כשהציג סטיב ג'ובס את האייפוד בשנת 2001, רבים תהו מי זה המשוגע הזה ומה נראה לו שהוא עושה לשוק נגני המוזיקה. בשנותיה הראשונות, עוד לפני שהובילה אפל את תעשיית הטכנולוגיה, רבים פקפקו במוצרים שהוציאה. כך היה גם עם האייפוד, נגן מוזיקה חדשני. האייפוד החליף את הדיסקמן, נגן הדיסקים הנייד הראשון וכלל את כל הדברים שהדיסקמן לא הציע בזמנו, לרבות זיכרון פנימי, סוללה הנטענת באמצעות המחשב או שנאי כוח ותוכנה למחשב בשם אייטונס שאפשרה רכישת מוזיקה בצורה קלה וחוקית. למרות הזלזול מהתעשייה, האייפוד מינף את אפל לא רק כחברת טכנולוגיה מובילה אלא גם כענקית מוזיקה המוכרת מיליוני שירים באמצעות פלטפורמת האייטונס.
מלבד עולם המחשבים שאפל חידשה בזכות סטיב ווזניאק, האייפוד הפך את אפל למובילה בתחום הנגנים, ובמהרה האפילה על הדיסקמנים. האייפוד גם לא השאיר מקום למתחרים, כך לדוגמה ניסתה מיקרוסופט להיכנס אל עולם הנגנים עם ה-Zune שנחל כישלון מוחץ. נכון לסוף שנת 2004, שלט האייפוד ב-92 אחוזים מכלל שוק הנגנים הדיגטליים בארצות הברית וב-65 אחוזים מהשוק בעולם כולו. על פי הערכות באותם השנים, האייפוד נמכר בקצב מסחרר של מעל מיליון יחידות מדי חודש. ועכשיו לבשורות המצערות: זו שירת הברבור של האייפוד. אחרי שחיסלה את שאר הנגנים והשאירה את האייפוד נאנו והשאפל, החליטה אפל שגם זמנם הגיע והסירה אותם מהמדפים. כעת השורד האחרון הוא האייפוד טאצ', שהוא לא דומה כלל לאייפוד המיתולוגי ויותר כמו אייפון ללא סים.
תעשיית המוזיקה עברה מהפך גדול בשנים האחרונות, מהורדת מוזיקה להזרמת מוזיקה. כמו Spotify, Tidal ואפילו אפל ביחד עם שירות ההזרמה Apple Music. הזרמת המוזיקה הפכה את האייפוד נאנו והאייפוד שאפל למוצרים שכבר לא מתכתבים עם השוק הנוכחמ. עדיין, האייפוד שאפל היה נגן מוזיקה מצליח שעלה 49 דולר בלבד ואם רק אפל הייתה מאפשרת לאייפוד נאנו ולאייפוד שאפל אפשרות לניגון מוזיקה משירות הסטרימינג שלה, נראה שהם עדיין היו יכולים להיות אטרקטיביים עבור אנשים רבים. בינתיים האייפוד טאצ' הוא האייפוד האחרון שאפל מציעה והיא אף עדכנה את נפח האחסון. האייפוד טאצ' יהיה זמין בנפח 32 גיגה בייט ו-128 גיגה ויעלו 199 דולר ו-299 דולר בהתאמה.