"לך תתאסלם בסוריה ושיערפו לך את הראש"

הסופר, הסטיריקן והמרצה לקולנוע, קובי ניב, ידע מכות וקללות בחייו לדבריו אבל שום דבר לא הכין אותו לתגובה האלימה והעוצמתית שהוא חטף בפייסבוק אחרי שפרסם פוסט על לוחמי צה"ל המצטלמים מחויכים עם תפילין ורובים. החוויה הזו טלטלה אותו כל כך שהוא החליט לתקוף את זה עם הנשק העיקרי שלו - סאטירה.

"במהלך ספטמבר תחילת אוקטובר, לפני ובלי קשר ל-'גל הטרור' הנוכחי, הייתי נתון, בשל פוסט שהעליתי, למתקפת קללות ואיומים קשה ברשת הפייסבוק", כותב ניב בעמוד גיוס הכספים לצורך פרסום ספר חדש שהוא עבד עליו - ש??ט?נ?ה: "אסופה חלקית מתוך מבול הנאצות, איחולי-המוות ואיומי-הרצח שקיבלתי או שפורסמו בפייסבוק בעקבות אותו פוסט".

"ש??ט?נ?ה אינו עוסק בי או בדעותיי, וגם לא בשיימינג של שלל המנאצים, שאומנם פרסמו את גידופיהם האיומים ברי"ש גלי ותחת שמם, אבל אני הקפדתי דווקא שלא לציין את שמותיהם המלאים", מבהיר ניב. "הספר גם לא עוסק במקללים, אלא בתופעה הנוראה, שאף אחד - לא פייסבוק, לא משטרת ישראל, לא מערכת המשפט, לא הממשלה - אינו עושה דבר כדי להפסיקה או אפילו למזערה".

בתחילת השבוע עמדה הקופה בעמוד הפרויקט באתר הדסטארט על אפס שקלים, עכשיו יש שם יותר מ-6,700 שקלים (שתרמו 63 אנשים) מתוך 32,000 שניב הציב כיעד. בעוד כחודש הוא מקווה לגלות שהקופה התמלאה כדי ש-"מי שלא נחשף לזה, שיראה את המסה של הדבר הזה", הוא אומר בראיון. לדבריו, לאחר פרסום אותו פוסט ידוע לשמצה (שגם דווח על ידי גולשים זועמים ונמחק על ידי פייסבוק), הוא היה מקבל מאות הודעות שנאה ביום: "יש משהו במסה הזו שמעיק, מדכא ומייאש אבל הדבר הכי מטריד והכי מעיק זה ההתעסקות עם הנאצים. אנשים, שעברו את מערכת החינוך בישראל ונסעו לפולין, כותבים לבן-אדם יהודי 'חבל שלא הרגו אותך הנאצים, שלא השלימו את העבודה'. זה חשוב לראות מי אנחנו ומה מערכת החינוך מוציאה".

"יש לנו פה מלחמה על הבית אז מה אני אפחד? מאוחר בגילי כבר לפחד", הוא אומר ומבהיר שההסתה שאנחנו רואים היום היא המשך ישיר למה שעבר עליו. "כשעשיתי את התחקיר לספר נכנסתי לדף של כל אחד. נכנסתי לראות מי כל אחד מהם. לראות אם זה חייל או בן כמה הוא? זה הגיע לסביבות אלף ביום לאורך תקופה של כמה שבועות. בשלב מסוים זה נגמר אבל עדיין פה ושם זה מטפטף. בדיעבד התברר לי שהצל כתב נגדי וקרא להם לפעול".

"כדי לשמור על מידה מסוימת של שפיות בתוך אש המשטמה, שחרכה את נפשי במהלך 'כתיבת' הספר, ביקשתי מידידי הקריקטוריסט והצייר הנהדר עמוס בידרמן להוסיף לאסופה כמה איורים מצחיקים, במקומות הראויים, ובכך לשפוך קצת מי הומור צוננים על מדורת השטנה הנוראה".