פריצות דרך בתחום הביולוגיה עשויות להפוך את אמצעי אחסון המידע הדיגיטליים, בהם אנו משתמשים כיום, להיסטוריה כבר בטווח השנים הקרובות. במקום כוננים קשיחים או כרטיסי זיכרון, ייתכן בהחלט שנעבור להשתמש באמצעים ביולוגיים, המאפשרים אחסון מידע בכמויות אדירות, שכפול זול ומהיר - ואולי גם יצירת מכונות ביולוגיות שיאפשרו להאריך את חיינו.
במסגרת המחקר האחרון בתחום, שנערך באוניברסיטת הארווארד שבארה"ב, הצליחו החוקרים לערוך את המידע הגנטי של בקטריות חיות מסוג אי-קולי. באמצעות תהליך בשם Cas9, שכבר משמש לצרכי מחקר גנטי ויצור תרופות, המידע נצרב בתוך הבקטריות ואף עבר בירושה דרך דורות שונים ללא פגיעה באיכותו. ניסויים קודמים בתחום נערכו תוך שימוש ברקמות סינטטיות, כך שזו הפעם הראשונה שנתונים נשמרים בבקטריה חיה.
לדברי החוקרים, הם הצליחו לאחסן בין 30 ל-100 ביטים של מידע בתא חי - שזה שיפור משמעותי למדי ביחס לשיא הקודם שנקבע על 11 ביטים.
"הניסויים הללו מניחים את היסודות למערכת שתאפשר לנו להקליט שינויים מולקולריים לאורך זמן", הסביר מנהל המחקר, ג'ף ניוולה. "לדוגמה, נוכל לדעת מה הם בדיוק התהליכים המתרחשים בתוך התא בזמן שהוא עובר ממצב בריא לחולה. זה יאפשר לנו להקליט נתונים גם על הסביבה החיצונית לתא, כמו הימצאותם של כימיקלים או רעלנים שונים".
בשלב הבא של הניסוי, ינסו החוקרים לאחסן מידע רב יותר בתאי הבקטריה, תוך שימוש בתהליך זול ומהיר עוד יותר. חשוב להדגיש כי המקום והאנרגיה הנדרשים לאחסון מידע בתאים חיים מצמצמים משמעותית את הצורך בחוות שרתים ענקיות ואמצעי קירור רבי עוצמה, לאותה כמות של מידע, כך שאין ספק שמדובר בתחום עם פוטנציאל כלכלי גדול.
>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק