החל משנת 2013 מתאגד קולקטיב ההאקרים "אנונימוס" כדי לבצע מתקפות סייבר גדולות ומשמעותיות נגד ישראל ב-7 באפריל, מתוך סולידריות עם הפלסטינים. המתקפה מקודמת תחת הכותרת "למחוק את ישראל מהאינטרנט". אמנם עד כה הם לא הצליחו לגרום לנזק משמעותי, אך בפעילותם קיים פוטנציאל הרסני.
סביר להניח, כי מתקפות הסייבר של אנונימוס יתמקדו גם השנה בכמה סוגים: ראשית, תקיפות שמטרתן לגרום להעמסתן וקריסתן של רשתות תקשורת ומערכות מחשב, תוך רתימת מספר רב של מחשבים לפעולה משותפת נגד המטרה. "מחבלי הרשת" של אנונימוס קוראים לתומכיהם לסייע בכוח מחשביהם על מנת לייצר כוח מסיבי לתקיפה. תקיפות נוספות מנצלות את חולשות הגולשים הישראלים באמצעות שליחת מיילים עם תוכנות זדוניות או קישורים שמאפשרים השתלטות על המחשב. בשנים קודמות התרבו גם פעולות שמטרתן השחתת אתרי אינטרנט של ארגונים וחברות בישראל סביב תאריך האזכור הזה. בנוסף, בחודשים האחרונים יש עלייה משמעותית במתקפות הכופרה שמטרתן הצפנת קבצים ומידע במחשב הקורבן ודרישת כופר בתמורה לשחרור המידע. לכן, צפוי כי בתקופה הזו תהיה התגברות נוספת של התקפות מסוג זה, אף שאין מדובר כאן בפעילותם של גורמי אנונימוס בהכרח.
את המתקפות של אנונימוס, כמו גם תקיפות מצדם של גורמים אחרים, צריך לקחת ברצינות אך בפרופורציות, ובוודאי שלא להיכנס לפאניקה. אף שאין שום הבטחה להגנה של מאה אחוזים בשום תחום, מדינת ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם המערבי בתחום לוחמת הסייבר וההתגוננות, היא משקיעה משאבים רבים בהגנה על תשתיות לאומיות קריטיות, כגון חשמל, מים, אנרגיה ורשתות תקשורת לאומיות, ומכאן היכולת שלה לבלום מתקפות מהסוג הזה. ביטוי לכך ניתן למצוא בהקמתה של רא"מ (רשות הסייבר הלאומית) כבר לפני למעלה מעשור ובפעילותה מאז וכן בהקמתה של רשות הסייבר החדשה, אשר כפופה למערך הסייבר הלאומי שבמשרד ראש הממשלה, שמפקח ומנהל את תכניות ההגנה מפני סייבר, בכללן גם תקיפות אנונימוס.
אזרחי ישראל חשופים לפגיעה
נקודת התורפה של המדינה היא במרחב הדיגיטלי הציבורי או במילים אחרות - האזרחים. אחת מבעיות המפתח היא, שתושבי ישראל סובלים מחוסר הסברה בתחום. הם חשופים לפגיעה ובכך הם הופכים להיות הבטן הרכה של המדינה. צריך להבין שבעידן הנוכחי כל אחד מאתנו הוא חלק ממרחב הסייבר. אין אדם היום שאין לו מחשב המשמש לגלישה ברשת בבית ומכשיר טלפון חכם, כך שכולם נמצאים במרחב הסייבר וכולם פגיעים.
מדינת ישראל מסוגלת להגן על המרחב הדיגיטלי האזרחי, אך ישנם מצבים בהם הגנה כזו עלולה להתנגש עם הערכים הדמוקרטיים, כמו הפרטיות שלנו, וקיים צורך לבצע פעולות במישור החקיקה, שיאפשרו את מימוש ההגנה. במקביל קיים צורך להגביר את ההסברה בקרב אזרחי ישראל, בכל הנוגע לשימוש נכון בכלי הגנה פשוטים, הסכנות הקיימות באינטרנט, ומתן דגש בדבר החשיבות הרבה באמצעי גיבוי לקבצים - גם נושא זה עומד לפתחו של מערך הסייבר הלאומי, בצד פיתוח כלים אפקטיביים להגנת כלל המרחב.
בפעילות השנתית של אנונימוס יש הרבה אפקטים של רעש והפחדה, שיעילותם רבה בדרך כלל יותר מאשר פגיעתם האמיתית. אך יחד עם זאת המערכות הציבוריות והאזרחים חייבים להתגונן באופן אקטיבי, לבצע פעילות מונעת, ולדאוג לגיבוי שוטף לנתונים שלהם.
ד"ר הראל מנשרי הוא ראש תחום הסייבר ב-HIT מכון טכנולוגי חולון.