הגיע הזמן לחופשה המשפחתית ועדיין לא קניתם כרטיסי טיסה? אל דאגה. השנה היא 2040, וטיסות "של הרגע האחרון" כבר אינן דיל לצרכנים מתקדמים, אלא עניין מובן מאליו. מגוון היעדים וכמות הטיסות היוצאות מנמל התעופה הבין-לאומי גדולים כל כך, שתזמון הטיסה חודשים מראש נראה מיותר לגמרי. כמו נסיעה באוטובוס או ברכבת, אתם מוזמנים לגשת לטרמינל, לבחור ביעד החביב עליכם, ולעלות למטוס.
גם נמל התעופה עצמו הוא לא המבנה המוכר לכם כיום. במקום קניון מלאכותי וקודר שמנתק אתכם מהעולם, נמלי התעופה של העתיד הם מבנים שנועדו בראש ובראשונה לשרת את הנוסע ולאפשר לו לצאת לדרכו במהירות האפשרית.
תור האבטחה הוא היסטוריה, שכן רוב תהליכי הבדיקה הוחלפו בחיישנים אוטומטיים המסוגלים לזהות כל סכנה, מצלמות זיהוי פנים ומודיעין מוקדם הזורם אל מחשבי ביקורת הגבולות. יש מי שיראה בכל זה חדירה איומה לפרטיות, אך לפחות תהליך הצ'ק-אין לטיסה מסתיים בתוך דקות ספורות.
צפו בסרטון שבו חברת איירבאס מציגה את "מטוסי שנת 2050"
בעולם שבו הפכו טיסות בין-לאומיות לדבר כה שגרתי וזמין, רגע העלייה למטוס הרבה פחות מרגש. גם את מה שתראו בתוך המטוס עצמו ייתכן שלא תאהבו: שורות של עשרות כסאות הצמודים זה לזה, מעט מאוד חלונות ושירות מינימלי.
אל תצפו לפגוש את הטייס, שכן הטיסה שלכם מופעלת על ידי מערכת מחשב מתקדמת שמייתרת לגמרי כל צורך בהתערבות אנושית. הכיסא עצמו נוח למדי, ומרווח הרגליים מספיק בהחלט. אתם מוזמנים לשקוע במכשיר הטאבלט שהבאתם עמכם, להתחבר לאינטרנט האלחוטי המהיר, ולהעביר את הזמן עד רגע הנחיתה.
שינויים במטוס, וגם מאחורי הקלעים
זהו העתיד הקרוב של עולם התיירות המוטסת, להערכות אנליסטים בכירים בתחום ויצרניות המטוסים עצמן. הדגש הוא על יעילות, שתהפוך גם טיסות ארוכות לעניין זול וזמין כמעט לכל אחד. הדרך לשם עוברת במטוסים בעלי כנפיים רחבות, העשויים חומרים קלי משקל ומופעלים באמצעות טייס אוטומטי המתפעל את הטיסה כולה למעט מקרי חירום קיצוניים.
מנוע הסילון הרועש יוחלף במנוע היברידי המשלב פעולה חשמלית וטעינה סולארית, וכך מצמצם עוד את העלויות וגם הופך את הטיסה לשקטה ובטוחה יותר.
המהפכה קשורה גם בשינויים מאחורי הקלעים, במערכות הפיקוח והבקרה של התנועה האווירית ברחבי העולם. מעבר למחשבים מהירים ומערכות הפעלה מתקדמות יותר מאפשר הן כמות גדולה בהרבה של טיסות לכל יעד, והן ניבוי מדויק מראש של תופעות מטאורולוגיות שונות, כך שמערבולות האוויר המטרידות כיום נוסעים רבים יהפכו לעניין נדיר במיוחד.
המטוס יידע לתכנן את מסלולו כך שיוכל להתחמק מהן בקלות. מערכות פיקוח מתקדמות יאפשרו גם צמצום מקרי האיחורים והעיכובים, שכן התנועה באוויר תהפוך הרבה יותר דינאמית. כיום, מטוס שמפספס את חלון ההמראה שלו (טווח הזמן שנקבע מראש על ידי נמל התעופה) עשוי במקרים מסוימים להמתין שעות עד שיתאפשר לו שוב להמריא. גם הנוהל הזה יעבור מן העולם.
חווית הטיסה עצמה, כפי שבוודאי הבנתם, היא דווקא זו שתראה הדומה ביותר למה שמוכר לנו כיום, וייתכן אף שניאלץ להיפרד משירות אישי וצמוד של דיילים ודיילות על המטוס (הם עדיין יהיו שם, אך בכמות פחות בהרבה ביחס לכמות הנוסעים, ולצרכים בטיחותיים בלבד). גם זמן הטיסה לא צפוי להתקצר במהלך עשרות השנים הקרובות, אם כי מבט רחוק יותר אל עבר העתיד מביא עמו מהפכות גדולות עוד יותר.
מטוסים על-קוליים, כמו מטוס ה"קונקורד" הקלאסי משנות השבעים, מהווים אתגר טכני וכלכלי מורכב שהופך אותם ברוב המקרים למיזמים הנדונים לכישלון. איש העסקים הבריטי, סר ריצ'רד ברנסון, מקדיש את כל מרצו לנושא זה, ולאחרונה הציג את מטוס ה"בייבי בום", שהוא מעין מיני-קונקורד. מדובר במטוס על-קולי שאמור לשמש לטיסות מסחריות ויחצה את המרחק שבין ניו יורק ללונדון ב-195 דקות בלבד. אגב, המחיר לכרטיס צפוי להיות כ-5,000 דולר.
טיסות לחלל לא רק מדע בדיוני
כבר היום, מתכננות מספר חברות ברחבי העולם להציע טיסות תיירות לחלל. אלו עדיין יקרות להחריד וזמינותן מוגבלת, אך לקראת אמצע המאה הנוכחית צפוי המצב להשתנות, וכמעט כל משפחה תוכל להרשות לעצמה קפיצה קצרה אל מחוץ לאטמוספירה, ושהייה בתנאים של אפס כוח משיכה עם הנוף המדהים ביותר שאפשר להעלות על הדעת: כדור הארץ כולו הנשקף אליכם מבעד לחלון.
מטוסי החלל הם גם אלו שיצליחו, ככל הנראה, לצמצם את זמני הטיסה משעות ארוכות לדקות ספורות. התועלת שהם מציעים, קיצר זמן הטיסה בשעות ספורות, פשוט אינה משתלמת. דווקא תעופה מחוץ לאטמוספירה עשויה להיות בעתיד הרחוק יותר הפתרון לצמצום מרחקים, שכן המראה לגובה רב כל כך יכולה לקצץ את רוב זמן הטיסה. כך נזכה להמריא, ליהנות מביקור קצר בחלל, ולצאת מנמל התעופה בטוקיו לא יותר מחצי שעה אחר כך. דרך צלחה.