מעטים הם האנשים שבאמת זכו לטוס לחלל החיצון ולזכות להציץ דרך חלון החללית, רק כדי לראות את המחזה המרהיב הזה של כדור הארץ, כוכב הלכת שלנו, נפרש אל מול העיניים ומתגלה במלוא הדרו ואז הולך וקטן אט אט. האסטרונאוט בדימוס, ד"ר דונלד תומאס, זכה כמה וכמה פעמים בחייו לחוות את הרגע העוצמתי הזה; לדבריו, הוא שינה אותו לעד. "אני מקווה שכולם יוכלו להגיע לחלל ולהסתכל דרך החלון, רק למשך 20 שניות - זה לנצח ישנה את איך שאנחנו מסתכלים על הפלנטה שלנו". אומר ד"ר תומאס, בריאיון לאולפן וואלה! NEWS.
הרי בסך הכל די הגיוני שחוויה כזאת תהיה בגדר חוויה משנת חיים. זה אפילו קל ברמה מסוימת, לראות את הצד הרוחני בכל הסיפור, איך זה יכול לגרום לך להבין כמה אנחנו קטנים, כמה העולם שלנו קטן ואיך דברים שנראו חשובים מאין כמוהם עד עכשיו, פשוט הולכים ומצטמקים. "חלק מהדברים שאתה לומד על הפלנטה שלנו זה קודם כל שהיא מאוד שברירית. ביום שמש נאה כמו שיש לנו היום בתל אביב, אתה מביט למעלה אל השמיים הכחולים, זה נראה כאילו הם נמשכים לנצח. מהחלל אנחנו רואים את קצה האטמוספירה, וזה נראה דק, בעובי של דף. זה בערך 30 קילומטרים וזה הכל. וכשאתה רואה את זה במו עינייך אתה פשוט משתנק.
"דבר נוסף שהשתנה עבורי, זה איך אני מסתכל על עצמי על כדור הארץ. גדלתי בקליבלנד אוהיו, בארה"ב, ונהגתי להגיד לאנשים - אני מקליבלנד. עכשיו אני אומר לאנשים שאני מכדור הארץ. אני מסתכל על כולנו כאן, זה לא משנה לי מאיזו עיר, מאיזו מדינה, או באיזה יבשת אתה חי - אני מסתכל על כולנו כתושבים של כדור הארץ ואני חושב שלכולנו יש אחריות לדאוג לכוכב שלנו". הוסיף ד"ר תומאס.
אולי היה ניתן לחשוב שאסטרונאוט, שהיה בחלל, יחזור לכדור הארץ עם אגו מנופח אבל נדמה כי במקרה של ד"ר תומאס, בדיוק ההיפך קרה. לכל אורך הראיון, הוא מצטייר כאדם די צנוע ונדמה כי המטרה לשמה הגיע לכאן מלכתחילה היא גם המטרה שלו בחיים עצמם - לגרום לבני נוער להתרגש מחקר החלל.
ד"ר תומאס הגיע לישראל על מנת לעמוד בראש פרויקט שמקדמת קרן היינלין הבינלאומית, התומכת ביוזמות לעידוד פעילות אזרחית ומסחרית בחלל, בשיתוף קרן רמון הישראלית. המטרה, כאמור, היא עידוד יזמות וחינוך לחקר החלל בקרב בני נוער וסטודנטים. שתי הקרנות יפעילו יחדיו תכנית חינוכית בינלאומית שתתחיל בישראל, ותאפשר לסטודנטים ולבני נוער להטיס ניסויים שהם פיתחו לחלל. מטרת התכנית היא לרתום בני נוער מכל העולם ולפתוח בפניהם את עולם החלל האזרחי, מתוך כוונה שיפתחו ניסויים שמטרתם לתרום לכלכלה, מערכות הבריאות והטכנולוגיה ועוד בארצם, כמו גם בשאר העולם.
