כמו בארה"ב: כך רוסיה מפיצה פייק ניוז ומשפיעה על הבחירות בצרפת

המרכז לחקר האינטרנט, בסנט פטרסבורג, מפעיל טרולים, האקרים ובוטים המפיצים מסרים פרו-רוסיים, מגיבים לפוסטים ויוצרים סרטונים המקדמים את המדיניות הרוסית. האקרים פרו-רוסיים מתמקדים באיסוף מידע פלילי שאפשר להדליף לתקשורת

דניאל כהן
צילום: רויטרס, עריכה: יוסי אלטר

מערכת הבחירות הנוכחית בצרפת היא מהסוערות שידעה המדינה בעשורים האחרונים. שני המועמדים שעלו לסיבוב השני, מקרון ולה-פן מציעים שינוי, וכמו בבחירות האחרונות בארה"ב גם בקמפיין הזה נשמעים קולות על כך שרוסיה מנסה להטות את דעת הקהל ולהשפיע על ההליך הדמוקרטי במדינה.

בניסיונות השפעתה של רוסיה במערכת הבחירות בצרפת, כמו גם במדינות נוספות בשנה האחרונה, ניתן לזהות דפוסי פעולה החוזרים על עצמם, בהם שימוש באמצעים שמטרתם לשבש את המידע המועבר לציבור, לערער את אמינות כלי התקשורת המקומיים ולהחליש את המועמדים הפוליטיים המזוהים כמתנגדים למדיניות הרוסית.

רוסיה נהנית בשנים אחרונות מייחודיות בארכיטקטורת הרשתות החברתיות שמאפשרת הפקת תוכן והעברת מידע בצורה ממוקדת, במודל של "פרסונליזציה". כלומר, המידע מונגש למשתמש יחיד או לקבוצה על-פי פילוח התנהגותי, גיאוגרפי, תחומי עניין, צרכים, רצונות ותשוקות. ברשתות החברתיות ניתן להפעיל טכנולוגיית הפצה אוטומטית בכמות גדולה המשמשת כמכפילת-כוח בכך שהיא מזוהה על ידי אלגוריתמים ברשתות החברתיות כנושא חם ואז מופצת לקהלי יעד נוספים. בנוסף, פלטפורמות הרשתות החברתיות עצמן נעדרות כעת יכולת לסנן את המידע האובייקטיבי מהעובדות האלטרנטיביות.

אם בעבר נראה כי התערבות של ארגוני ביון בבחירות הייתה בעיקר לטובת איסוף מידע, כמו למשל הבחירות בשנת 2012 לנשיאות צרפת, בה כל המועמדים המובילים היו נתונים למעקב של ה-CIA במשך חודשים רבים. קמפיין הריגול כלל איסוף מודיעין באמצעות ציתותים ופריצה לשרתים לצד הפעלת סוכנים אנושיים, לטובת ניתוח אסטרטגיות הקמפיין השונות, ואיסוף מידע על מקורות המימון של המועמדים השונים. כיום, המעורבות הרוסית בבחירות במדינות השונות ובצרפת בפרט מתמקדת בניהול מאמצים לשבש את המידע המועבר לציבור. במקרה הצרפתי, מדובר בניסיון לערער את אמינותו של המועמד המוביל כעת לניצחון בסיבוב השני, עמנואל מקרון, המזוהה כפרו-אמריקני, מעודד את חיזוק נאט"ו ותומך בהישארות של צרפת באיחוד האירופי.

טוב לדעת (מקודם)

