סטריט פייטר 5, האחרון (בינתיים) בסדרת משחקי המכות הוותיקה של החברה היפנית קאפקום, יצא למחשב האישי בחודש פברואר עם תמיכה חלקית במודים - שהם שינויי תוכנה מעשה ידי קהילת הגיימרים המוסיפים למשחק תכונות שונות עליהן המפתחים לא חשבו.
המודים מאפשרים לגיימרים מרחבי העולם לקחת את המשחקים האהובים עליהם למחוזות הביזאר ולתת להם אופי ומתברר שאחד הז'אנרים הפופולריים ביותר למודים כאלו, לפחות במדינות מזרח אסיה, הוא עדכוני תוכנה המסירים מהדמויות הנשיות במשחק כמעט את כל לבושן. סוג של הטרדה מינית וירטואלית.
המודים החינמיים, שמקורם כנראה בסצנת המפתחים הסינית, מותירים את שתי הגיבורות הוותיקות של המשחק, צ'אן לי וקמי, עירומות לחלוטין. לאורה, דמות חדשה שהצטרפה למשחק במהדורה זו, לא זכאית עדיין כנראה לכבוד של הופעה בעירום מלא, ומככבת במודים בגרסת טופלס צנועה. מפתחי המודים לא הסתפקו רק בהסרת הבגדים, וגם שיחקו עם מערכת הפיזיקה של המשחק על מנת לגרום לאיברים לנוע בצורה מדויקת ככל הניתן.
אז למה בעצם משקיעים מפתחי המודים זמן רב כל כך בפיתוח התוספות הללו למשחק? בזמן שחלקם כנראה עושים זאת מתוך רצון טהור להגשמת הפנטזיות הגיימריות שלהם, אחרים מעידים כי זו פשוט דרך נוחה בעבורם ללמוד כיצד לתכנת וליצור מודלים תלת-ממדיים - ואולי אפילו נקודת כניסה נוחה לעבודה בתעשיית המשחקים.
