למרות התדמית הגברית הנלווית עד ימינו לעולם המדע והטכנולוגיה, מאז ומעולם קידמו נשים את עולם הפיתוחים וההמצאות. למעשה, ללא עבודתן של נשים רבות לא היו לכולנו האמצעים או אפילו את האינטרנט לקרוא את המילים הללו. גם אם מסיבות חברתיות והיסטוריות זכו הנשים, בעיקר בזמן אמת, להרבה פחות הכרה ותודה על פועלן החשוב, הממציאות והחוקרות ברשימה הזו תרמו כולן באופן מהותי לקיומו של עולם הטכנולוגיה כפי שאנו מכירים אותו כיום.
הדי למאר
מי שזכורה בעיקר כשחקנית קולנוע, מעידן ימי הזוהר ההוליוודי של שנות ה-30, הייתה גם ממציאה. הדי למאר, הצעירה היהודית-אוסטרית שנמלטה ללונדון עם עליית הנאצים לשלטון, הייתה אחראית לפטנט ייחודי - שידור רדיו בדילוגי תדר, ששולב בהמשך במערכות תקשורת צבאיות, ויסודותיו משמשים עד היום בבסיסן של טכנולוגיות סלולריות, GPS, ובלוטות'.
ארנה הובר
האישה הבאה ברשימה שלנו הניעה את מהפכת התקשורת האלקטרונית, בזמן שהייתה בחופשת לידה. ארנה הובר המציאה מערכת ניתוב טלפונית מבוססת מחשב בסוף שנות השישים, והייתה מהראשונות לרשום פטנט על המצאת תוכנה.
קת'רין ג'ונסון
ג'ונסון הייתה מהבכירים שבין "המחשבים האנושיים", ששימשו בשנות השישים את סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, בעבודתה בעידן שטרם פריצת טכנולוגיות המחשוב. בין היתר סייעה ג'ונסון בנחיתת כלי החלל אפולו בשלום על פני הירח.
אליזבת פיינלר
מתחילת שנות השבעים ועד לסוף שנות השמונים ניהלה אליזבת פיינלר את פרויקט ארפאנט - תשתית התקשורת העולמית המוקדמת שאפשרה את קיום רשת האינטרנט כפי שאנו מכירים אותה. במהלך תקופה זו הייתה אחראית פיינלר לקונספט הדומיין (כתובת האתר הייחודית) כמו גם לכינון סיומות הרשת המוכרות com, net, gov, edu ורבות אחרות, הנמצאות בשימוש כיום.
רדיה פרלמן
מהנדסת הרשתות והתוכנה אחראית גם כן לאופן בו אנו משתמשים ברשת כיום. פרלמן פיתחה מגוון המצאות ובראשן פרוטוקול Spanning Tree, שהביא למהפכה של ממש בטכנולוגיית את'רנט (Ethernet), שהפכה לסטנדרט ונמצאת במתאמי רשת במחשבים מסביב לעולם עד היום.
ברברה ליסקוב
ליסקוב הייתה מהנשים הראשונות בעולם שזכו בתואר דוקטור למדעי מחשב, והמציאה בין היתר את שפת התכנות CLU, שהניחה את היסודות לשפות תכנות מבוססות-עצמים שהמשיכו את דרכה, לצד שפת התכנות Argus שהרחיבה את CLU, ומערכת Thor למסדי נתונים מבוססי-אובייקטים. עבודתה השפיעה על שפות תכנות כמו Java, Visual Basic.NET ומערכות הפעלה דוגמת Mac OS X מבית אפל.
רוברטה וויליאמס
ממציאה נוספת, שעבודתה שינתה את עולם המחשוב, היא רוברטה וויליאמס - ממייסדות סטודיו המשחקים הקלאסי סיירה, ומי שבעצמה כתבה, עיצבה ואיירה את הכותר הנוסטלגי Mystery House, הנחשב לחלוץ של ז'אנר משחקי ההרפתקה. וויליאמס הייתה אחראית בהמשך גם למשחק פטנסמגוריה המשובח, סדרת King's Quest הפופולרית ועוד כותרים שהשחיתו את זמנם של גיימרים רבים.
מרי לו ג'פסן
ג'פסן, בוגרת MIT, אחראית לפיתוחים בתחום התצוגה הדיגיטלית, המשולבים במסכי HD מסביב לעולם, עליה אתם עדיין משחקים באחד הכותרים הקלאסיים של וויליאמס. במסגרת לימודיה במקבילה האמריקנית לטכניון, המציאה ג'פסן גם מערכת וידאו הולוגרפית, לפני שהמשיכה לפיתוח של מסכים קריאים בשמש, במקביל להשתתפותה בייסוד קרן "לפטופ לכל ילד".
סוזן קייר
האייקונים המוכרים דוגמת פח אשפה, פחית צבע, קלפי משחק, שעון ועוד, שהחלו את דרכם על שולחן העבודה במערכת ההפעלה הראשונות, וסיימו אותה על גבי מסכי מגע ממוזערים בסמארטפונים שלנו, אחראית סוזן קייר שהעלתה את הרעיון לשימוש בסמלילים הללו לצרכי ממשק גרפי ממוחשב וידידותי יותר למשתמש, כבר לפני יותר מ-30 שנה.
מארי ואן בריטן בראון
מארי ואן בריטן בראון המציאה בשנת 1966, בשיתוף פעולה עם בעלה, את מה שיהפוך לבסיס למערכות אבטחה מודרניות - טלוויזיה במעגל סגור, המבוססת על מצלמה נעה וצג אלחוטי.
אן טסוקאמוטו
בידוד תאי גזע הוא פיתוח מדעי נשי מזהיר נוסף, שעשוי להביא לפריצות דרך מהותיות בתחום חקר הסרטן ומציאת טיפול עבורו. להשלמתו הייתה אחראית בראשית שנות התשעים, לראשונה בהצלחה, אן טסוקאמוטו.
שירלי ג'קסון
האישה השחורה הראשונה שהשלימה דוקטורט במכון MIT היוקרתי והמשפיע. שירלי ג'קסון השפיעה בעבודתה המדעית על המצאות רבות מפיצ'ר השיחה המזוהה דרך מכשירי פקס, ועד לסיבים האופטיים המשמשים עד היום בטכנולוגיות רשת אולטרה-מהירות.