אל תתפשרו על חיי מין לא מספקים: כך תשפרו את הביצועים

לכתבה המלאה

קיים קושי בזיהוי מקורות הקמפיין השלילי נגד מקרון ואין בנמצא הוכחות כי רוסיה עומדת מאחוריהם, אך ניתן לשער כי למרכז לחקר האינטרנט, היושב בסנט פטרסבורג, יש חלק מרכזי בניהול הקמפיין. מרכז זה מפעיל בדרך קבע עשרות אלפי חשבונות מזויפים ברשתות החברתיות ומתפעל אותם באמצעות שלושה סוגים של אמצעים: טרולים, האקרים ובוטים - תוכנות המיועדות לאיסוף מידע או ביצוע פעולות בדרך של חיקוי משתמש רגיל. הבוטים משמשים את רוסיה להפצת מסרים ברשתות החברתיות בצורה אוטומטית; הטרולים המנוהלים על-ידי בני-אדם מפיצים גם הם תכנים אך גם מנסים לשבש דיונים מסוגים שונים ולבטא בהם מסרים פרו-רוסיים. פעילות המרכז מתחלקת למספר מחלקות, כשכל מחלקה מתמקדת בפן אחר של תוצרים: מחלקה אחת מוקדשת לפעילות בלוגרים, אחרת מפיצה תכנים חדשותיים, מחלקה אחרת אחראית על תגובות לפוסטים ומחלקה נוספת אחראית על הפקת גרפיקה ותכני וידאו. פעילות המרכז נתמכת על-ידי האקרים פרו-רוסיים המתמקדים בהתקפות על שרתים של ארגונים ויחידים במטרה לאסוף מודיעין ולגנוב מידע מפליל שלאחר מכן ניתן להדליף לתקשורת.

במהלך הבחירות בצרפת, גורמים פרו-רוסיים הציפו את הרשת בדיווחים שקריים שונים, שנועדו לזרוע דיסאינפורמציה וספקות לגבי מקרון. מקרון היווה מטרה לתקיפות פייק ניוז באמצעות ערוצי מדיה רוסיים ובמקביל התבצעו תקיפות סייבר רבות כנגד מטות כל המועמדים. אתר ויקיליקס אף פרסם מסמכים שהודלפו על שלושה מהמועמדים: מקרון, לה פן ופיון. בעוד הפרסומים הנוגעים למועמדי הימין, לה פן ופיון, היו חיוביים יחסית - ההפניות למקרון היו שליליות. במקביל להדלפות, ערוץ הטלוויזיה הרוסית, ספוטניק, יצא בקמפיין שטען כי מקרון סוכן של ארה"ב. בהמשך, תומכים פרו-רוסיים אף החלו להפיץ ברשתות החברתיות טענה לפיה מקרון הוא בכלל סוכן ישראלי וכן מידע שקרי בנוגע לנטיותיו המיניות.

עד כמה השפיעו מאמצי הסייבר הרוסיים על הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות צרפת? (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

בתאריך 14 בפברואר הופל לראשונה אתרו של מקרון לזמן קצר לאחר הדיפת תקיפות סייבר קודמות שכללו גם ניסיון כושל לפרוץ לשרתי מטה הבחירות. יש לציין כי אנשיו של מקרון נערכו מבעוד מועד ואחסנו את השרתים בסן-פרנסיסקו, במטרה להקשות על תוקפים פוטנציאליים.

ברמה המערכתית, צרפת סייעה להגנת אבטחת הסייבר של מטות הבחירות השונים באמצעות ארגון ביטחון הסייבר, ANSSI, הפועל במסגרת מערכת הביטחון הצרפתית. כמו כן, הסתייעה צרפת בכוח המשימה המיוחד שהוקם על-ידי האיחוד האירופי בסוף שנת 2015 ללחימה בדיסאינפורמציה הרוסית. היחידה הזו שייכת ארגונית ל- European External Action Service, וכוללת רשת של מאות עיתונאים, מומחים ואנשי אקדמיה המסייעים לניטור מאמצי לוחמת התודעה הרוסית כנגד מדינות האיחוד האירופי.

במבחן התוצאה, הפעילות הרוסית לא צלחה בסיבוב הראשון לנשיאות אך בהסתכלות מערכתית ולטווח ארוך, נראה כי פעילות זו צוברת נוכחות רבה ברחבי הרשת ומצליחה לשבש את אופן זרימת המידע, תוך ערעור אמינות מידע המגיע ממקורות פרו-מערביים, והחלשת גורמים המהווים איום על האינטרסים הרוסיים. האקרים מהווים בעשור האחרון כלי שרת בידי מדינות, פוליטיקאים ובעלי אינטרס לא פחות מאשר בידי חברות מסחריות. מומחי סייבר עולמיים ידונו בנושא בהרחבה בשבוע הסייבר הלאומי שיתקיים באוניברסיטת תל אביב בסוף חודש יוני השנה.

הכותב הוא חוקר סייבר, טרור ותודעה במרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק באוניברסיטת תל אביב.

>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.

מפעיל טרולים, האקרים ובוטים כדי לדאוג לאינטרסים של רוסיה. פוטין. (צילום: AP)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully