בעבר הלא-רחוק היינו מורידים קבצים מאתרי אינטרנט ושרתי FTP מפוקפקים, אבל בשנים האחרונות כולנו יודעים שאם מחפשים קבצי מדיה ברשת צריך להוריד טורנטים. אבל מה זה אומר, מאיפה מגיעים הקבצים האלה ואיך זה שונה מההורדות של פעם?
קודם כל יש להבין שבניגוד להורדה משרתים, הקבצים שאתם מורידים באמצעות תוכנות דוגמת ביטורנט או פופקורן טיים (התוכנה מאתרת טורנטים ומורידה אותם למחשב תוך כדי הצפייה) מגיעים ממחשבים של משתמשים אחרים, שהורידו את אותו הקובץ לפניכם. מה שמאפשר הורדה נוחה ומהירה של כל כך הרבה קבצים היא העובדה שכולם קשורים ברשת גלובלית.
זה אומר שככל שהקובץ פופולרי יותר יהיה קל יותר למצוא אותו ומהיר יותר להוריד אותו. קובץ ה-torrent שאתם מורידים נטען על ידי התוכנה ומפנה אותה ל-Tracker, שזה שרת המכוון את התנועה בין המשתמשים המורידים את אותו קובץ ובעצם אומר לתוכנה אצל מי הקבצים זמינים ברגע זה.
מעבר לכך, מכל משתמש אתם מורידים חלק מהקובץ וכך ניתן להרכיב מדיה דיגיטלית מכמה מקורות במקביל ולשמור על קצב הורדה מהיר. בניגוד לנאפסטר (P2P), למשל, שבזמנו חיבר בין שני משתמשים ואם אחד היה מתנתק ההורדה הייתה נפסקת.
הדמיה של איתור הקבצים:
אם כן, תוכנת ביטורנט עושה שימוש בשרת כדי לאתר מקורות וכדי לנווט את התנועה אבל ההורדה מתבצעת בין המשתמשים בלבד. מעבר לכך, במסיבה הווירטואלית של הביט טורנט, אם אתם מחפשים אורח (קובץ) מסוים, אנשים אחרים מצביעים על כיוונו המדויק. כך לאט לאט אתם עושים את הדרך לעבר החבר שאותו חיפשתם.
כמובן שבעולם הדיגיטלי, דברים עובדים מהר יותר מאשר במציאות האנושית. המחשב שלכם יוצר קשר עם לא פחות מ-50 מחשבים אחרים בכל מילי-שנייה, וכך מאתר את הקובץ הנדרש בתוך פרק זמן קצר מאוד (או לחלופין מגיע למסקנה שהקובץ הזה לא נמצא כרגע בשום מקום). אם נותרתם סקרנים, תוכלו להשתמש בתוכנה חדשה בשם Malestorm שתציג עבורכם בזמן אמת את הקשרים שנוצרים במהלך הורדת טורנטים, כפי שניתן לראות באנימציה של ארגון הביטורנט העולמי.
