הגולש אליסף עזרא העלה פוסט לפני כיומיים בעמוד הפייסבוק שלו, שזכה לקבל נכון לכתיבת שורות אלו 12 אלף לייקים ולמעלה מ-900 שיתופים ברשת. מספרים היסטריים בכל קנה מידה, ובמיוחד כשמדובר באדם פרטי ולא באיזשהו פוסט שמגיע מתוך מהלך שיווקי מתוחכם ולמוד נבכי הרשת. "אחי בן ה-4, טום, אוהב כדורגל, מכוניות מרוץ, צעצועים של צבי הנינג'ה ועוד הרבה דברים. הוא גם אוהב ללבוש חצאית בלט נוצצת. הוא חושב שזה יפה, זה ממלא אותו בשמחת חיים". כך נפתח הפוסט של עזרא, שמספרי הלייקים שלו מקנים לו את התואר ויראלי בטירוף.
"טום הולך לישון עם הבגד הזה, קם עם הבגד הזה, אוכל עם הבגד הזה, הוא הפך לחלק מהגוף שלו. נדבק לעור שלו. יכול להיות שזה יעבור לו, יכול להיות שזו תהיה דרך החיים שלו. כרגע הוא טובע בתמימות. אין דבר יותר טהור מאשר ילד שחוגג את החיים, ילד שהעיניים שלו צורחות מאושר". ממשיך עזרא.
בהמשך הוא מספר בקצרה על כך שאיש שפגש במקרה בחוף, שאל אותו מה יש לו, האם הוא חולה והאם עזרא, כאחיו הגדול, לא מפחד שהוא לא יראה ממנו אחיינים. בקיצור, עזרא עונה לו שמה שדווקא מפחיד אותו אלו אנשים פרימיטיביים ושחוקים, ובכן, חוקים נכתבים כל פעם מחדש.
התגובות ברובן די אוהדות. רבים כתבו שזה מרגש, מקסים ומעורר השראה. היו גם כאלו שטענו ההיפך אבל בכל אופן, זה ממש לא הנושא כאן.
זה כבר עניין די רגיל שמדי כמה זמן, כל כמה ימים אפילו, צץ סיפור כזה ברשת שזוכה להיות הפוסט הפופולארי/המרגש/החושפני של ה-24 שעות הבאות. ספק אם כל מי ששיתף וכתב תגובה כמו "וואו מרגש הצטמררתי", הבין שמדובר בבדיה. בערך.
עזרא, אגב גם הגיב בעצמו על הפוסט הזה וטען שהוא לא מועתק, אלא יותר סוג של פרפזה אישית שלו על הסיפור המקורי. "הילד שבתמונה הוא ילד של אמא כלשהי מחו"ל, שפרסמה פוסט עם מסר דומה שהפך לוירלי (הטעות במקור). בפוסט שלה היא תיארה את נקודת מבטה כאמא, על הרצון לגונן על הילד שלה ולעמוד מאחורי הבחירות שלו. חייב להגיד שכשלקחתי את התמונה לפוסט שלי, לא קראתי את הפוסט שלה, סתם כי אני עצלן וחסר סבלנות. רק לאחר מכן קראתי וראיתי את הקווי דמיון". אבל זה כבר הפך לכדור שלג ענק והולך וצובר תאוצה ברשת. כל אחד מפרש את זה כטוב בעיניו, ובקיצור - למלייקקים ולמשתפים כבר לא ממש אכפת -מבחינתם זה הסיפור שלו, של עזרא ושל אחיו הקטן, ולעזאל האותיות הקטנות.
של מי הפוסט הזה בכלל?!
קצת סדר: הפוסט המקורי זכה באמת להיות ויראלי בטירוף. הוא עלה ב-24 באוגוסט וזכה ל-94 אלף (!) לייקים ול-56 אלף שיתופים נכון לעכשיו. הוא זכה לאייטם באתרים שונים בחו"ל, ביניהם: מאשאבל, באזזפיד, ועוד. הסיפור, על קצה המזלג הוא בערך ככה: אמא שטיילה עם בנה בן השלוש בפארק, באזור פלימות' במסצ'וסטס, נתקלה באדם שלטענתה צילם אותה ואת בנה ללא רשות, אמר לבנה שהיא אמא מתעללת ותקף אותה מילולית, וכל זה בגלל שבנה, רו, לבש חצאית טוטו. האם, ג'אן אנדרסון שאטק, זעמה אבל חיכתה בשקט עד שאותו אדם יעזוב את הפארק בו שהתה עם רו, כדי שלא יוכל לעקוב אחריהם לביתם, ומיד כשנעלם חזרה לביתה. היא הגישה תלונה למשטרה, אבל המשטרה לא הצליחה לאתר את אותו האיש, עם זאת, הם סיכמו שאם הוא שוב יופיע בפארק, או בכלל בכל מקום אחר בו היא תיתקל בו - אנדרסון שאטק, תיצור מיד שוב קשר עם המשטרה.
