הלווין המחקרי הראשון של ישראל ישוגר מחר לחלל

גודלו של הלוויין הזעיר כגודלו של קרטון חלב והוא יעשה שימוש במצלמות מיוחדות המסוגלות לזהות תופעות אקלימיות שונות. במערכת בקרה תאפשר בחירה של אזורי הצילום והמחקר

מערכת וואלה!
תג המשימה - מעוצב בצורת ראשו של ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון. (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

הננו-לווין המחקרי הראשון של ישראל, תוצרת התעשייה האווירית, ישוגר מחר (15 בפברואר 2017) לחלל במסגרת משימה מדעית של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הננו-לוויין, בגודל של 30 סנטימטרים, מכונה BGUSAT - ראשי תיבות של Ben-Gurion University of the Negev Satellite והוא יצויד במצלמות לניתור שינויי אקלים.

גודלו של הלוויין הזעיר כגודלו של קרטון חלב (30 סנטימטרים על 10 סנטימטרים על 10 סנטימטרים), ומשקלו 5 קילוגרמים בלבד. הלווין יעשה שימוש במצלמות מיוחדות המסוגלות לזהות תופעות אקלימיות שונות ובמערכת בקרה שתאפשר בחירה של אזורי הצילום והמחקר. תחנת קרקע ייעודית לקליטת התמונות הוקמה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב כדי לאפשר לסטודנטים ולחוקרים לקבל את הנתונים ולנתחם.

"זה צעד נוסף בקידום שיתוף הפעולה בין הממשלה, התעשייה והאקדמיה במטרה להזניק את תעשיית החלל הישראלית", אמר שר המדע, אופיר אקוניס. "פרויקטים מסוג זה יסייעו בשמירה על מעמדה של תעשיית החלל הישראלית בעולם ויאפשרו לקדם את המחקר בתחום".

הלוויין ישוגר מחר על גבי משגר PSLV מבסיס שיגור בהודו, ביחד עם עוד 103 ננו-לוויינים נוספים.

תג המשימה הרשמי של הלוויין BGUSAT מעוצב בצורת ראשו של ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון, עם מסגרת כתומה המייצגת את אדמת הנגב. הלוויין נראה כשהוא צופה אל כדור הארץ, ואל מדינת ישראל. זוהר תכלכל סביב כדור הארץ מייצג את אחד הנושאים המדעיים שייחקרו על ידי הלוויין. קבוצת הכוכבים "יונה" מוצגת בתג כסמל השלום ומטרותיו האזרחיות של הלוויין. קבוצת כוכבים זו נראית במיטבה מישראל בחודש פברואר. כמו כן משולב בסמל דגל ישראל, סמל אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, סמל התעשייה האווירית שבנתה את הלוויין, וסמל סוכנות החלל הישראלית.

טוב לדעת (מקודם)

בשל ביקוש גובר לטיפול יעיל בכאבים: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

לכתבה המלאה
הלווין שישוגר מחר מהודו. בגודל של קרטון חלב. (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

בלוויין שולב לראשונה מחשב ייעודי, שפותח במיוחד על ידי מהנדסי התעשייה האווירית עבור ננו-לוויינים, הכולל שבב ייחודי שפותח על ידי "רמון צ'יפס", המציע יכולות עיבוד דומות לאלו של מחשבי הלוויינים הגדולים. מחשב זה ישולב גם בחללית של עמותת SpaceIL ובלווייני פרויקט סמסון.

בנוסף, פותחה במפעל חלל, בשיתוף חברת מיקרוג'יק, מצלמה ייעודית יחידה מסוגה שמסוגלת לצלם בתחום האינפרה האדום הקצר מגוון רחב של תופעות מזג אוויר. התמונות שישדר הלוויין ייקלטו בתחנת קרקע שתוקם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובתעשייה האווירית. באמצעות המצלמות של הלוויין יהיה ניתן לעקוב אחר שינויי אקלים, גזים באטמוספירה כגון CO2 ואחרי בוהק שמיים. המצלמה מסוגלת להבחין בתופעות הללו בצורה טובה יותר בהשוואה למצלמות רגילות.

הסטודנטים והחוקרים באוניברסיטה שילבו ידע מתחומים רבים כגון הנדסת תוכנה, הנדסת חשמל, מדעי כדור הארץ, הנדסת תעשייה וניהול ועוד. השילוב הביא להקמת תחנת הקליטה לקבלת התמונות ויאפשר מחקר בתחום מזג האוויר. בנוסף על מימון שיגור הלוויין, הקצתה סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע סכום של כמיליון שקלים נוספים למימון מחקרים על בסיס התמונות שיגיעו מהלוויין. הסוכנות פנתה למוסדות האקדמיים בישראל וביקשה הצעות למחקרים שייעשו על בסיס הנתונים שיקלוט הלוויין.

>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.

תחנת הממסר שהוקמה בבן גוריון. (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully