זו הייתה שנה מאתגרת עבור מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני. ביתה הפך למקום עליה לרגל של פעילים וארגונים, כל אחד מהסיבות שלו. תאני היא אשת עסקים בת 44 בלבד, אבל מאחוריה כבר עבר עשיר של ניסיון אינטרנטי כמו באתר האופנה StyleRiver בו היא מכהנת כדירקטורית, ב-Zula App של ג'ף פולבר, המפתחת יישום תקשורת לצוותי עבודה וגם של שירות המשלוחים המקוון Habaitta שפעילותו הופסקה בישראל. בנוסף סופר משמשת כחברת המועצה המייעצת של מיזם "קמא-טק" הפועל למען שילובם של בני ובנות המגזר החרדי בעולם ההיי-טק הישראלי. בשנתיים האחרונות מכהנת כמנכ"לית השלוחה הישראלית של פייסבוק, הרשת החברתית הגדולה בעולם. וכאמור, זו הייתה שנה לא קלה עבורה.
השם רותם גז אולי מוכר לכם, השם עלה לכותרות כאשר בדצמבר 2011 שינה את שמו באופן חוקי לחלוטין במשרד הפנים לשם "מארק צוקרברג", כחלק מקמפיין הנועד לטרפד תביעה של פייסבוק נגדו, אחרי שטענו ברשת החברתית כי עסק במכירת לייקים ושירותים נוספים. בתחילת ספטמבר 2015, שמו של גז עלה לכותרות לאחר שביצע מהלך פרובוקטיבי כנגד הרשת החברתית וריסס בפתח משרדי חברת פייסבוק בישראל כפות ידיים בצבע אדום, מה שנראה כמו כפות ידיים מגואלות בדם. את המהלך הפרובוקטיבי ביצע לאור גל הטרור שהשתלט על הרשת החברתית לקראת סוף שנת 2015, כאשר דווחו על אלפי עמודי הסתה הפועלים בצורה חופשית בפייסבוק וקוראים לפגיעה באזרחי מדינת ישראל. גז החליט להמשיך לפעול ואף הגיש תלונה בגין הסתה כנגד חברת פייסבוק ישראל והמנכ"לית עדי סופר תאני.
הדם על הידיים
המחאה של רותם גז, נבעה מחוסר אונים ובעיקר חוסר פעולה של פייסבוק כנגד אותם עמודים או פרופילים הקוראים להסתה. נחזור קצת אחורה לפעילות של ארגון שורת הדין Israel Law Center, ארגון זכויות אדם יהודי הפועל משפטית נגד ישויות טרור וגופים הממנים טרור, שיצא תחת הקמפיין "Disconnect Terror" הקוראת לישראלים ויהודים בכל רחבי העולם להשתתף בתביעה שתוגש כנגד פייסבוק בארצות הברית, בטענה כי הרשת החברתית מאפשרת להסתה וקריאות רצח של ישראלים ויהודים וכי בפייסבוק לא עושים דבר על מנת למנוע את הקריאות. "המחבלים לא באים מעצמם, הם כותבים פוסטים, הם מעודדים את החברים שלהם לרצוח יהודים. הפייסבוק הפך לחממה אנטישמית לרצח", כתבו בעמוד. בעוד שהתביעה לא התקדמה הלאה, בינואר השנה, ביצע הארגון ניסוי מעניין ובמסגרתו ניסה לבדוק כיצד פייסבוק תתנהג כלפי עמודים שמסיתים כנגד יהודים, אל מול עמודים שמסיתים מוסלמים ואתם יכולים לנחש את התוצאות לבד. הארגון הקים עמוד כנגד יהודים ועמוד נוסף כנגד המוסלמים, אחרי שהעלו תכנים במקביל, החלו לדווח לפייסבוק על אותם עמודים כי הם עוברים על חוקי הרשת החברתית. מוכנים לתוצאות? על פי הניסוי שערכו, כמה שעות אחרי שדיווחו על העמוד המסית כנגד מוסלמים, נחסם העמוד בעוד שהעמוד השני שהסית נגד יהודים, נותר בעינו ופייסבוק בחרה להשאיר אותו בטענה כי הוא לא נוגד את התקנון.
