פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם ילדים יכולים בכלל לתבוע את הוריהם בישראל על תמונות בפייסבוק?

      החוק הישראלי קובע כי עד גיל 18 להורים סמכות מלאה לקבוע היכן תמונות הילד יפורסמו. אם בית המשפט יכריע כי מדובר בשיקול דעת לקוי וההורים יפסידו בתביעה על הפרת פרטיות, הם מסתכנים בעונש של פיצוי כספי ואפילו מאסר

      ילד כועס (ShutterStock)
      החוק הישראלי נותן להורים את כל הסמכות ומגן עליהם מתביעה עתידית. (צילום: ShutterStock)

      בסוף השבוע פורסם ברחבי העולם סיפורה של צעירה אוסטרית בת 18, התובעת את הוריה בטענה כי במהלך שנות התבגרותה הם שיתפו בפייסבוק מאות תמונות מביכות שלה ללא הסכמתה. בתביעה טוענת הצעירה כי ההורים גרמו לה למבוכה רבה ופגעו בפרטיותה, כשפרסמו תמונות המראות איך מחליפים לה חיתול או שהיא יושבת על סיר. גם בישראל הורים אוהבים מאוד להעלות תמונות של ילדיהם לרשת וחושבים שזכותם לעשות זאת, אולם האם זה נכון תמיד? האם גם כאן ילד יכול לתבוע את הוריו על שאפשרו פגיעה בפרטיותו?

      בישראל, כשההורים הם אלו המפרסמים תמונות הפוגעות בפרטיות ילדיהם, ניתן לראות בכך, על פניו, כאילו הקטין העלה את התמונה בעצמו. זאת מכיוון שלפי החוק הישראלי, הסכמת קטין (עד גיל 18) לפרסום כל פרט אישי מחייו ניתנת על-ידי הוריו. אין ספק שבמצבים מסוימים, זוהי תוצאה מקוממת לכל הדעות. יתרה מכך, הסכמת ההורים מנטרלת כל אפשרות של תביעת הגורם המפרסם - בין אם זה עיתון, רשת חברתית או כל פלטפורמה אחרת - בגין פרסום התמונות והפגיעה בפרטיות.

      דוגמה נפוצה נוספת לפגיעה בפרטיות הילדים ברשות ההורים, מבוצעת בשלל תכניות ריאליטי בהם משתתפים גם ילדים. בתכניות כמו "סופר נני" ו"משפחה חורגת" ניתן לראות מדי שבוע קטינים ברגעי משבר וברגעים הפרטיים ביותר, נחשפים לעיני כל. קשה לחלוק על הפגיעה הקשה בפרטיות הילדים בכל התוכניות האלה. אך גם כאן, מפיקי התוכנית יסבירו, כנגד טענות כאלה, כי פעלו על-פי הסכמת ההורים ומכאן פעלו על-פי החוק.

      השאלה שעולה היא האם יש צורך בשינוי החוק? האם תמיד ההסכמה שנתנו הורים לפרסום מספיקה בכדי להצדיק את הפגיעה בפרטיות הילד? החוק הישראלי סומך על כושר השיפוט של ההורים בכל הנוגע לטובת ילדיהם. אולם, גם אם הביעו ההורים את הסכמתם, יכולים הילדים לטעון, כי שיקול דעת ההורים היה מוטעה ולהגיש תביעה לבית המשפט על הפגיעה שנגרמה להם. אם יגיע סכסוך מסוג זה לבית המשפט, יצטרך השופט היושב בדין להכריע, למה סביר ולמה לא סביר שהורים יתנו את הסכמתם לפרסום? הכרעה שאינה חדה ופשוטה. אם יפסידו בתביעה על הפרת פרטיות, ההורים מסתכנים בעונש של פיצוי כספי ואפילו במאסר.

      אמא מצלמת את בתה בסמארטפון (ShutterStock)
      אתם בטוחים שהיא תרצה לראות את התמונה הזו ברשת בעוד כמה שנים? (צילום: ShutterStock)

      עד שתגיע תביעה כזו לפתחו של בית המשפט בישראל, ותאפשר לו לקבוע קווים מנחים בסוגיה, ראוי שרשויות הרלוונטיות, כמו הרשות השנייה לשידורי טלוויזיה ורדיו, יעשו סדר בעניין ויקבעו את המותר והאסור ביחס לקבלת הסכמה מקטינים. בכך יימנעו מאיתנו כל אותם מקרים, בהם מעמידים את עצמם קטינים במצבים מביכים מול המסך. כך ראוי שיפעלו גם הרשתות החברתיות, למרות שלא קיימת שום רגולציה על הרשת.

      אך הסיכוי שרשתות חברתיות, מעליהן לא עומד גוף מפקח, יגזרו על עצמן סדר בעניין ויורידו מהרשת תמונות ילדות מביכות, הוא קטן. לכן דרושה התערבות של המחוקק בנושא. אין ספק שכחוקק החוק, לא נלקחו בחשבון מצבים בהם הורים מפרסמים תמונות בכדי לגרוף מחמאות או לחלוק את חייהם עם חבריהם ובלי להתכוון גורמים לפגיעה בילדיהם וחושפים פרטים שאותם ילדים היו מעדיפים לשמור לעצמם.

      ראוי היה שהמחוקק יקבע סטנדרטים מחמירים יותר ויבהיר כי רק הסכמה סבירה שאינה פוגעת בפרטיות הקטין במשקפיים של האדם הסביר, תתקבל כהסכמה הפוטרת מפני תביעה על הפגיעה בפרטיות. תיקון חוק כזה יחייב את כל ערוצי התקשורת כמו כל גורם אחר, לשמור על פרטיות הקטינים, גם אם הדבר מנוגד לרצון הוריהם.

      הכותב עומד בראש משרד עורכי הדין דן חי ושות', המתמחה בתקשורת, טכנולוגיה ופרטיות

      >> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.