מדינת ישראל, כידוע, מובילה בעולם כבר שנים רבות בתחום ההיי-טק וחברות ההזנק (סטארט-אפים), ובשנים האחרונות המוח הישראלי פרץ גם לעולם משחקי המובייל והצליח להפוך את ישראל הקטנה למעצמה גם בתחום הזה. הנוכחות הישראלית בעולם הגיימינג הייתה כמעט אפסית עד לפני כמה שנים; הידע בתחום היה מועט מאוד ובשונה ממדינות אחרות, בהן משרישים את פיתוח הגיימינג עוד בלימודי התואר, כאן בארץ די התעלמו מהתחום.
כצפוי, תוך זמן קצר הצליחו הישראלים להדביק את הפער והתחילו להוביל את התחום. אחת מהחברות המוכרות ביותר, שהספיקה כבר לעשות אקזיט מרשים של 4.4 מיליארד דולרים, היא חברת פלייטיקה וחברות ישראליות נוספות גם הגיעו להישגים מרשימים, תוך זמן קצר. כדי לנסות ולהבין מה מייחד את תעשיית הגיימינג בישראל, שוחחנו עם אמיר יגיל, סמנכ"ל התפעול של פלייטיקה ועם שגיא שליסר, מנכ"ל ומייסד חברת משחקי המובייל הגדולה, Tabtale.
פלייטיקה וטאבטייל, יחד עם חברות משחקים רבות מישראל והעולם, יתכנסו בכנס הסלולר הגדול בישראל, Israel Mobile Summit, שיערך בתאריך 6 ביוני בהאנגר 11 בתל אביב. באירוע תתקיים תערוכה שתציג את המשחקים החדשים ביותר בתחום.
"מה שמיוחד בישראל זה שבעצם היה פה ואקום", אומר לנו שליסר. "לא היו בישראל חברות גיימינג לקונסולות או למחשבים ניידים כמו חברות הענק בגרמניה, ארה"ב, בריטניה ויפן. בארץ לא הייתה גם תרבות של חברות גיימינג אבל הייתה תרבות של גיימרים. כשהתחילה מהפכת המובייל עולם הגיימינג כבר לא דרש חברות פיתוח ענקיות, עלויות הפצה גבוהות או עלויות מיתוג וכאן התחיל גל מאוד גדול של אנשים שהבינו שיש כאן הזדמנות".
משחק My First Crush של טאבטייל
"אחד הדברים המיוחדים בישראל זה שנאלצנו לרכוש תוך זמן קצר ידע שיכול להתחרות מול כל הידע שקיים בעולם. כמעט בכל מדינה אחרת היו חברות מבוססות שנכנסו לתחום ובנוסף, בעולם יש תארים מסודרים של גיימינג במסגרת מדעי המחשב ובארץ מלמדים את זה במכללות בתור קורסים אבל אין תארים ובטח שלא היו כשהתחלנו. זה שוק של מיליארדים והיה צריך יזמים מאוד יצירתיים".
"בישראל קמה סביבה מאוד חזקה סביב הגיימינג במובייל, כמו למשל חברות הפצה שנותנות ערך מוסף. בישראל על פי רוב המשחקים הם העיקר אבל חשובות גם הפלטפורמות הטכנולוגיות שנותנות יתרון לאורך הדרך. בישראל אנחנו מייצרים את הטכנולוגיה שנותנת לנו יתרון משמעותי בניתוח, שיווק וצדדים אחרים. אנחנו מרגישים ורואים שזה גם נותן לנו את היתרון להיות ראשונים בחנויות האפליקציות ואת כל זה אנחנו מפתחים אצלנו בישראל".
"אני חושב שלישראל מוניטין לטוב ולרע: מצד אחד אומת הסטארט-אפ ומצד שני האינטנסיביות של הישראלים. יש פה הרבה חברות שצמחו מהר מאוד וזה מרשים. בהרבה מדינות התהליכים האלה ארוכים ופה התחושה היא שהתעשייה הצליחה כנגד כל הסיכויים מבלי שינוי בתרבות או בחינוך. יש הרבה כישרון והתעקשות; בנו חברות בצורה נכונה והקימו תעשיה שלא הייתה קודם".
לדברי אמיר יגיל, סמנכ"ל התפעול של פלייטיקה: "תעשיית המשחקים הישראלית היא מאוד צעירה. בימינו הראשונים בפלייטיקה כשגייסנו עובדים, לא הצלחנו למצוא עובדים בתעשיית המשחקים בישראל כי פשוט לא הייתה אחת כזאת. מאז היא התפתחה מאוד וכיום יש יותר מ-150 חברות בתחום".
המשחק World Series of Poker של פלייטיקה
לדבריו, "בישראל שמים דגש על אנליטיקה, בודקים כמה אנשים שיחקו, כמה משחקים, כמה באים אחרי, כמה מתמידים באותו המשחק, מה מאפייני השימוש שלהם, איזה מרכיב במשחק הם אוהבים, איזה מרכיב הם לא אוהבים. זה מדע שלם שאתה כל הזמן עסוק בלטייב את חווית המשתמש ולנו יש מדי יום שישה מיליון שחקנים. היום יש גם תחרות עם תחום הבידור כי במקום לשחק אפשר ללכת לסרט או לצפות טלוויזיה, אבל היום עם המסך השני אפשר לעשות חלק מהדברים ביחד.
"המנהג בישראל זו עבודה אינטנסיבית וקשה; העובדים רגילים לעבוד קשה. במקומות אחרים זה לאו דווקא המצב. אני חושב שבאמת בישראל יש טכנולוגיות מאוד טובות, יש לנו גישה לטכנולוגיות ישראליות מאוד חדשניות. חלק מזה זה גם בגלל הניסיון ממערכות בצבא ומדברים כאלו. אז יש לנו יתרון בדברים האלו. בינתיים בישראל התפתחה תעשיית פרסום שתומכת עוד יותר בסביבת תעשיית המשחקים".
>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.
