ארגון צופן נוסד בשנת 2008 עם מטרה ברורה - לשלב אקדמאים ערבים בתעשיית ההיי-טק הישראלית ולהביא חברות היי-טק מהארץ והעולם לערים ערביות. כיום, מוקד הפעילות הוא בעיר נצרת ובאזור המשולש. דוח המדען הראשי, שהתפרסם בתחילת חודש יולי, התמקד בעיקר במצב ההיי-טק בישראל ועסק בכך שיש מחסור בעובדים בתעשייה. אחד הפתרונות שעלו בדוח הוא שילוב עובדים ערבים וחרדים. לפי נתוני ארגון צופן, בשנת 2012 היוו הסטודנטים הערביים 10 אחוזים מכלל הלומדים מדעי המחשב והנדסת תוכנה בישראל, כשבשנים 2015-2016 הם כבר היוו 15 אחוזים.
בארגון מברכים על המגמה ומבהירים שהיא נובעת בין היתר מכך שיותר חברות היי-טק מגיעות לערים ערביות. בנצרת פועלות כיום יותר מ-40 חברות היי-טק והמקום החם החדש (יחסית, כן?) בהיי-טק במגזר הערבי היא כפר קאסם.
יצאנו לנסיעה קצרה מחוץ לגבולות מדינת תל-אביב-הרצליה-פיתוח כדי לפגוש בכירים בארגון ויזמים צעירים שפשוט עושים את זה בלי להתלונן יותר מדי ותוך שמירה על אופטימיות קבועה. "בית הספר שלנו נועד לאנשים שבאים עם רעיון התחלתי, או אפילו בלי רעיון אבל עם רוח יזמית", אומר לנו הנס שקור, אחד מחלוצי פיתוח העיר נצרת שמכהן כיועץ פרויקטים בצופן. "אולי תוך כדי יצמח להם רעיון במהלך הקורס. לאורך השנים החברה הערבית קופחה, ואנחנו כאן כדי לענות על צרכים ולענות עליהם בצורה פונקציונלית".
הארגון משתף פעולה עם המכון הטכנולוגי המוכר בעולם MIT. אלה מטלון, יו"ר עמותת הפורום ליזמות של MIT סיפרה שבכפר קאסם יש הזדמנות לפגוש את האנשים המבריקים, שבאים מתוך החברה הערבית; סטארט-אפיסטים שיוכלו להוביל את התעשייה ולהשתלב בסצנה הכלל-ארצית.
בוגר הקורס הראשון שנפתח בכפר קאסם הוא מועתז אבו מוך, מנכ"ל loblab. החברה שלו יוצרת ומפיצה תכנים בערבית ונותנת שירותי פרסום שונים. בשיחה הוא הדגיש בפנינו את חשיבותו של הארגון וקיום הקורס. "היזמים הערביים היו קצת מחוץ למעגל הזה", הוא אומר. "קורסים כמו של צופן ואחרים חושפים אותנו כיזמים ערביים למעגל הזה, לרשת חברתית שבאמת יכולה לקחה רעיונות שיוצאים מיזמים ערביים ולמנף אותם לסטארט-אפים מצליחים".
למרות שכפר קאסם ממוקמת במרחק של 15 דקות נסיעה בלבד מתל-אביב, הם עדיין רחוקים ממנה שנות אור, לפחות בתפיסה. "אחד מהקשיים שעומדים בפנינו הוא חוסר הקשרים עם אנשים, או מה שמכונה בתעשייה נטוורקינג", אומר לנו סאמר טועמה, מנכ"ל חברת HEMONITOR, המפתחים מכשיר רפואי לא פולשני לניטור זרימת נוזלים בדם בחדרי טראומה. "אני בטוח שהיה לי קצת יותר קל בגלל שיש לי שותפים יהודים, בעיקר בתחום של לחפש מישהו עם ניסיון שיענה לי על השאלות". טועמה קורא ליזמים מתל-אביב לעשות יותר ולא רק להפגין נכונות לעזור.
האם ערבים נתקלים בקשיים אחרים או בבעיות מול משקיעים בשל השיוך האתני? נראה שלא. בוטרוס חאלק, מנכ"ל חברת NIMD המפתחת מכשיר רפואי לא פולשני לריפוי גידולים סרטניים, סיפר שהעובדה שהם באים מהמגזר הערבי לא משנה במיוחד. "אנחנו רואים שאנשים מתייחסים לרעיון יותר מאשר למוצא שלך", הוא אומר. ב-IMD, עובדים ארבעה אנשים: אחד יהודי, אחת מוסלמית ושניים נוצרים. "הצלחנו לאחד את שלוש הדתות בירושלים בתוך חברה אחת", הוא אומר בחיוך. הסטארט-אפיסטים עמם נפגשנו לא גילו רצון עז לעשות עם העסק רילוקיישן אלה דווקא הביעו תקווה לפתח ולסיים את המוצר בישראל.
צופן עובדים כדי להביא את הערבים להיי-טק על ידי ארגון הכשרה מקצועית לצעירים אקדמאיים, תוך מתן סיוע במציאת עבודה, הכנה לראיונות עבודה וגם הפעלת תוכנית מנטורים שבמסגרתה בכירים בהיי-טק, הן יהודים והן ערביים, מלווים סטודנטים בראשית דרכם.
>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.