השרה שקד: "חוק הפייסבוק" רק יסתיר תכנים מישראלים - לא יעלים אותם

בראיון לאולפן וואלה! NEWS הסבירה שרת המשפטים את כוונת החוק שהציעה יחד עם השר ארדן. לדבריה, היא מודעת לכך שהתכנים המסיתים לא באמת יוסרו מהרשת אלא פשוט לא יוצגו לישראלים: "אנחנו לא יכולים להיות אחראיים על כל מה שקורה בעולם"

מיכל רשף
מערכת וואלה!

הצעת החוק "הסרת תוכן המהווה עבירה מרשת האינטרנט", המכונה בצורה שגויה "חוק הפייסבוק", אושרה שלשום בכנסת בקריאה ראשונה, ברוב של 36 מול שני מתנגדים. את הצעת החוק הגישו שרת המשפטים, איילת שקד, והשר לביטחון פנים, גלעד ארדן, כשמטרתם המוצהרת היא להילחם בטרור הגואה ברשת. בעוד אין ספק שהרשתות החברתיות מוצפות בתכנים לא-ראויים ואף כאלה המסכנים חיי אדם, נוסח החוק עצמו מקיף הרבה יותר - בצורה שעלולה לסכן את חופש הביטוי.

לפי הצהרות בתקשורת של חברי הכנסת התומכים בהצעה ושל השרים עצמם שהגישו אותה, אם יעבור החוק, הוא יאפשר למדינה לבקש מבית המשפט להוציא צו המורה לענקיות אינטרנט, כמו פייסבוק וגוגל, להסיר תוכן מהרשת. אלא שבפועל החוק לא יאפשר לדרוש הסרה של התכנים אלא פשוט הסתרה שלהם מפני הגולש הישראלי. או במילים אחרות: החוק לא יילחם בהסתה מהסיבה הברורה שתכנים מסיתים לא יוסרו מהרשת אלא רק יחסמו לצפייה בישראל.

בניסיון להבין את מהות החוק, הזמנו לאולפן וואלה! NEWS את שרת המשפטים, איילת שקד. לדבריה, כיום מחלקת הסייבר של פרקליטות המדינה עובדת מול גופי הביטחון, מקבלת מהם פוסטים שמעודדים טרור ואלימות, ואז עובדי הפרקליטות פונים לפייסבוק, לגוגל ולשאר ספקיות התוכן הגדולות בעולם ומבקשים להסיר את החומרים האלה. "70 אחוזים מהבקשות נענות והחומר מוסר תוך 24 שעות", מבהירה שקד ומסבירה כי "המטרה של החוק היא לתת בידי רשויות אכיפת החוק עוד כלי מול ה-30 אחוזים שלא מסירים. אם יש משהו חשוב שחושבים שהוא מהווה עבירה פלילית ופגיעה בביטחון המדינה או באדם אפשר לפנות לבית משפט לבקש צו להסרה. בהרבה מקרים מגישים כתבי אישום אם מדובר באזרחי ישראל".

טוב לדעת (מקודם)

הטיפול הטבעי שמנצח את כאבי הגב - בלי לצאת מהבית

לכתבה המלאה
אומרת "להסיר" אבל מתכוונת "להסתיר". (צילום: ראובן קסטרו)

שקד מתעקשת להמשיך להשתמש בביטוי "הסרה" אבל בפועל היא מבינה שהתכנים הללו לא ייעלמו מהרשת ושלמדינת ישראל אין באמת כוח להורות לענקיות הרשת כיצד לפעול. "בסופו של דבר מדינת ישראל צריכה להגן על אזרחיה ואנחנו לא יכולים להיות אחראיים על כל מה שקורה בעולם כולו", היא אומרת. "מדינות בעולם בודקות כיצד להתמודד עם מדינות וירטואליות חדשות כמו פייסבוק, שם יש חוקים אחרים או שאין כמעט חוקים".

לשאלתנו מי יהיה אמון על סינון התכנים, ענתה השרה שקד כי הכוח יהיה בידיהם של הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה.

הסתה בפייסבוק. (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

לפי הצעת החוק, הסינון יחול על כל "אתר אינטרנט שיש לציבור או לחלק ממנו אפשרות כניסה או גישה אליו בתשלום או בלא תשלום, לרבות תוך שימוש בקוד או בסיסמה, בין שהאתר מאוחסן בשרת בישראל ובין שהוא מאוחסן מחוץ לישראל". בפועל אפשר להחיל את ההגדרה הזו גם על חשבונות מייל אישיים המוגנים בסיסמה ועל כל מאגר מידע פרטי או ציבורי. לדברי השרה שקד, למרות הנוסח הנוכחי המקיף, הכוונה היא לא לצנזר למשל כלי תקשורת כמו הוושינגטון פוסט או התכתבויות אישיות. "אולי יש שם [אתרי חדשות בעולם] תכנים שלא נעים לנו לשמוע אבל זה לא ייפול בקטגוריה של חומר מסית. הכוונה היא לסרטונים שמעודדים רצח, דפי טרור של חמאס וג'יהאד אסלאמי. ראינו שחלק גדול מההסתה רכובה על תכנים ויראליים ברשת. המטרה היא לעצור את זה ולא להיטפל לגופי עיתונות כאלה ואחרים", מבהירה השרה.

שקד טוענת כי "הצעת החוק הזו בסך הכול אומרת שאני רוצה מבית משפט צו להסיר חומר שמופץ באינטרנט בתפוצה רחבה". אבל מה לגבי התקנות עצמן? מה ייכלל במסגרת החוק ומה לא? האם נוכל לדעת מראש מה התוכן שיוסר מהרשת? לדברי השרה שקד, רק אחרי תהליך החקיקה היא תידרש להציג את התקנות עם זאת "יש שלוש קטגוריות ברורות: סיכון ממשי לחייו של אדם, לביטחון הציבור ולביטחון המדינה".

לדברי שרת המשפטים שקד, "הצו הזה יחייב את פייסבוק וכל שאר החברות להסיר את התוכן בישראל. אנחנו אחראיים למה שקורה פה. הכלי המרכזי זה הערוץ הוולנטרי מול החברות כי בסופו של דבר לפרקליטות יש הרבה עבודה ולא רק זה. אם נחשוב שסרטון עושה נזק גדול נפנה לבית המשפט. זה לא הדבר הראשון שאנחנו רוצים לעשות, אנחנו מעדיפים את הערוץ הוולנטרי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully