מנתוני סיכום השנה של איגוד האינטרנט הישראלי עולה תמונה מדאיגה של ניצול לרעה של הרשת, בעיקר בקרב צעירים. במקום הראשון, במצעד המפוקפק הזה, נמצאת תופעת השיימינג, בעיקר כלפי ילדים: 21 אחוזים מהפניות לקו החם של האיגוד היו קשורות לתופעה. בעוד השנה העמיקה מגמת נטישת פייסבוק על ידי ילדים ובני נוער, 2015 התאפיינה ביותר תלונות ובעיות על בריונות באינסטגרם ובווטסאפ. מרבית המקרים, בכל הנודע לשיימינג של צעירים, עסקו בהפצת תכנים או תמונות פוגעניות. תופעת החרם עדיין קיימת, אך פחות שכיחה מבעבר. במקום שני (עם 20 אחוזים מהפניות לקו החם) הניצול המיני. לרוב מדובר בצילומים או בסרטוני וידאו שנגנבו ממכשירי הסמרטפון של נערות.
גם הדוח של המועצה לשלום הילד מלמד על "נטישה הורית" במרחב המקוון. לדברי יריב פאר, מנכ"ל חברת tom: "אנו מברכים על כך שהמועצה מציבה את הנושא בראש סדר היום הלאומי וקוראים להורים לקחת אחריות לשמור על הילדים גם באינטרנט. הילדים כיום לא צריכים להיות חשופים לתכנים של פורנוגרפיה או לסבול מבריונות והטרדות ברשת".
ב-tom ממליצים בשלב הראשון בהתמודדות ההורית עם הבעיה פשוט להבין את הנושא ולאתר את המרחבים האינטרנטיים בהם יש סכנה:
1. פיתוי לפעולות אסורות כגון ניצול מיני ושידול לפעילויות הרסניות - הימורים, אנורקסיה והתאבדות.
2. גניבת זהות - ניסיונות לשדל את הילד להסגיר פרטים אישיים כגון תעודת זהות וסיסמאות לצרכי ניצול.
3. אלימות ברשת - ניסיונות לבייש את הילד, אלימות מילולית, הפצת תוכן מביש, להוציא דיבתו או להחרימו.
4. פיתוי לקניות והתחייבויות כספיות - חשיפת ילדים למלכודות כספיות דרך חשבון הסמארטפון או דרך הרשת.
5. סכנת החשיפה - ילדים נוהגים לחשוף את עצמם בקלות באופן שיביא לנזק תוך התעלמות מפומביות הרשת.
6. חשיפה לתכנים בלתי מתאימים - חשיפה לתכנים שאינם תואמים לגיל ולהתפתחות של הילד כגון פורנוגרפיה, אלימות וכו'.
כיצד כהורים צריך להתנהל גם במרחבי האינטרנט?
בהדרכות וסדנאות שאנו עורכים להורים אנו מוצאים שדי בהתערבויות פשוטות כדי לצמצם משמעותית את תחושת הנטישה של הילד והפקרתו לסכנות:
1. על ההורים לקיים שיחה המבהירה את כוונות ההורים שלא להתיר שימוש ללא השגחה ולהתנות את השימוש באמצעים כמו מחשב, סמארטפון וטאבלט, בהגדלת מעורבות ההורה בעולם התוכן הזה.
2. יש ליצור אווירה שיתופית. ההורה מבקש מהילד "סיור מודרך" בעולם התוכן הווירטואלי, שהיה עד היום זר לו. כדי להפוך את הסיור למוחשי ואותנטי על ההורה לגלות עניין במשחקים, להצטרף כחבר בפייסבוק, ולשוחח עם הילד גם בווטסאפ בדיוק כמו שהילד משוחח עם חבריו. זאת כדי לגשר על הפערים עם הילד.
3. יש לתשאל את הילד על מגבלות וסכנות הרשת. תשאול ולא חקירה! שאלות כגון: האם קרה לך שמישהו זר ניסה ליצור איתך קשר? האם רכשת דברים באינטרנט? האם מישהו ניסה להשיג ממך שם משתמש או סיסמה? האם מישהו העליב או השמיץ אותך? ברור לגמרי שילדים לא יענו בקלות או בגילוי לב לשאלה "האם נתקלת בפורנוגרפיה לאחרונה ברשת?", אך כנות התשובות של הילד אינה העיקר כאן; החלק החשוב הוא ביסוס הנוכחות ההורית בתודעה של הילד, כלומר "אימא ואבא שלי כאן, הם מתעניינים בעולם התוכן שאני מתעניין בו. גם אם הם לא המומחים הגדולים אני מקבל מהם את התחושה שהם יהיו שם בשבילי גם אם הסתבכתי".
4. מומלץ להחתים את הילד על "חוזה גלישה באינטרנט" קו פעולה יצירתי זה עוסק בהתחייבות של הילד לשימוש נכון וראוי ברשת. אפשר לתת לילד להיות שותף לניסוח הכללים והחוזה וכך לרתום אותו ולהפוך אותו ל-"נאמן הגלישה הבטוחה" בבית, בדיוק כמו שילדים מוודאים שכולם חגורים ברכב.
5. רק אם פעולות אלה לא עולות יפה וקיימים אותות אזהרה, המרמזים על פגיעה בילד בבריאותו או בנפשו יש לנקוט צעדים חד-צדדיים כגון הגבלת שעות הגלישה או מניעת גלישה באינטרנט.
6. אפשר להיעזר בהגנה טכנולוגית לגלישה בבית - קיימים היום פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ופשוטים לשימוש שמונעים מהילד להחשף לצד האפל של הרשת, כגון תכנים פורנוגרפיים ואלימות קשה המעניקים ביטחון לילדים וראש שקט להורים.
העצות מבוססות על סדנה להעצמת הורים, מחנכים ומטפלים שמעביר ד"ר משה משעלי, פסיכולוג ייעוצי ותעסוקתי מומחה, מהמחלקה לבריאות הציבור, באוניברסיטת חיפה והיועץ הפסיכולוגי לחברת תום, ספקית אינטרנט מהיר המציעה הגנה לילדים ונוער ברשת