פקודות קוליות משמשות אותנו כבר תקופה ארוכה לתקשר עם מכונות ומחשבים. בקדמת הטכנולוגיה הזו כיום נמצאות הבינות המלאכותיות והעוזרות הדיגיטליות האישיות כמו סירי, קורטנה, גוגל Voice ועוד.
זיהוי קולי התפתח בשנים האחרונות מאוד וכיום אנחנו מכתיבים תוכן במקום להקליד, במקרים מסוימים, מבקשים מאפליקציות לחייג עבורנו בעת נהיגה ואפילו מבקשים המלצות על אירועים קרובים אלינו. במכללת אפקה החוקרים מנסים לפענח כיצד ניתן להעניק למכונה יכולות הבנה רגשיות ומדגימים כיצד ניתן לבצע פעולות מגוונות יותר באמצעות הקול.
לדברי פרופסור ורד אהרונסון, חוקרת בתחום הנדסת החשמל שמתמחה בזיהוי רגשות ממוחשב, מדובר בתחום הקשור לטכנולוגיות של זיהוי ועיבוד דיבור הנמצאות כיום בעוזרות הדיגיטליות, אך הדגש של פרופסור אהרונסון הוא דווקא על רגשות אותם מביע הדובר בזמן השיחה. המטרה היא ליצור טכנולוגיה שתאפשר למחשב להאזין לשיחה ולציין במהלך השיחה אילו רגשות הדובר מביע. האם הוא שמח, מתוסכל, עצבני או עצוב? כבר עכשיו מציג המחקר תוצאות מעניינות וחלק מתהליך הפיתוח מגיע מהמשתמשים עצמם.
גם משרד התעשייה נרתם לפיתוח המחקר במעבדה לזיהוי הרגשות. התחום הזה מציע שימושים רבים, הנגזרים מהיכולת של מכונה להבין מה מצב רוחו של הלקוח, ממוקדי שירות לקוחות ועד חברות ביטחוניות. פרופסור אהרונסון ציינה כי במידה ובתחום הרפואה רובוטים יחליפו את הטיפול בחולים, חשוב מאוד להתחשב בצד הרגשי ולנסות להבין מה עומד מאחורי מה שהמטופלים מבקשים, כיצד הם מרגישים והאם צריך לתת להם עזרה או תמיכה מיוחדת.
במקביל להבנת הקול, במכללה מתמקדים בתחום נוסף ופורץ הדרך בשם דיאגנוסטיקה בעזרת הקול. התיאוריה גורסת שלפי הדיבור ניתן להבין האם האדם סובל מבעיות בריאותיות כמו כאבים בגרון, מחלות ניווניות ועוד, ולמעשה באמצעות דגימת קול ניתן לתכנן תכנית רפואית מתאימה. אחד מהמחקרים במכללה מתמקד בבניית מאגר נתונים רפואי לדיבור. באפקה אוספים דגימות קול, בשלבים שונים של מחלות, שלאחר מכן יאפשרו את הזיהוי הטכנולוגי והאבחון.
המחקר השלישי של פרופסור אהרונסון נערך בשיתוף עם בית החולים איכילוב בתל אביב, ומתמקד בחולי ALS (ניוון שרירים) מאחר והמחלה משפיעה על תהליכים נשימה ובליעה. אחד החולים המשתתפים במחקר הוא שי ראשוני, ראש עמותת "פרס לחיים". לדברי פרופסור אהרונסון הוא מאוד מתלהב מהרעיון ושהם נפגשים לעיתים קרובות. יחד הם פיתחו אפליקציה והתחילו לאסוף עשרות הקלטות של חוליALS שהקליטו את עצמם פעם בשבוע. במאגר המידע שנאסף, ידעו ללמוד ולזהות את השלבים הקריטיים של המחלה ובכך להתחיל את הטיפול בהתאם לשלב בו הם נמצאים.
היום מתקיים הכנס הבינלאומי השנתי לעיבוד דיבור, אותו מקיימת בשנים האחרונות מכללת אפקה להנדסה והמרכז לעיבוד שפה במכללה. הכנס הוא נקודת המפגש השנתית בין האקדמיה לתעשייה ונועד לחשיבה משותפת, העלאת רעיונות, הצגת החידושים בתחום ועוד. לכנס הגיעו חוקרים, מנהלי מרכז מחקר ופיתוח, גורמים בכירים בתעשייה ברחבי העולם ויתקיימו בו הרצאות של מומחים לצד סמינרים מעשיים.
>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק