פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היועץ המשפטי לממשלה: פייסבוק לא תוכל לאסור להגיש נגדה תביעות בישראל

      במסגרת חוות-דעת שהגיש לביהמ"ש העליון, קובע מנדלבליט כי סעיפים בהסכמי השימוש של פייסבוק, הקובעים כי ניתן לתבוע אותה רק במקום שנבחר על-ידה, הם בבחינת "תנאי מקפח" בחוזה אחיד - ולכן לא מחייבים את הגולשים בארץ

      עדי סופר תאני מנכלית פייסבוק (עיבוד תמונה , איור: אמיתי סנדי)
      ישראלים יוכלו לנהל בארץ ולפי הדין הישראלי תביעות רגילות ותביעות ייצוגיות נגד פייסבוק? (איור: אמיתי סנדי)

      חברות ענק בינלאומיות כמו פייסבוק לא יוכלו לאסור על המשתמשים הישראלים שלהן לנהל נגדן תביעות בישראל לפי הדין הישראלי - כך קובע היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בחוות-דעת שהגיש לאחרונה לבית המשפט העליון. זאת, במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית שמנהל אוהד בן-חמו נגד פייסבוק.

      היועמ"ש חיווה דעתו כי סעיפים בהסכמי השימוש של החברה, הקובעים כי ניתן לתבוע אותה רק במקום שנבחר על-ידה, הם בבחינת "תנאי מקפח" בחוזה אחיד - ולכן הם לא מחייבים את הגולשים בארץ.

      אם בית המשפט העליון יאמץ את עמדתו של מנדלבליט, שהיא גם עמדה שהביעו בתי המשפט המחוזיים בישראל - המשמעות תהיה שישראלים יוכלו לנהל בארץ ולפי הדין הישראלי תביעות רגילות ותביעות ייצוגיות נגד פייסבוק וחברות ענק אחרות. זאת, למרות שבחוזים האחידים שעורכות החברות הללו עם הגולשים/צרכנים יש סעיפים הקובעים כי כל סכסוך משפטי יידון במקום שקובעות החברות - ולא בארץ (במקרה של פייסבוק מדובר בקליפורניה).

      "תכליתו של חוק החוזים האחידים היא לגשר על פער בין הצדדים לחוזה, אשר ביניהם פערי כוחות משמעותיים. לדעת היועץ המשפטי לממשלה, ראוי לקבוע כי גם כאשר הפגיעה בצרכנים הישראלים נעשית על-ידי גופים בינלאומיים, בית המשפט יבחן, בשים לב למכלול נסיבות העניין, האם מתקיים קיפוח בהתאם לחוק", נאמר בחוות-דעת היועמ"ש, שהוגשה לעליון באמצעות עו"ד לימור פלד, הממונה על עניינים אזרחיים בפרקליטות המדינה.

      היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בכנס של המכללה האקדמית נתניה, 16 בינואר 2017 (שלומי גבאי)
      היועץ המשפטי לממשלה: "תניות אלה עולות כדי תנאי מקפח בחוזה אחיד". (צילום: שלומי גבאי)

      לפי חוות-הדעת, "נראה כי גישה זו מקבלת ביטוי גם במישור הדין הבינלאומי, כפי שעולה מהחרגת חוזי צרכנות מתחולתם של הסדרים בינלאומיים מהעת לאחרונה בעניין תניות שיפוט וברירת דין זרות".

      לפי חוות-דעת היועמ"ש, הסוגיה הנדונה בתיק זה (תניית השיפוט בחוזה האחיד של פייסבוק עם משתמשיה, לפיה ניתן להגיש תביעות נגד חברת הענק במקום שהיא קובעת בלבד. ח',מ') עולה חדשות לבקרים בבתי המשפט הישראלים, כאשר חברות בינלאומיות הפונות לקהל הבינלאומי (כמו ענייני פייפאל, בוקינג ולינקדאין) מוסיפות לחוזים תניות שיפוט המגבילות את יכולת הצרכנים לשמור על זכויותיהם.

      היועמ"ש ציין כי הפסיקה בבתי המשפט המחוזיים בתיקים אלה קבעה כי תניות אלה עולות כדי תנאי מקפח בחוזה אחיד, וכי הוא מצדד, כאמור, בעמדה זו. "מסקנה זו ראויה לאור הרציונליים של חוק החוזים האחידים המושתתים על פער הכוחות המובנה בין הצדדים. לחברה בינלאומית הפותחת סניף במדינה חדשה יש אפשרות לגדר את הסיכונים שלה ולתמחר אותם וזאת בשונה מהצרכן".

      לסיכום כתב היועמ"ש, כאמור, כי "תניית השיפוט המופיעה בהסכם ההצטרפות של חברת פייסבוק עשויה להרתיע את המשתמשים הישראלים מפני מימוש זכויותיהם ולכן היא מקפחת".

      עמדתו של היועמ"ש נמסרה במסגרת דיון בערעור על החלטה בבקשה לתביעה ייצוגית שהגיש אוהד בן-חמו, באמצעות עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש, נגד פייסבוק. זאת, בטענה כי פייסבוק עושה שימוש מסחרי בהודעות פרטיות ששולחים משתמשי הרשת החברתית זה לזה, תוך חדירה אסורה לפרטיות ומבלי לקבל את הסכמת הלקוחות כנדרש על-פי החוק. הפיצוי המבוקש ללקוחות הישראליים הוא לא פחות מ-400 מיליון דולר.

      ביוני 2016 פסקה שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, שושנה שטמר, כי תנאי השימוש ברשת פייסבוק הקובעים "תניית שיפוט ודין זר", לפיה תביעות שמגישים לקוחות פייסבוק יידונו בארה"ב לפי הדין של מדינת קליפורניה, נועדה "להרתיע את הלקוח הישראלי מפני מימוש זכויותיו המשפטיות". השופטת פסקה כי לכן התנאי הזה בטל - וסללה את הדרך ללקוחות ישראלים לתבוע את פייסבוק בארץ.

      ההחלטה התקבלה לאחר שפייסבוק ביקשה לסלק את התביעה, בטענה כי עם ההצטרפות לרשת החברתית הסכימו המשתמשים הישראלים על תנאי השימוש של פייסבוק, המורים כי סכסוכים בין פייסבוק למשתמשים יש לברר בבית המשפט במדינת קליפורניה לפי הדין הקליפורני.

      מארק צוקרברג מייסד פייסבוק (ShutterStock)
      נתראה בבית המשפט בישראל? (צילום: ShutterStock)

      בן-חמו טען בתגובה כי התנאי הזה מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד, וכי הסכמת המשתמשים לתנאי נעשתה בפועל מבלי שהם מודעים למתן ההסכמה. השופטת קיבלה את הטענות של בן-חמו, בין היתר בהסתמך על פסיקה קודמת בעניינה של חברת פייפאל.

      כמו במקרה של פייפאל, פסקה השופטת, "גם במקרה שלפניי מדובר בתאגיד בינלאומי שמפעיל אתר חברתי עולמי ונותן את שירותיו למיליוני צרכנים בישראל. לצורך כך, פייסבוק מפעילה ממשק בשפה העברית, והסכמי המשתמש שלה מתורגמים לשפה העברית".

      השופטת הוסיפה כי "טענת פייסבוק - לפיה התעלמות מתניית השיפוט תקנה יתרון בלתי מוצדק לתובע שכבר צמחה לו טובת הנאה משמעותית מהשירות של פייסבוק שניתן לו בחינם - אינה יכולה לעמוד". זאת, משום ש"פייסבוק בוודאי מרוויחה רווח כספי מן השימוש באתר, בין היתר מפרסום", ומשום ש"ממילא אין בעובדה כי השירות ניתן בחינם כדי להקנות לה חסינות מהתדיינות בישראל, על-פי הדין הישראלי".

      השופטת קבעה כי "תכליתה האמיתית של תניית השיפוט והדין הזר היא להרתיע את הלקוח הישראלי מפני מימוש זכויותיו המשפטיות". לדבריה, "בדומה לקביעה בעניין פייפאל, גם אני סבורה כי לכל הפחות מדובר בתניה שחזקה שהיא מקפחת".

      פייסבוק ערערה לעליון על ההחלטה, תוך שמיקדה את טענותיה בקביעות השופטת שטמר בעניין קיומו של תנאי מקפח, והעליון ביקש את חוות-דעתו של היועמ"ש בסוגיה החדשנית. היועמ"ש ציין כי לאור מסקנתו שאכן מדובר בתנאי מקפח בחוזה שיש לבטלו, דין התביעה הייצוגית של בן-חמו נגד פייסבוק להתברר לפי הדין הישראלי בבית משפט בארץ.

      מעבר לכך, מעמדת היועמ"ש עולה כי כמדיניות ראויה בתחום השיווק הצרכני, במקום בו הספק בוחר להגיע למקום מושבו של הלקוח, ומשקיע מאמצים בשיווק ובכריתת עסקאות על-מנת להרחיב את היקף עסקיו ורווחיו, עליו לאפשר ללקוח לממש את זכויותיו בלא קושי ומאמצים מיוחדים במקום מושבו. על ספק המביא את מרכולתו ללקוחות במדינה אחרת להיות ערוך גם להתמודד עם העובדה שבין מספר רב של עסקאות שעלו יפה ותרמו להרחבת היקף עסקיו, יהיה גם מיעוט של מקרים בהם עלול להתעורר סכסוך שיצריך התדיינות משפטית בארצו של הצרכן.

      "כמו כן, לחברה הפועלת בארץ יש נגישות גדולה יותר לערכאות משפטיות המקומיות, מאשר נגישותו של הלקוח לערכאות משפטיות בארץ זרה אשר אין לו שום זיקה וקשר אליה. כך המצב גם ביחס לפייסבוק, לה מיליוני משתמשים בישראל; היא מפעילה ממשק בשפה העברית; פונה לקהל הישראלי; ומסמכי ההצטרפות לאתר מתורגמים לעברית.

      לדברי היועץ המשפטי לממשלה, הוא רואה חשיבות רבה בקביעת נורמות הוגנות בתחום זה של תניות שיפוט זר בחוזים אחידים, לגבי מוצרים ושירותים המופצים ללקוחות בארץ מגוריהם (רע"א 5860//16).