חלל - ממש לא הגבול הסופי
חקר החלל לא עוסק רק בחקר של עולמות חדשים. התכנית לחקר החלל יכולה לעזור להרבה מאד אנשים, ממש כאן בכדור הארץ. "הרבה ממה שאנחנו לומדים בחלל אנחנו יכולים גם ליישם כאן בכדור-הארץ. ממש היום, בתחנת החלל הבינלאומית, אנחנו עורכים מחקרים רבים על האסטרונאוטים עצמם; אנחנו בוחנים ירידות של מסת שריר וצפיפות עצם בחלל וגם בעיות של איזון ושיווי משקל. הרבה ממה שאנחנו לומדים שם על ירידה בצפיפות העצם הוא בר יישום בכדור הארץ, עבור קשישים או עבור אנשים אחרים שסובלים מבעיות בשיווי המשקל", אומר ד"ר תומאס.
אבל עם כל הכבוד למסת שריר וצפיפות עצם מה שבאמת מעניין את רוב האנשים זה דבר אחד - איך זה מרגיש לרחף בחוסר כבידה תוך שאתה מביט על יבשות ואוקיינוסים שפתאום נראים קטנים יותר? "זה לוקח בסך הכל רק שמונה דקות וחצי להגיע לשם, שזה באמת מדהים", מספר ד"ר תומאס. "אתה שוכב על הגב בתוך מעבורת החלל בפלורידה - וכעבור שמונה דקות וחצי אתה שם בחלל. התחושה הראשונה היא שאתה חווה אפס כוח כבידה, פשוט מרחף לך שם, וזה פשוט כיף לרחף ככה. אני חושב שכל אחד יאהב את זה. במהלך ארבע הטיסות שלי, הקפתי את כדור הארץ 692 פעמים. ראיתי הרבה מהכוכב שלנו. ראיתי את ישראל פעמים רבות, בכל הסיבובים שעשיתי סביב כדור הארץ".
ויש גם חדשות טובות. בערך. בעתיד מחירי הטיסות לחלל ירדו והן לא יהיו מיועדות למיליונרים בלבד, אבל עם זאת עדיין יהיה מדובר בסכום של לפחות כמה עשרות אלפי דולרים. עדיין ד"ר תומאס אופטימי ומאמין שיותר ויותר אנשים יזכו לצאת להרפתקה בחלל וחשוב מכך, הוא מאמין שזה יעשה לכולנו טוב. לטענתו לכולנו צריך להיות אכפת וגם עלינו לדאוג לכוכב הלכת שלנו וככל שיותר אנשים יוכלו להגיע לשם, לראות את כדור הארץ ולהביא את החזון הזה בחזרה איתם לכל השאר פה - זה יכול לעזור.
"בעתיד המחירים ירדו", אומר ד"ר תומאס. "מדובר בעשרות מיליוני דולרים להגיע היום לתחנת החלל הבינלאומית ולטוס בחללית רוסית. וירג'ין גלאקטיק של ריצ'ארד ברנסון מורידה את המחיר לרבע מיליון דולר. יש לנו עוד טיסות מתוכננות, יש לנו טיסות של 'בלונים פורחים', שיכולות להוריד את המחיר לסביבות 50 אלף דולרים, הן יכולות לקחת אותך כ-30 קילומטרים מחוץ לכדור הארץ. אז אפשר לראות ירידת מחירים ככל שהתחרות עולה וככל שפעילות מסחרית מתרחבת בנושא".
ומה צופן לנו העתיד?
"העתיד טומן בחובו טיולים לאסטרואידים, טיולים למאדים ואף מעבר לזה. אבל בטווח הקרוב, בעוד 30-40 שנה, אנחנו מתמקדים במאדים. נקודת המפתח כאן היא שהאסטרונאוטים שיגיעו למאדים הם לא אסטרונאוטים מבוגרים כמוני. האסטרונאוטים שיגיעו למאדים, הם התלמידים הצעירים של היום. ראינו רבים מהם במוזיאון מדעטק. זה הדור שיהיה הראשון לדרוך על אדמת מאדים, אז לגרום להם להתרגש, לתת להם השראה על החלל ועל תגליות ומחקרים - אני חושב שזה חשוב מאוד".
>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.
