וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שכחו מלוח וגיר: הטכנולוגיה הישראלית משנה את בתי הספר בעולם

שלומי בלבול ומייקי לוי

28.3.2017 / 8:28

הילדים של היום גדלים אל תוך עולם של סמארטפונים, אפליקציות ומציאות מדומה ונראה שדווקא מוסדות החינוך תקועים אי שם מאחור. בשנים האחרונות צצים ויותר ויותר סטארט-אפים שמבצעים מהפך של ממש. לוח וגיר? לא בבית ספרנו

צילום מסך

(בסרטון: אפליקציית Museloop לביקור לימודי במוזיאון)

זה לא סוד שבית הספר הקלאסי, כמו שאנחנו מכירים אותו, עומד להשתנות מהקצה אל הקצה בשנים הקרובות. הסיבה המרכזית היא הצורך של מערכת החינוך להתאים את עצמה לשינויים הטכנולוגיים המואצים של השנים האחרונות – בעיקר כדי להישאר רלוונטית. ספרים? מחברות? לוח וגיר? כל אלו הם נחלת העבר.

לכן, לא מפתיע שאחד התחומים המתפתחים בישראל הוא עולם ה-EdTech (טכנולוגיות חינוכיות). גם במערכת החינוך מבינים זאת ומעודדים יוזמות בתחום. "אנחנו עוזרים ליזמים עצמאיים להוביל את הפתרונות שלהם", אומר אבי ורשבסקי, מנכ"ל MindCet, זרוע של מט"ח שאחראית על תחום החדשנות ומסייעת לסטארט-אפיסטים מתחילים לקדם את הפיתוחים שלהם בתחום.

לדבריו, התחום עובר פיתוח מואץ והמטרה היא לא להישאר מוגבלים למסגרת המסורתית אלא לפרוץ גבולות ולשנות את כל המערכת. "בעולם הישן היה לנו לוח וגיר, היום יש לנו לוח אינטראקטיבי, יש גם ספרי לימוד דיגיטליים - אבל לא פרצנו עדיין את המבנה הקיים. הסטארט-אפים שאנחנו מחפשים הם אלה שיש להם פוטנציאל לשינוי עמוק של כל התחום".

הצגת טכנולוגיה חדישה בנושא המציאות הוירטואלית בחינוך, משרדי מט"ח, תל אביב. מרץ 2017. מאצ'י הוף
בקרוב ילמדו עם משקפי המציאות המדומה?/מאצ'י הוף

"אנחנו עוזרים לשלושה סוגים של סטארט-אפיסטים: אלו שמגיעים עם מוצר ראשוני שעובד ואנחנו עוזרים להם להפוך אותו לאמתי. הקבוצה השנייה היא של מורים יזמים שמגיעים עם רעיון אך בלי מוצר ואנחנו עוזרים להם להפוך אותו למוצר. הקבוצה השלישית היא יזמי בית. יזמים בלי רעיון שאנחנו מגייסים עם שחקנים בתעשייה או באקדמיה. מכון וייצמן, צה"ל, אינטל או מיקרוסופט. כל צוות כזה מקבל אתגר שהוא בדרך כלל קשור לטכנולוגיות חדשות בתחום החינוך. לדוגמה מציאות מדומה".

ואכן, יש כבר תוצאות בשטח. מספר סטארט-אפים שגדלו בחממה הזו כבר חיים ובועטים היום בעולם. בין המובילים בהם נמצאים Code Monkey שמלמדת ילדים מגיל 8 לתכנת בשפת תכנות אמתית באמצעות משחק. המערכת משמשת 250 אלף תלמידים בישראל ונמצאת גם במאות בתי ספר בעולם. Tiny Tap שמאפשר למורים ולהורים לעצב משחקים לימודיים לילדים. Graduway רשת חברתית שמסייעת לבתי הספר לשמור על קשר עם בוגריהם. Makeree אפליקציה לימודית למוצרי "עשה זאת בעצמך". לוקחת את המוצרים הפיזיים לעולם הווירטואלי ובונה אותם צעד אחר צעד. חברת סטארט-אפ נוספת שפועלת ומגייסת מימון באופן עצמאי היא Matific ללימוד מתמטיקה עבור ילדים מגילאי הגן ועד כיתה ו' באמצעות משחקים אינטראקטיביים.

ויש גם סטארט אפים מבטיחים כמו Museloop שמאפשרת למוזיאונים לייצר בקלות ובמהירות אפליקציה שמספקת סיור עצמי מודרך במוזיאון דרך משחקים אינטראקטיביים. CNature אפליקציה לזיהוי והכרה של החי והצומח בישראל המהווה את הארכיון הדיגיטלי הרחב ביותר לבעלי החיים שקיים היום בשוק. Methodix ללימוד מתמטיקה שלב אחר שלב במעקב אחר התקדמות פתרון התרגילים. Bio Signals שמשמשת לשיפור מיומנויות למידה ושליטה במצבי לחץ וחרדות – באמצעות סנסורים. The People's Talmud אפליקציה ללימוד פשוט של התלמוד והתאמתו לחיים היומיומיים.

את הביקורת על הפיתוחים שנולדים ב-MindCet מספקים 1,200 מורים בכל הארץ שמבצעים פיילוטים על המוצרים החדשים. "צמחו אצלנו כ-20 פרויקטים תוך 5 שנים, שליש מהם הצליחו לעבור לשלב הבא, לגדל השקעות ולצבור לקוחות", אומר ורשבסקי. "חלק ניכר מהסטארט-אפים מיוצאים בהצלחה למדינות כמו ארצות הברית, טאיוואן, הודו ויפן וההתעניינות עצומה".

אפליקציית מיוזלופ MUSELOOP. צילום מסך
מיוזלופ. מבקרים במוזיאון ולומדים תוך כדי משחק./צילום מסך

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully