פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מנהרת הזמן: בראשית דרכה שימשה האינטרנט לריגול אנטי-סובייטי

      עוד לפני שסרטוני חתולים הפכו לחומר ממנו עשויה האינטרנט, מדענים אמריקנים חיברו את נורבגיה לרשת מחשבים עולמית כדי לעקוב אחר ניסויים גרעיניים לא-חוקיים ברוסיה השכנה

      עולם אינטרנט (ShutterStock)
      המטרה, למרבה ההפתעה, לא הייתה ליצור מרחב בטוח לסרטוני חתולים. (צילום: ShutterStock)

      בראשית שנת 1958, בעקבות שיגורו של הלווין הרוסי ספוטניק 1, מינה נשיא ארה"ב דווייט אייזנהאואר את ראש המכון הטכנולוגי MIT לעמוד בראש פרויקט דארפ"א (DARPA - Defense Advanced Research Projects Agency). הסוכנות הממשלתית החדשה צמחה תחת חסות מחלקת ההגנה האמריקנית ועסקה בפיתוח טכנולוגיות שונות למטרות צבאיות. כיום דארפ"א אחראית לטכנולוגיות, רובוטים ופטנטים רבים ששינו את חיינו, אבל אז הם פיתחו את ARPANET - האינטרנט בגרסתה הראשונה והפרמיטיבית.

      המלחמה הקרה הייתה אחד הזרזים העיקריים להנחת היסודות לרשת האינטרנט, כפי שאנו מכירים אותה היום, אך לרגע קט בתחילת שנות השבעים, כשהתחברה אמריקה לראשונה לעולם המקוון, הרשת שימשה למטרות ריגול נגד הסובייטים, שעסקו באותה עת בניסויים מטרידים במיוחד בנשק גרעיני.

      סיפור פרויקט הריגול הסודי החל עם חיבורה בשנת 1973 של נורבגיה לרשת הארפאנט, שעד אז קישרה בעיקר בין מוסדות אקדמיים שנבחרו להשתתף בניסוי הצבאי - והפכה למעשה לשלוחת הרשת הראשונה בעולם, מחוץ לגבולות צפון אמריקה.

      הבחירה בנורבגיה לא הייתה מקרית, ולמרות שהסיבה הרשמית לחיבור שהפך את הרשת לבינלאומית לראשונה הייתה עידוד מחקר בנושא רעידות אדמה, בפועל ביקשו גורמי הביטחון האמריקנים לנצל את קרבתה של המדינה לשטחי הניסויים הגרעיניים שערכו הסובייטים באותה עת.

      נורבגיה שימשה לאמריקנים נקודת תצפית אסטרטגית כבר מסוף שנות ה-50, וב-1973 כבר סבלה בעצמה מהשלכות הנשורת הסובייטית, שהחלה לתת אותותיה במי השתייה וכל מערכת החי והצומח התלויה בהם, כך ששיתוף הפעולה הביטחוני הועיל לכל הצדדים.

      מחשב סובייטי (צילום מסך)
      מחשב סובייטי. (צילום מסך)

      מטרתה האמיתית של הפרויקט הסודי הייתה לוודא כי האיחוד הסובייטי אכן עומד בעיקרי ההסכם שחתמה עמו ארה"ב בשנת 1963, המגביל את הניסויים הגרעיניים שיורשו לנהל שתי מעצמות-העל; שנתיים לאחר מכן נחתם הסכם סודי עם ממשלת נורבגיה תחת שם הקוד "יער אורנים", שיאפשר לאמריקנים לעקוב אחר הפעילות הססמית באזור. ב-1966 יצא הפרויקט לדרך, עם מערכת יקרה ומתוחכמת שפותחה לניטור פעילות ססמית, וכללה עמדות בנורבגיה, אלסקה ומונטנה תחילה. לבסוף הגיע המערכת ל-22 עמדות בדרום ומזרח המדינה.

      בשנץ 1973, עם חיבורן לרשת הארפאנט, העבירו אותן עמדות מעקב את נתוניהן באופן ישיר לאמריקנים, באמצעות חיבור לווייני, שנים ארוכות לפני שמישהו דמיין לעצמו שאותה טכנולוגיה תשמש למציאת סטוצים בקרבת מקום באמצעות GPS.

      הפעילות הוסוותה בקלות כחקר רעידות אדמה כי אכן נמדדו נתונים ססמיים, וכללה ביקורים סודיים של אושיות כמו לורנס רוברטס ורוברט קהן, מגרעין היסוד של המפתחים שהניחו את היסודות לאינטרנט, וייעצו לנורבגים שנה שלמה לפני חיבורם לרשת.

      המערכת שנוצרה אז למטרות ריגול, NORSAR, פעילה גם כיום ומשמשת אכן, באופן רשמי, למעקב אחרי פעילות ססמית וחיזוי רעידות אדמה, ולא לריגול אחר הרוסים, אך כיום היא עוקבת באופן מוצהר גם אחר פעילות החשודה כניסויים גרעיניים, כמו אלו שנערכים בצפון קוריאה.