כשרבים כל כך מאתנו ויתרו כבר על המצלמה כגאדג'ט נפרד, לטובת מצלמות הסמארטפונים האיכותיות, שוק מצלמות הפוקט מדשדש כבר שנים. צלמים מקצועיים, או חובבים רציניים, עדיין פונים למצלמות ה-DSLR החזקות ומרובות הפיצ'רים אבל חברת פולארויד החליטה - בניגוד מוחלט לרוח התקופה - להחזיר את מצלמת הכיס הטיפשה, בגרסה בסיסית והיפסטרית במיוחד. המצלמה הזו אמנם לא חכמה אבל היא די מתחכמת.
Polaroid Snap היא מצלמה קומפקטית בעיצוב נוסטלגי של מצלמות הפלסטיק הזולות משנות התשעים. היא לא נראית כמו מצלמות הפולארויד המרובעות הקלאסיות אבל עדיין מעניקה כמה רגעי רטרו מגניבים, שבראשם ההצצה דרך החלונית הקטנה שמגיחה בלחיצה מראש המצלמה, ולא צפייה בתמונה דרך מסך.
ההפעלה של המצלמה מתבצעת על ידי לחיצה על הכפתור שפותח את חלונית ההצצה, ואי אפשר להגיד שמדובר בפיצ'ר יעיל במיוחד, בעיקר אם רוצים לדעת איך תראה התמונה בסופו של דבר. מדובר במצלמה לא שמישה לחלוטין וכיפית בצורה לא נורמלית. זה ההיפך מכל תרבות הצילום שקיימת היום - סוג של מסע נוסטלגי לימי הפילם - כשאי אפשר לדעת מה צילמתם ומה שיצא - מודפס במקום. זה ממש ללכוד את הרגע.
למצלמה חיישן של 10 מגה פיקסל, שלושה פילטרים הנשלטים בלחיצה על כפתור אחד עם נורית חיווי לצדו, חריץ הרחבה לכרטיס מיקרו-SD של עד 32 מגה וחריץ מיקרו-USB לטעינה.
הפילטרים כוללים אפשרות להדפסה בצבע מלא, בשחור-לבן או פילטר ספיה למראה ישן. ניתן להפיק תמונות עם או בלי מסגרת ויש גם טיימר לצילום עצמי. הכול נשלט על ידי סדרה של לחצנים ולא על ידי ממשק מגע מוכר. בנוסף יש למצלמה מצב "תא צילום" (כמו בקניון) המצלם שש תמונות מהירות בעשר שניות ליצירת קולאז'.
המצלמה אמנם קלילה ועשויה ברובה מפלסטיק אבל ניכר שהושקעה מחשבה רבה בעיצוב והקפדה על ההרכבה. הכול יושב במקומו כמו שצריך ואפילו מכסה העינית נצמד באמצעות מגנטים באלגנטיות, כך ששם המותג תמיד יהיה ישר.
המצלמה נמכרת ברשת באג במחיר של 499 שקלים, ומגיעה עם אחריות לשנה. אבל החור האמיתי לכיס יגיע אחרי שתתחילו לקנות את ניירות ההדפסה, המחליפים את הפילם.
היתרון של המצלמה הזו, מעבר לכיף טהור, היא ההדפסה המידית. לא צריך לחבר אותה למחשב או להסתנכרן עם מדפסת ברשת הביתית; התמונה מודפסת במקום ומבצבצת לאטה מהמצלמה כמה שניות לאחר שלחצתם על לחצן הצילום.
ה-Snap מצליחה לעשות את זה בזכות דפי Polaroid ZINK בגודל 5X7 סנטימטרים. הנייר האיכותי לא סופג דיו, כמו ניירות רגילים, אלא קולט חום ומציג את הצבעים בתהליך כימי. נייר הזינק מונע מריחות ועיוותים להרוס את התמונה, למרות שבהיעדר מסך צפייה דיגיטלי ואפשרות לבחור איזו תמונה להדפיס רוב התמונות שלכם לא יצאו אידיאליות; בדיוק כמו פעם.
יש משהו בהימור הזה על התמונה שהופך את חוויית השימוש אפילו ליותר מהנה, ובסיטואציות חברתיות אפילו משעשעת. יתרון נוסף של דפי הזינק הוא שניתן לקלף את גב הדף ולהפוך אותו למדבקה. החיסרון העיקרי הוא הגודל, וכאמור - המחיר.