במהלך השנים האחרונות העביר משרד הביטחון האמריקני לאוניברסיטאות וחברות עסקיות עשרות מיליוני דולרים לצורך פיתוח מערכות רובוטיות זעירות, שיוכלו לשמש לצורך זיהוי חומרים מסוכנים, אולם למרות ההשקעה הרבה בתחום עדיין אין לצבא מערכת רובוטית מוכנה לקרב ויעילה דיה כדי שיוכלו לפרוס אותה בבטחה בשדה הקרב.
ייתכן שבסופו של דבר דווקא האלטרנטיבה אותה מציע החוקר, ברנדיהרן רמאן, מאוניברסיטת וושינגטון היא זו שתיכנס לשירות הרבה לפני הרובוטים המתוחכמים: ארבה-סייבורג לזיהוי פצצות. הצוות מקווה להציג לצי האמריקני, שכבר הסכים לשלם כ-750,000 דולרים תמורת הפיתוח, אבטיפוס ראשון של הארבה-סייבורג בתוך שנה, ומוצר מוגמר ומוכן למשימות שטח תוך כשנתיים.
"למה לנסות להמציא את הגלגל"? שאל רמאן. "למה לא לנצל את הפתרון הביולוגי? זו הפילוסופיה שלנו כאן. אפילו אמצעי החישה הכימיקליים המתקדמים ביותר מצוידים במספר מצומצם של חיישנים. לעומת זאת, אם תסתכלו על מחושי החרקים, אלו מצוידים במאות אלפי חיישני כימיים ממגוון סוגים שונים".
הסייבורגים שבמעבדה של ברנדיהרן מצוידים במקלטים המסוגלים להעביר את האותות החשמליים במוחו של החרק ישירות למפעיל, וכך לדווח לו האם אכן נתגלו סימנים לחומרים מסוכנים ואף פצצות. בנוסף, התקן המודבק לכנפי הארבה מאפשר לשלוט בחרק ממש כמו במכונית על שלט-רחוק, ולנווט אותו שמאלה וימינה.
>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק
