב עד שיוחזר. אבל צריך לתת קרב לצל וחייליו. בלי פחד. אני זקוק לעזרתכם. ממש. הצל וחייליו לא ישתיקו יהודים כמונו בארץ הזו. אף פעם".

יניב צירף את הדברים לפוסט שהבעיר את חמתם של פעילי הימין, בו הוא קרא לגולשים לקנות אצל סוחרים ערבים-ישראלים. לצד הטקסט פרסם יניב צילום מסך של הודעה אזהרה שקיבל מהנהלת הרשת החברתית, בו נאמר כי מישהו דיווח שהפוסט שלו כולל עירום (הוא מכיל בפועל רק תמונה של דגל ישראל) וכי אם הוא לא ימחוק אותו הוא עלול להיחסם על ידי פייסבוק.

כמובן שכל אדם עם שכל בקודקוד יבחין כי לא מדובר בעירום ויש סיכוי גבוה שהמדווחים יקבלו הודעה שהפוסט לא הוסר, אבל כשלוקחים בחשבון את חסימתו של נתנאל אזולאי ועוד פעילי שמאל אחרים נראה שמדובר בכלי אמיתי לסתימת פיות בידי הרוב כנגד המיעוט.

לפי התקנון של פייסבוק, הרשת החברתית לא מאפשרת לפרסם תמונות של עירום לצד טקסט גזעני, משפיל או כל מה שכולל הסתה נגד גזע, דת, לאום, העדפה מינית, גיל וכו'. השיח הציבורי בפייסבוק כולל את כולם והמציאות מוכיחה שאין אפשרות להתמודד עם קבוצות השנאה הרבות שמוקמות משני צדי המתרס. עם פוסטים של אנשים פרטיים גם אין כל כך מה לעשות אלא אם כן מדווחים עליהם.

"אני מתכנן לנהל מערכה נגד קבוצות אלימות ומאורגנות שמנצלות במרמה את כללי פייסבוק ופוגעות בחופש הביטוי של יהודים כמוני. הם התעסקו עם היהודי הלא נכון", מסר בתגובה אלדד יניב לוואלה! TECH.

"קודם כל אני נגד סתימת פיות", אמר הצל בתגובה לוואלה! TECH. "אין לי כלום נגדו ולא כתבתי כלום נגדו, הוא זה שקורא לי בשמות בתכניות טלוויזיה. לא כתבתי לסגור אותו". לדבריו, "אנשים פועלים מזעם אבל לא צריך להשתיק אף אחד אלא אם כן הוא מהווה איום".

מבחינה טכנית, בפייסבוק מתעקשים שאין קשר בין כמות הדיווחים למהירות התגובה וכי רק דיווחים על סכנה מידית זוכים לעדיפות (איום בהתאבדות וכו'). בכל פעם שנשאלו התעקשו נציגי הרשת החברתית כי צוותים דוברי עברית (לא בישראל) סורקים את כל הדיווחים ומקבלים את ההחלטות, אבל בפועל נראה שהרבה יותר קל לחסום מישהו בפייסבוק. כל מה שצריך זה לדווח על תמונה (או תמונות) עם מאפיינים דתיים, או אלימים, או פרובוקטיביים למראית עין. הרבה דיווחים על הרבה תמונות יניבו, רוב הסיכויים, תוצאות וכך מתגלה שבסופו של דבר מדובר במשחק של מספרים - אלו שמדווחים והאחד שנאלץ להתמודד עם פייסבוק.

במצב לא סימטרי זה של יחסי כוחות נראה שאפילו הודעה של פייסבוק, בדבר פוסט שנבדק ועלול להביא לחסימת החשבון כולו, הוא בגדר הפחדה שעלולה לגרום לרבים למחוק פוסטים לגיטימיים שדווחו כפוגעניים או להימנע כלל מפרסום דעה.

מהצד השני, פייסבוק לא מאתגרת את המדווחים הסדרתיים עם סנקציות. מי שכל הפרופיל שלו משמש לדיווחים ולא לשום פעילות אחרת עלול להיחשב כספאמר, לדברי פייסבוק, אבל מי שמתפעל פרופיל אישי יכול לדווח ללא הגבלה על עמודים שלא מוצאים חן בעיניו, גם אם אף אחד מהדיווחים לא מוצדק בתום הבדיקה.