(בסרטון: בנות הגיל השלישי משחקות בספינר לראשונה)
האקדמיה ללשון העברית ידועה בתור הסמכות העליונה בענייני השפה העברית. לפי החוק הישראלי האקדמיה היא ממשיכת דרכו של ועד הלשון העברית ופועלת לכוון את התפתחות השפה עם השנים. העברית המדוברת היא שפה חדשה יחסית ואין זה מפתיע שיש לא מעט אי-הסכמה לגבי תרגום של מילים וביטויים שונים מהעולם. מדי פעם אנחנו נתקלים בוויכוח שרלוונטי במיוחד לטרנדים הנוכחיים, כמו במקרה של הספינר. בפוסט שהעלתה האקדמיה ללשון לפייסבוק היא חושפת את תהליך התרגום ואת ההצעות הרבות שהונחו על השולחן.
"לפני כשלושה שבועות הצענו למורים לנצל את שיגעון הס?פ??ינ?ר של התלמידים לתרגול חידושי מילים בעברית. ואמנם, מורים ותלמידים רבים - בארץ ומחוצה לה - נענו לאתגר", כתבו באקדמיה. "קיבלנו מאות מכתבים - רבים מהם ממורות ומורים".
לדברי האקדמיה, "ההצעה המובילה הייתה סו?ב?ב?ן, ואחריה ס?ב?ס?ב?ת - על משקל ש??ב?ש??ב?ת. עוד הצעות רווחות מן השורש סב"ב והשורש המורחב שלו סבס"ב היו ס?ב?ב?ן, ס?יבו?בו?ן, ס?ב?ס?ב, ס?יבו?ב?ית, מ?ס?ב??ב, ס?ב?יב?ן, מ?ס?ת?ו?ב?בו?ן וסו?ב?בו?נ?י. צעצוע ותיק בהרבה מן השורש סב"ב הוא כמובן הס?ב?יבו?ן, והיו שהציעו צירוף המבוסס עליו: סביבון יד או סביבון אצבע. אחרים דווקא סברו שזו הזדמנות מצוינת לאמץ את השם שהעניק חיים נחמן ביאליק לסביבון - כ??ר?כ??ר.
"רבים התבססו בהצעתם על המילה מ?ס?ב - חלקו המרכזי של הספינר - והציעו לקרוא לו 'מסבון'. הבעיה בהצעה זו היא שהמילה מ?ס?ב גזורה מן השורש סב"ב, ולכן נטייתה התקנית היא בבי"ת דגושה (הדגש מלמד על העיצור הכפול) - מ?ס?ב??ים. הצורה התקנית תהיה אפוא מ?ס?ב?ו?ן - מה שנשמע יותר כמו תכשיר למקלחת. עוד הצעות המבוססות על מסב הן מ?ס?ב??ית ומסביבון".
עוד כתבה האקדמיה ללשון כי "ספין בעברית הוא ס?ח?ר?יר, ואכן הצעות רבות התבססו על השורש סחר"ר - הרחבה מן השורש סח"ר שעניינו תנועה סיבובית (סחור סחור, סחרחורת ועוד). מן ההצעות המבוססות על שורש זה: ס?ח?ר?ר, ס?ח?רו?ר (על משקל שבלול, גפרור), ס?ח?רו?רו?ן, ס?ח?ר?יר?ן, ס?ח?ר?ירו?ן, ס?ח?ר?ר?ן, ס?ח?ר?יר?ית, ס?ח?רו?ר?ית, ס?ח?ר?ח?ר?ן ואף י?ס??ח?ר (בהשראת י?ש???שכ?ר).
"מן השורשים הקרובים חו"ג וחג"ג הוצעו לנו חו?גו?ן, חו?ג?ית, חו?ג?ן, ח?גו?ן, חו?ג?י (במלעיל), ח?ג?ן, ח?ג?יג, ואף ח?ג??ית ומ?ש??ח?ג (משחק + חג). מן השורש גלג"ל הוצעו ג??ל?ג??ל??ן, ג??ל?ג?ו?לו?ן, ג??ל?ג??ל?ו?ן, ג??ל?ג??ל ועוד. ולסיום עוד כמה הצעות מעניינות ומקוריות שהגיעו אלינו: רב?סב (כמו "רב קו"), מ?חו?ל?ל?ון, נ?ש??כ??חו?ן (כי בעוד חודשיים כבר לא יזכרו אותו), ח?ג?ו?ד?ל (חג + אגודל), צ?ירו?ן, מ?ר?ג??יע?ון, ר?כ?ו?זו?ן, ע?ס?ו?קו?ן, ז?ר?יזו?ן, מ?ה?ירו?ן, שתנ"ז (שומר תנע זוויתי), חו?נ?י (על שם חוני המעגל), כ??ל??ה (משום שהכלה מסתובבת בחופה סביב החתן), ת??ל?ת?ו?ן, ע?ג?ו?לו?ר (לספינר מאיר), ת??נו?ע? ("ואף על פי כן נוע תנוע"). תודה לכל מי שהשתתפו ושלחו לנו הצעות".
אז איזה שם נבחר?
רבים מהגולשים תהו איזה שם, מתוך הרשימה הארוכה, נבחר אך הפעם האקדמיה בחרה רק להשתעשע בבחירת השם ולא הפכה אותו לרשמי. הסיבה? לדברי האקדמיה, "מכיוון שהשם ספינר הוא בעיקרו שם מסחרי (השם שהחברה המייצרת את הצעצוע בחרה לתת לו), איננו מתערבים בזה. בסך הכול חשבנו שזו הזדמנות מצוינת לתרגל עם התלמידים חידושי מילים בעברית, והמכתבים הרבים שקיבלנו ממורים מלמדים שזה אכן היה רעיון טוב. אך מי יודע, אולי אחד השמות ייקלט בבית הספר של המחדשים הצעירים, ומשם יתפשט לכל הארץ? (אלא שעד אז הספינר עצמו כבר יחלוף מן העולם)".
יש לציין כי התשובה של האקדמיה אינה מדויקת מאחר והספינר אינו שם המוגן בזכויות יוצרים, והצעצוע עצמו אינו מוגן בפטנט. כל יצרן רשאי לייצר ספינר כראות עיניו והשם מתייחס באופן כללי לצעצוע המסתובב שמסב במרכזו ומרכז הכובד בקצוותיו.
>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.