ממה להיזהר כשכותבים פוסט בפייסבוק כדי לא להיתבע?

(בסרטון: האישה שתבעה את אקוניס על תגובתו בפייסבוק)

115 אלף שקלים - זה הסכום בו יפצה העיתונאי יגאל סרנה את בני הזוג נתניהו בעקבות פוסט שכתב על השניים בפייסבוק. את התביעה הגיש ראש הממשלה בעקבות פוסט שכתב סרנה בפייסבוק, לפיו אשת ראש הממשלה הורתה לבעלה לרדת ממכוניתם המשותפת בעת שנסעו בכביש 1. המשפט העלה שוב לדיון את השאלה - היכן עובר הגבול בין חופש הביטוי לבין פוסט שמהווה לשון הרע?

חוק איסור לשון הרע, משנת 1965, אוסר להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג. במהלך השנים נוספו לחוק הרחבות שונות, ובשנת 1984 צורף לו תיקון המתייחס גם לשידורי רדיו וטלוויזיה. הצעד המתבקש היה להכניס בשנות האלפיים גם את המדיה האינטרנטית והרשתות החברתיות, אלא שעד כה הדבר לא נעשה. לכן, כשאין חוק ברור, עוברת ההחלטה לבית המשפט, שלא אחת פוסק לטובת הצד שנפגע מהפרסום.

כל אחד רשאי לתבוע כל אדם על כל פרסום ברשת והבלבול רב. הרשו לנו לעשות קצת סדר בבלגן, בהסתמך על פסקי דין ופרשנותו של בית המשפט לחוק. אז מתי פוסט עלול להיחשב כלשון הרע ומתי מדובר בדעה לגיטימית במסגרת חופש הביטוי?

"ככלל, שיימינג הנועד לבייש אדם לא יכול להיכנס תחת ההגנה של חופש הביטוי", אומרת אורנה היילינגר, מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי. "צריך לזכור שכל דבר שעלול להשפיל או לבזות אדם, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, לבזות אותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו, או לפגוע במשרתו, בעסקו או לבזותו בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו - עלול להיות לשון הרע", מוסיפה עו"ד ליאת ברגמן רביד, המתמחה בדיני תקשורת, לשון הרע ודיני אינטרנט ממשרד גרוס (GKH). "למרות זאת, בתי המשפט מפרשים אותה באופנים שונים על פי הנסיבות. כך למשל, נקבע שלא תמיד קללות כמו מטומטם או טיפש יהוו לשון הרע, משום שהאדם הסביר אינו תופס אותן כביטויים משפילים".

לדוגמה, באפריל האחרון, נדרש השר אופיר אקוניס לפצות גולשת, שהגיבה לפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו, ב-16,500 שקלים. הגולשת כתבה בפוסט, שעסק בביקורו של השר בארה"ב: "אני לא שולחת אותך אז תרגיש חופשי להישאר". בתגובה ענה לה אקוניס, בכבודו ובעצמו: "את אישה חצופה וכעורה. אף אחד לא שאל את דעתך החולנית". השר טען להגנתו כי כתב זאת לאחר איבוד עשתונות בניו-יורק. אך טענה זו לא התקבלה ובית המשפט דרש מהצדדים להגיע לפשרה שבסיומה אף התנצל ופיצה השר את התובעת.

מקרה נוסף, התרחש ביולי 2014. במהלך מבצע "צוק איתן", התקיים בדף פייסבוק ששמו "חרם על חדשות ערוץ 2 וחדשות ערוץ 10" דיון סביב מאמר של העיתונאי גדעון לוי מ"הארץ". הגולש אמיר בוהדנה כתב בתגובה לגולש מוטי מרקוס, שהאחרון הוא "שמאלן אוהב ערבים וזבל יהודי שמאחל מוות לחיילים".

שופט בית המשפט בחיפה, יצחק כהן, קבע כי כינויו של אדם "שמאלני קיצוני שתומך בערבים", לא מהווה לשון הרע. עם זאת, זכה מרקוס בפיצוי בסך 10,000 שקלים מבוהדנה בשל האמירה השנייה שלו - "זבל יהודי שמאחל מוות לחיילים שלנו". כן חויב בוהדנה לשאת בהוצאות המשפטיות של מרקוס בשתי ערכאות שדנו במקרה, בסך של כ-20 אלף שקלים.

לא רק פוסטים פומביים בפייסבוק יכולים להיחשב ללשון הרע. "חשוב להבין שברשת כמעט שאין כתיבה פרטית. גם הודעה פרטית בפייסבוק או בווטסאפ עלולה להיות מועתקת ומופצת בכוונה או בטעות", אומרת היילינגר. ברגמן רביד מחזקת את דבריה: "דין קבוצות סגורות בווטסאפ ואפילו שיחה בין שני אנשים, כדין פרסום לצורך חוק איסור לשון הרע. כל עוד הפרסום הוא לשון הרע על אדם בפני אדם אחר, לא משנה אם מדובר בשיחה פרטית או בקבוצה סגורה. מאפייני הפרסום בווטסאפ עומדים בדרישות החוק, ועל כן, כל עוד לא ייקבע בפסיקת בית המשפט או בתיקון חקיקה אחרת, יש להניח כי כל פרסום כאמור עלול לעלות כדי לשון הרע".

לפי פסק דין שניתן לאחרונה, בית משפט השלום בכפר סבא חייב אדם שניהל שיחת פייסבוק עם קרובת משפחתו, ובה כינה איש עסקים "גנב" - לשלם לו פיצוי בסך 9,000 שקל ועוד 9,000 שקל הוצאות משפט. השופטת מרב בן-ארי דחתה את טענתו של הנתבע כי מדובר בהתכתבות פרטית.

בפסיקתה אמרה השופטת: "הגדרתו של אדם כגנב במסגרת התכתבות אישית עם קרובת משפחה בפייסבוק אינה מעשה של מה בכך. הנתבע בעצמו הודה בתצהירו שניסה להציג את התובע כאדם חסר-לב שאינו מצוי במתחם טוהר המידות, והוסיף לכך דוגמה המרמזת על כך. הנתבע לא ציין מילים אלה באופן תמים, אלא התכוון להכתים את מעשיו של התובע, ואף הודה שעשה כך במכוון. לטעמי, הכינוי 'גנב' הוא כינוי פוגעני שפוגע בשמו הטוב של האדם, ואדם סביר היה מביא עניין מעין זה לבית המשפט".

בשורה התחתונה, על מנת שלא נסתבך, ממליצה היילינגר שנעצור שנייה לפני שאנחנו מעלים פוסט או שולחים הודעה. "שאלו את עצמכם - האם יש לי את כל המידע על המקרה עליו אני כותב? האם הנזק שעלול להיגרם לאותו אדם בעקבות האופי המהיר והתמידי של הרשת הוא מידתי לסיפור עצמו? האם אני כותב בלהט הרגע, בגלל נקמנות או כי באמת יש ערך לכתוב לטובת אחרים?". חשוב לזכור שלכל מה שאנחנו מעלים לרשת עלולות להיות השלכות גם בהמשך.

>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.