חסימת משתמשים בפייסבוק, הסרת פוסטים ומחיקת תמונות היא מדיניות קבועה ברשת החברתית, המונה כשני מיליארד משתמשים ברחבי העולם. בישראל הסוגיה רגישה במיוחד, ולפני חצי שנה סערו הגולשים בארץ בעקבות גל חסימות מסיבות שאינו מובנות. לדוגמה: מאות ישראלים נחסמו לפני כמה חודשים רק כי כתבו את המילים "קוקסינלים" או "כושי" על שלל הטיותיהן בפוסט כלשהו בעבר.
נציגי פייסבוק דואגים להבהיר בכל הזדמנות כי תקנון האתר (הסטנדרטים הקהילתיים של פייסבוק) לא מתיר פגיעה בגולשים אחרים, הצגת תוכן אסור, אלים או פורנוגרפי וכו'. באותה נשימה מבהירים תמיד בפייסבוק כי כל פוסט שמסונן, בצורה כזו או אחרת, עובר סריקה על ידי עובד שמכיר את השפה והתרבות המקומיים ומחליט על פי שיקול דעתו.
גולשים רבים שנחסמים מבקשים הבהרות מפייסבוק, אבל המנגנון של האתר לא מספק תשובות קונקרטיות לסיבות של פייסבוק. כעת, הגארדיאן הבריטי הצליח לשים את ידו על יותר ממאה מסמכים פנימיים של פייסבוק, הנוגעים להנחיות שמקבלים מסנני התכנים.
המסמכים מעניקים הצצה ראשונה על התנהלות פייסבוק והגישה של החברה כלפי אלימות, קללות, טרור, פורנו, גזענות ופגיעה עצמית: הערות כמו "לפגוע בנשיא ארצות הברית", ימחקו מיד מאחר ונשיא ארה"ב נמצא בקטגוריה מוגנת.
לפי המסמכים, הביטוי "לדקור ולהיות האיוב של הציונים", למשל, ימחק מיד אבל כן מותר לכתוב "לשבור את הצוואר של הכלב", בהקשר לפוסט ספציפי כמטאפורה. פייסבוק מציבה קו ברור בין התבטאות שמעידה על כוונה לפעולה להתבטאות שלא מעידה כי כותב הפוסט עומד לפעול או קורא לאחרים לפעול.
מהמסמכים עולה כי לעובדי החברה יש כעשר שניות בממוצע לאשר או לפסול כל פוסט, כך שהסוגייה התרבותית חשובה במיוחד. ניתן להניח שהצורך לאשר או לפסול במהירות רבה היא אחת הסיבות העיקריות לטעויות בחסימה או בהסרה של תכנים.
קטעי וידאו של מוות מסומנים כמטרידים אבל לא תמיד נמחקים מאחר והם יכולים לעורר מודעות לגבי מחלות נפשיות. עד כה ראינו בפיד של פייסבוק סרטונים או תמונות קשות של התעללות בבעלי חיים - וכל זה נעשה באישור פייסבוק, מאחר והתיעוד מגביר מודעות לנושא חברתי.
"באופן כללי, תמונות של התעללות בבעלי חיים יכולות להיות משותפות בפייסבוק. חלק מהתמונות המאוד מטרידות יסומנו כמטרידות", נכתב במסמכים.
עוד ביטויים שיצליחו לעבור את מנגנון הסינון של פייסבוק, לדוגמה, הם: "הילדה הקטנה צריכה לשמור על עצמה לפני שאבא ישבור לה את הפנים", "אם אני אאבד את זה אז אני פשוט אהרוג מאות כמוך", "אם לא תפסיק להתבכיין אני אחתוך לה את הלשון".
"יש לנו כללים קהילתיים גלובליים אבל לאנשים יש דעות שונות לגבי מה אפשר לשתף ומה לא", נכתב במסמכים הפנימיים והמסווגים של פייסבוק. "לא משנה איפה נמתח את הקו הזה, תמיד יהיו אזורים אפורים. לדוגמה, הקו שבין סאטירה להומור בתוכן לא הולם זה תחום מאוד אפור. מאוד קשה להחליט מתי מקומם של דברים בפייסבוק ומתי לא".
בנוגע להתעללות בילדים, בפייסבוק אוסרים על פרסום תמונות כאלה באופן גורף, גם כדי להגביר מודעות. "אנחנו מסמנים את התמונות האלו כמטרידות", כתבו במסמך ההסברה לעובדים. "אנחנו מסירים תמונות שבהן רואים ילדים שעברו התעללות". עם זאת, לא כל התמונות ימחקו כי במצגת אחרת נכתב שפייסבוק עשויה להשתמש בתמונות כדי לעזור לילד במצוקה. במקרה הזה, וידאו יסומן כמטריד אבל הוא עדיין יישאר באוויר.
ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני), יו"ר השדולה למרחב הווירטואלי, פנתה למנכ"לית פייסבוק ישראל בעקבות הנתונים שפורסמו: "חשפו את מדיניות הצנזורה שלכם לציבור הגולשים בארץ. פייסבוק חייבת לנהוג באחריות כלפי משתמשיה. הכוח העצום שבידה, הקובע מה יפורסם ומה לא יפורסם, חייב להיות מיושם באופן שוויוני ושקוף לעיני הציבור. פייסבוק היא מעצמה תקשורתית ועליה לנהוג באחריות. בסופו של יום, הדרך לשימור אמון המשתמשים עוברת בשקיפות הנתונים. בכוונתי לזמן לדיון בכנסת את נציגי פייסבוק ישראל על מנת לקבל נתונים מדויקים על אופי ומדיניות כללי הצנזורה של חברת פייסבוק".
>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.