המרדף אחר המחבל: אילו כלים טכנולוגיים יש למשטרה ולמה הם לא תופסים אותו?

המרדף אחר נשאת מלחם, המחבל שהרג שני בני אדם ופצע שמונה בפאב "הסימטא" במרכז תל אביב, נכנס ליומו השישי וחוץ מסריקות אינטנסיביות בבתים וברחובות נראה שלמשטרה אין כלל קצה חוט.

בשנת 2016 הייתם מצפים שלגוף האחראי על אכיפת החוק במדינת ישראל יהיו יכולות טכנולוגיות שיקלו עליהם, לפחות כמו שראינו בסרטים בשנים האחרונות, אבל מתברר שהמציאות קצת יותר מורכבת וקצת פחות עתידנית ממה שדמיינו.

"בשנים האחרונות חל שינוי מאוד מרתק בכל מה שקשור לאופן בו גופים ביטחוניים מתעסקים בנושאי איסוף מידע", מסביר לוואלה! TECH מני ברזילי, יועץ אסטרטגי במרכז הסייבר על-שם בלווטניק באוניברסיטת תל-אביב. "בעבר העולם הביטחוני הוביל טכנולוגית והיו לו כלים מדהימים לאיסוף וניתוח של מידע. היום הסקטור הפרטי הוא זה שמוביל טכנולוגית ומחזיק במידע רב-הערך עבור הגופים הממשלתיים. פייסבוק וגוגל כמובן אוספות מידע רב אבל לא רק הם - גם חברות סלולר וחברות האשראי. גופי הביטחון עברו מאיסוף מידע לניתוח המידע שהם משיגים מהגופים האזרחיים. פייסבוק, למשל, עובדת בצמוד לכוחות הביטחון ברחבי העולם. יש להם כוח רב מאוד".

לדברי ברזילי, "ברגע שמלחם נפטר מכל האמצעים הטכנולוגיים (כמו הטלפון הנייד הישן שהיה ברשותו וכבר התגלה על ידי המשטרה -א.ד) אנחנו לכאורה חסרי אונים אבל יש עוד שתי דרכים טכנולוגיות המאפשרות להגיע אליו - להפעיל אמצעים טכנולוגיים כלפי מעגל האנשים שקשורים אליו; כלומר, אם הוא מתקשר הביתה, לוקח ממישהו את הטלפון ושולח סמס או אפילו מתחבר לחשבון המייל שלו, אבל זה כבר דורש שיתוף פעולה.

"הדרך השנייה היא להפעיל את הרשת האנושית. ברגע שהפכנו כולנו למחוברים דרך הרשתות החברתיות, המשטרה יכולה לעשות בגולשים שימוש כברשת איכון ארצית אנושית. המשטרה משתמשת ברשת הזו כדי לבקש את עזרת הציבור ולהציף אותו בתמונות. במקרה הזה, הוויראליות מסייעת למאמץ המשטרתי.

"בטווח הקצר המחבל יכול להסתתר אם הוא נפטר מכל מכשיר אלקטרוני ומוצא אוכל, אבל בטווח הארוך יש לו אופציה אחת בלבד כדי להתמודד עם הטכנולוגיה - לנסות לברוח מעבר לגבול, אבל אפילו לברוח שטחים לא יעזור לו.

משאב נוסף, שנמצא היום כמעט בכל מקום, הוא צילומים. מצלמות מהירות, מצלמות אבטחה ואפילו המצלמות שיש לכולנו בסמארטפונים - כל אלה עשויים להביא לתפיסתו של המרצח. "היום אין לכוחות הביטחון מערכת שיודעת להריץ תוכנת זיהוי פנים על כל המקורות הללו", מסביר ברזילי. "אין מערכת שמאגדת אותם ומבחינה משפטית צריך צו בית משפט לכל מקור כזה. לוקח חודשים עד שמגיעים לכיסוי ראוי בכל המקורות האלה אבל אפשר להריץ זיהוי פנים על מקורות אחרים. יש תוכנות שאוספות תמונות מכל הרשתות החברתיות לפי מיקום או לפי מילות מפתח ולאחר מכן מריצות תוכנה לזיהוי פנים.

"המשטרה כנראה עוד לא משתמשת ברחפנים אבל אין ספק שהיא אוספת מידע מחברות אזרחיות; יש למשטרה כלים להתחבר לפייסבוק ולגוגל ולהשיג נתונים. זה שהוא נפטר מהטלפון הטיפש שהיה לו מנע כל דרך להגיע אליו ישירות אבל אם נגיד הוא עבר ליד בנקט, או שמישהו צילם סלפי והוא עבר ברקע - יש לתוכנות זיהוי הפנים סיכוי לעלות עליו".

"יש למשטרה יכולות איכון שלא מבוססות רק על חברות הסלולר", ברזילאי מוסיף. "יש רכיבים בטלפון שניתן להתחבר אליהם ישירות ממרחק של מאות מטרים או כמה קילומטרים. ניתן להתחבר לטלפון על הרשת הסלולרית ובשביל זה לא צריך את שיתוף הפעולה של חברות הסלולר. יש טכניקות להאזין לשיחות טלפון סלולריות באזור מסוים אם פורסים חפ"ק מבצעי בשטח, אבל זה קצת יותר קשה בדור השלישי כי הוא התשדורת מוצפנת.

לדברי ברזילי, "להסתתר לאורך זמן הוא לא יוכל. כוחות הביטחון עובדים בעולם של כמה מקורות מודיעניים ולכן הפן הטכנולוגי זה רק חלק אחד מהפאזל. מניסיוני עם כוחות הביטחון, אמצעיים טכנולוגיים מתקדמים מוטמעים בארץ יחסית במהירות. ברגע שהמחבל ינסה לקנות משהו, ליצור קשר ולחיות קצת את חייו, ברור שמבחינה טכנולוגית הוא ייפול".