פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אושיות הרשת שנחסמו תובעים מפייסבוק ישראל 300,000,000 שקלים

      "האם למשתמשי פייסבוק אין שום זכות או קניין בפרופילים אותם הם מנהלים באדיקות שנים על גבי שנים?", תוהים התובעים סניה ולדברג ואלי נכט, שני גולשים פופולריים מאוד שנבעטו מהרשת החברתית. איך הם הגיעו לסכום התביעה הזה? החישוב בפנים

      אושיות הרשת שנחסמו תובעים מפייסבוק ישראל 300,000,000 שקלים

      (בסרטון: פרסומת של פייסבוק בישראל)

      סניה ולדברג ואלי נכט, שני גולשים פופולריים מאוד שנחסמו בחודש שעבר מפעילות בפייסבוק, תובעים מהנציגות הישראלית של הרשת החברתית, פייסבוק ישראל בע"מ, פיצויים בסך 300 מיליון שקלים בתביעה ייצוגית. לפי כתב התביעה, "התובעים במשך שנים בנו לעצמם פרופילים ועמודים, תוך שימוש בפלטפורמת פייסבוק, ולא רק השקיעו זמן רב בטיפוחם, על ידי העלאת תכנים ייחודיים המצריכים לא מעט כתיבה, מחשבה וצילומים, אלא אף השקיעו ממיטב כספם במימון פוסטים וקידום העמוד עצמו".

      "עקב מחיקת העמוד כליל, אין ביכולתנו אפילו להציג בפני כב' ביהמ"ש את העמוד שנמחק", צוין בהדגשה בכתב התביעה נגד פייסבוק. כזכור, הרשת החברתית פצחה במתקפת חסימות של אושיות רשת, חלקם לתקופה של 30 יום וחלקם לצמיתות, בחודש נובמבר. בנוסף לוולדברג ולנכט, גם אושיות רשת דוגמת אבנר רסל, יותם זמרי, נועם פתחי, רז ציפריס ונדב פריד סבלו מנחת זרועה של הרשת החברתית. דפוס החסימה העיד כי מדובר רק במשתמשים המוגדרים כ"בעלי פרופיל גבוה" (כלומר, אושיות רשת). רוב הנחסמים לא זכו לערער על ההחלטה של פייסבוק או להבין מדוע הם נחסמו; חלק מהם קיבלו הודעה שהסיבה הם פוסטים בני כמה שנים המכילים את המילה "קוקסינל" או "כושי".

      כתב התביעה שהוגש נגד פייסבוק אתמול בבוקר מציף בעיה חמורה עליה מתריעים משתמשים רבים, בעיקר כאלה שחסימה פוגעת בפרנסתם: "הנתבעת לא טרחה להודיע על כוונתה לסגור את הפרופיל, לא נתנה התרעה או הזדמנות לתקן את ההפרה, ואף לא הסבירה או הבהירה מה היא ההפרה בכלל. מעבר לכך, עומדת השאלה מה המנגנון הראוי לנקיטת אמצעים כה דרסטיים מצד הנתבעת, והאם למשתמשי פייסבוק אין שום זכות או קניין בפרופילים אותם הם מנהלים באדיקות שנים על גבי שנים?".

      אבי לן העלה לעמוד הפייסבוק שלו תמונה של מנכ"לית פייסבוק ישראל עדי סופר עם פטיש (צילום מסך , פייסבוק)
      האם בית המשפט יקבל את החישוב של התובעים לשווי של כל לייק? (צילום מסך)

      אז איך התובעים הגיעו לסכום התביעה הגבוה הזה? "העלות הישירה ללייק אחד אינה קבועה, אלא משתנה תלוי אופיו של העמוד אותו המפרסם או בעל העמוד רוצה לקדם", כך לפי כתב התביעה. "בעלי העמודים משקיעים כסף רב עבור קידום העמוד, עבור קידום הפוסטים בעמוד, עבור יצירת סרטוני וידיאו בפלטפורמות אחרות (יוטיוב) המפנות לעמוד, כל פעולה כזו כרוכה בהוצאות ובזמן רב, שהופכת לנכס פרסומי או מותגי עבור בעל הפרופיל או בעל העמוד".

      לפי כתב התביעה, "לתובע מס' 1 (נכט) היו כ-1,665 לייקים, שהינם יקרים מאוד, היות ואופיו של העמוד היה עמודו האישי ואינו בעל עניין רחב לכלל הציבור. על כן ניתן להעריך את עלות לייק אחד בשישה שקלים וסך עלות כל הלייקים תעמוד על 10 אלפים שקלים. מעבר לכך, השקיע התובע כספים נוספים לא רק בקידום העמוד, אלא גם בקידום הפוסטים באותו עמוד, שצברו לייקים ואוהדים והפכו לנכס תדמיתי בעיניו ובעיני משתמשי פייסבוק אחרים. ניתן להעריך את ההשקעה הישירה שהשקיעה תובע מס'1 בקידום הפוסטים באלף שקלים נוספים, כסף שבפועל הוציא מכיסו. אולם ההשקעה הגדולה ביותר כרוכה בזמן ובכתיבה ובניהול העמוד שלו, בתכנים הייחודיים שהוא יצר ובטיפוח העמוד דרך פלטפורמות ומקומות נוספים. מדובר בהשקעה גדולה מאוד ולאורך שנים. השקעה זו מוערכת על ידי התובע ב-50 אלף שקלים".

      לגבי ולדברג החישוב הוא: "לתובע מס' 2 היו כ-68 אלף חברים-עוקבים. מדובר בקהל יעד גדול ומשמעותי מאוד שתובע מס' 2 בנה לאורך שנים של השקעה. תובע מס' 2 השקיע כספים ישירים מכיסו על ידי פרסום עצמו בפלטפורמות אחרות, דוגמת עמודי פייסבוק מסחריים: 'הקורס של סניה', הקורס של סניה לנשים', 'הלוחשת לגברים', 'מה בונות חושבות' ורשת היוטיוב של התובע מס' 2. מדובר בסכום של הוצאה כספית ישירה של לפחות 100 אלף שקלים. מעבר לכך, תובע מס' 2 פעל באופן משמעותי להפקת ויצירת תכנים מקצועיים קידומיים, לאורך ארבע שנים לפחות, שרק עלותם הישירה נאמדת ב-150 אלף שקלים, הכוללים בחובם משכורות לצלמים, משכורות לעורכי תוכן, שחקנים, עריכה, אפקטים, קידום ממומן. כמו כן, לאורך שבע שנים השקיע תובע מס' 2 זמן רב בכתיבה ויצירת פוסטים מקוריים וחדשניים שמשכו קהל רב (עובדה שיש לו כשבעים אלף עוקבים). תובע מס' 2 עשה שימוש בנכס זה לטובת הפניית משתמשים לפרופילים העסקיים, שבאמצעותם הרווח כספים בתור עסק לכל דבר ועניין. עלות הנזק שנגרמה כתוצאה מסגירת הפרופיל לעסקיו של תובע מס' 2 נאמדת ב-30 אלף שקלים".