לאחר מכן, פרסמה אנדרסון שאטק את הפוסט שלה, עם תמונה של רו בחצאית הטוטו האהובה עליו. כאמור, היא זכתה להמון חשיפה ואהדה ומעבר לכך האשטאג מיוחד לכל העסק הזה התפתח ברשתות החברתיות, TutuForRoo#, שמטרתו להביע תמיכה ולעודד את רו, את אמו וכמובן את כל מי שאוהב ורוצה ללבוש חצאית בעולם אבל מגדרית, זה אולי עלול להיות בעייתי עבורו.
ליב עזרא אלון!
מחקרים רבים נעשו בתקופה האחרונה ועוד ייעשו סביר להניח, על מנת לפצח את הדבר הזה, הסוד שהופך פוסט, תמונה או סרטון מסוים לוויראלי. לא תמיד ברור איך סיפור מסוים תופס פופולאריות ברשת, מה שכן בטוח הוא שפוסטים שמעוררים הזדהות ופורטים על נימי הרגש - ללא ספק יזכו לשיתופים. נכון, לא כל מי שעשה לייק לפוסט של עזרא לובש חצאית טוטו עם נצנצים, אבל כן יש כאן סיפור שהוא מרגש על אח גדול שמקבל את אחיו הקטן כמו שהוא, שרואה איך ילד קטן רואה ותופש את העולם, שמתחבר לתמימות הטהורה שיש לכל ילד, או שלפחות צריכה להיות לו.
זאת לא הפעם הראשונה שפוסט שנכתב כסיפור, כזה שלא באמת קרה, תופס תאוצה ברשת, ואגב לא בטוח שצריך לרוץ להאשים את עזרא בזיוף. אם מישהו היה טורח לקרוא את התגובות הוא היה רואה את ההסבר שלו, אבל כאמור כדור השלג הזה כבר יצא משליטה.
"בכל פוסט שאני כותב אנשים חושבים שזה אמיתי". אומר עזרא בשיחה עם וואלה! טק. "אני בדרך כלל רושם בתגובות פעם אחת שזה לא, כדי שאנשים שקוראים אותי בפעם ראשונה ידעו אבל יש כ"כ הרבה תגובות שאנשים לא שמים לב, אז התייאשתי. העיקר שהמסר עבר". הוסיף.
אליסף עזרא שייך לז'אנר כותבי הבדיה שיש ברשת והוא לא לבד בעסק הזה. רן אפלברג, הוא אחד הכותבים היותר מוכרים ברשת וכמובן גם מחוץ לרשת. אפלברג הוא תסריטאי והוא מעלה לעמוד הפייסבוק שלו סיפורים שונים שהוא כותב. בנובמבר האחרון, פוסט מסוים שלו עורר סערה וזכה לוויראליות רבה וגם כאן - אנשים רבים פשוט לא הבינו שמדובר בסיפור, אחד מני רבים שהוא ממציא ומעלה לפייסבוק. מה הפך דווקא את הסיפור הזה לכל כך ויראלי שעות ספורות לאחר שפורסם? ובכן, שוב גם כאן היה רגש והרבה מאוד ממנו.
בפוסט תיאר בכנות נפלאה ובכאב גדול איך בתו האהובה גפן, ניסתה להתאבד. עד כמה הרשת געשה בעקבות הסיפור? אפלברג פרסם היה צריך לפרסם התנצלות והבהרה לגולשים, תוך שהוא מסביר שהפייסבוק הוא עוד כלי יצירה עבורו, פלטפורמה לחלוק את הכתיבה שלו. אגב, אפלברג לא נשוי ובכלל אין לו ילדים. הוא העלה די הרבה סיפורי בדיה לפרופיל שלו ומי שעקב אחריו, ידע והבין כי מדובר בעוד סיפור ותו לו, מעשה ידיו. גם כאן כדור השלג הזה יצא משליטה וסביר להניח שרוב מי ששיתף את הפוסט - עד היום לא יודע שאין גפן בכלל ומדובר בבדיה.
בקיצור, דבר אחד לא השתנה בוודאות ברשת - לא תמיד אנחנו יודעים מה אמיתי ומה לא. לפעמים אולי שווה רגע לעצור ולבדוק.