תלונות ההסתה שמתקיימת ברחבי הרשת החברתית הגדולה בעולם ממשיכות לזרום. במרץ האחרון פורסם כי במסע ההסתה, עומדת דמות דומיננטית בשם "מוחמד מטר אבו-יאזן", צעיר פלסטיני המציג עצמו כפעיל חברתי המתגורר בברלין ועוקבים אחריו לא פחות מ-64 אלף גולשים. אך בין איך שהוא מגדיר עצמו לבין מה שהוא עושה בפועל, קיים הבדל עצום, שכן האמצעי של אבו-יאזן לקבלת לייקים הוא בעיקר פרסום סרטוני זוועה. נראה שבפייסבוק קנו את זה שמוחמד הוא אכן פעיל חברתי ואף אישרו לו את החשבון, וכך אפשר למצוא ליד השם שלו את הוי-הלבן-על-רקע-כחול היוקרתי. רבים מהתכנים שפרסם מנוגדים לתקנון השימוש של פייסבוק ואף קשים לצפיה, ואלה זיכו אותו בדצמבר 2015 לחסימה מהשירות. למשך שבוע. מעבר לאותה חסימה קצרה, לא עשו דבר ולמרות שכמה חודשים אחר כך אלפי גולשים ביקשו לחסום את החשבון שלו, הם קיבלו הודעה כי הפרופיל אינו ניתן לחסימה וישראלים שדיווחו אחר כך, נתקלו בהודעה כי החשבון נבדק ואינו מפר את הכללים.
אחרי הארגונים ופעילי המחאה, השר לביטחון פנים גלעד ארדן לא נשאר אדיש ואמר בריאיון לרינה מצליח ב"פגוש את העיתונות" כי על ידיו של מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק, נמצא חלק מהדם של הנרצחים בפיגועים האחרונים. אחרי אותה האשמה חמורה, חברת הכנסת רויטל סויד מהמחנה הציוני, הגישה הצעת חוק הקובעת קנס של 300 אלף שקלים לפייסבוק במידה ותסרב לנטר פרסומי הסתה לטרור. שבועיים אחר כך, ארדן ושרת המשפטים אילת שקד הצהירו על כוונתם להעלות בכנסת את "חוק פייסבוק", שיאפשר להסיר פרסומים מסיתים מהרשת החברתית. אנחנו עדיין מחכים לראות את החוק הזה קורם עור וגידים - גם המנכ"לית תאני סופר, בוודאי, לא נשארת אדישה אל מול תהליך החקיקה הזה.
בעוד יש שיטענו שפייסבוק מתעלמת בשיטתיות מהסתה לטרור, אין אף אחד שיטען שבפייסבוק ישראל מתעלמים מביקורת נגד עסקים חזקים ובראש ובראשונה מהבנקים הגדולים בישראל.
"באים לבנקאים" היא קבוצה שהוקמה על ידי עו"ד ברק כהן וערן ורד אי שם בסוף שנת 2014. הקבוצה עוסקת במחאה נגד ראשי הבנקים הגדולים בישראל ואחת מהדרכים לכאורה, היא הטרדת בני משפחותיהם. התנועה מארגנת הפגנות וקריאות מחאה כלפי בכירים מתחום הבנקאות בישראל כמו מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסח עמינח, מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן ועוד בכירים. הרומן של ארגון באים לבנקאים ופייסבוק החל בדיוק בשנה שעברה כאשר עמוד הפייסבוק של התנועה הוסר מהרשת החברתית מאחר ובפייסבוק טענו כי העמוד לא עומד בתקנון שכן העמוד פעל בבריונות כאשר פרסם את כתובותיהם האישיות של מנכ"לי הבנקים.
בקבוצה לא נשארו אדישים ושבוע לאחר מכן, פרסמו את תמונת הווילה של סופר תאני וגם פתחו איוונט שנעלם כמה דקות אחר כך. בדצמבר 2015, חודשיים אחרי, "באים לבנקאים" הגישו תביעה נגד פייסבוק בנוסף לקבוצת בנקאים. בתביעה, התנועה מבקשת למעשה פסק דין הצהרתי על כך שפייסבוק הסירה את העמוד ומחקה את תכניו שלא כדין. רק לאחרונה הסתעפה הפרשה עוד יותר, בסוף חודש אוגוסט האחרון, כאשר האתר "המזבלה" דיווח על מסמכים שהגיעו אליו המציגים כי משרד יחסי הציבור והמשברים שפייסבוק מעסיקה, עוקב לכאורה אחרי חברי הקבוצה בשם פייסבוק ישראל ואיגוד הבנקים, במטרה לנטר את הפעילות של פעילי המחאה. לפי צילומי המסך שפורסמו ב"מזבלה", עולה כי פעילותם של פעילי מחאת הבנקים הייתה מתועדת בזמן אמת ופעלה כדי לאתר את כל הפעולות שעשו לרבות כתיבה בפורומים, טוקבקים ועוד.
בכלל, אולמות בית המשפט הישראליים לא זרים למנכ"לית פייסבוק ישראל. אהוד יחיאל בן חמו לא אהב לגלות שפייסבוק משתמשים בתוכן ההודעות הפרטיות שלו כדי להציע לו תוכן שיווקי, אז הוא הגיש תביעה יצוגית נגד הרשת החברתית. לטענתו, בפייסבוק פועלים באופן שיטתי ופסול כאשר היא עושה שימוש בתוכן פרטי, כאשר החברה לא קיבלה אישור מהגולשים לכך. בכתב התביעה שלו הוא דרש פיצוי בסך 100 דולרים לכל משתמש של פייסבוק ישראל.
עד כה, פייסבוק הייתה חסינה בשל הטיעון כי לטענתה כל מחלוקת עם החברה, יש להביא לבית המשפט המחוזי בקליפורניה שבארצות הברית וכי בית משפט ישראלי אינו הפורום לדיון בתובענות כאלו. אך טענותיה של החברה לא שיכנעו את שופטי בית המשפט המחוזי בלוד שדחו את בקשת פייסבוק לסלק את התביעה ואף יצרו בישראל מעין תקדים המאפשר לגופים, ארגונים ואנשים נוספים לתבוע את פייסבוק בישראל.
עורך הדין גיא אופיר כבר ניצל את התקדים הזה, ועתר לבג"ץ כנגד החברה. לפני הגשת העתירה, שוחח אופיר עם העוזרת האישית של עדי סופר תאני ואף עם ראש מערך האבטחה של פייסבוק ישראל. האחרון סירב לקבל את העתירה וביקש להניח את המסמכים על הדלפק בלובי. לטענת עורך הדין גיא אופיר, לאחר שיצא מן הבניין, שני נציגי פייסבוק ישראל, לקחו את המעטפה ורדפו אחריו תוך כדי שהם צועקים "קח את האשפה שלך מכאן", פתחו בכוח את תיקו ודחפו לתוכו את המעטפה. אופיר החליט לפנות אל בית המשפט לתביעות קטנות ובבית המשפט פסקו לפצותו בסכום של 3,000 שקלים.
ברוכים הבאים לכנסת ישראל, איפה עושים פה צ'ק אין?
פייסבוק אמנם לא חוסמת הסתות כנגד ישראלים, אך היא כן חסמה את העמוד של הפרופסור הפרובוקטיבי אמיר חצרוני, שקיבל בלוק ל-30 ימים באוגוסט האחרון, ולאחרונה זכה לעוד הרחקה של חודש. בפייסבוק משתמשים בצנזורה ובחסימה כנגד אנשים ותמונות, כאשר לאחרונה מדיניות הסרת הפוסטים של פייסבוק עוררה סערה בנורבגיה, שם האשימה ראשת הממשלה ארנה סולברג את מנהלי הרשת החברתית בצנזורה מוגזמת כאשר פוסט שהעלתה בחשבונה הרשמי הוסר בשל התמונה שצורפה אליו - אחד האימג'ים הבולטים והמפורסמים של מלחמת וייטנאם. אך אם נחזור להתמקד בארצנו הקטנה, הממלכה הפרטית של עדי סופר תאני, נראה כי באמצע חודש ספטמבר חסמה פייסבוק את העמוד "הצינור", הגדול ביותר בישראל ומונה מיליון לייקים. העמוד נחסם לתקופה של 30 יום בטענה כי הפר זכויות יוצרים באחד הסטטוסים שעלו לעמוד הפופולרי. זאת אחרי שכבר סגרה לצמיתות את "סטטוסים מצייצים", לאחר שנחשד שבעלי העמוד קיבלו כסף בתמורה לחשיפה בעמוד.
באופן רשמי, פייסבוק נמצאת בישראל כבר שנתיים, ובתחילת השנה הנוכחית, פרסמה מודעת דרושים לאיוש משרה בכירה בחברה. במודעה נכתב כי "השפעת המשרה עשויה להיות משמעותית יותר מזו של המנכ"לית עצמה". כן, קראתם נכון. ומאחורי המשרה הנוצצת (שהרי אף אחד לא יכתוב "מחפשים מישהו שישפיע על פוליטיקאים") עומדת מודעה שנועדה לגייס לוביסט לחברה, שיפעל בשמה וישפיע על נציגינו בכנסת. רק חמישה חודשים אחר כך, בפייסבוק מצאו את מי שינהל את "קשרי הממשל בישראל" והודיעו על מינוי ג'ורדנה קטלר כשדלנית של פייסבוק, במקרה או שלא, קטלר נחשבת למקורבת ביותר לאחד, בנימין נתניהו.
למרות שבאופן רשמי עובדים בפייסבוק ישראל על פרויקט internet.org, שנועד לספק אינטרנט לעולם השלישי (וספג מכה כואבת עם פיצוץ הלווין עמוס 6), עדי סופר תאני סופגת הרבה מהביקורת, שלדברי החברה אמורה להיות מופנית לכיוון המטה באירלנד. המצב בו הנציגות הרשמית בישראל אינה אמונה רשמית על הפעילות של הישראלים ברשת החברתית מציבה את סופר תאני בעמדה שלפחות השנה עלתה לה בהרבה מאוד חשיפה שלילית. אולי ישכילו בחברה לשנות את המדיניות ולהעניק יותר כוח לשלוחה המקומית.