(בסרטון: שיחקנו קצת עם סמסונג גלקסי נוט 8)
אם לשפוט לפי הכרזות הסמארטפונים האחרונות, סמסונג גלקסי נוט 8 ו-LG V30, נראה שחדשנות היא כבר נחלת העבר בקרב ענקיות הטכנולוגיה שנהגו להוביל את השוק; הן אמורות להתחרות אחת בשנייה, אבל נראה כי רוב יצרניות הסמארטפונים מנסות לשעמם את המשתמשים, ומשאירות את הגימיקים והחידושים האמיתיים בעיצוב ליצרניות הסיניות שנהגו פעם להעתיק כל מה שזז והיום מנסות לבסס את זהותן בעולם. או במילים אחרות: למרות שהאיכות משתפרת והרכיבים משתדרגים, אין באמת חדש תחת השמש בעולם הסמארפונים, וגם החידושים כבר הפכו לזניחים.
שני מתמודדים חדשים על תואר מלך הפאבלטים הושקו בשבוע האחרון - סמסונג גלקסי נוט 8 וכמה ימים אחריו השיקה LG המתחרה הקוריאנית את V30. שני המכשירים זוכים לבאזז מרשים מאוד ומעוררים עניין בקרב חובבי סמארטפונים וטכנולוגיה. הם מציעים את הטוב ביותר שיש לשוק להציע אבל לא מביאים עמם בשורה משמעותית - אפילו לא קרוב לכך. אפשר להגיד שבמובנים רבים שני המכשירים האלה מייצגים את כל השוק - הם שני הסמארטפונים הטובים ביותר שניתן להשיג כיום מבחינת המפרט וחוויית המשתמש, אבל מעבר ליוקרה ולאיכות הגבוהה הם לא מציעים למשתמש הממוצע הרבה יותר ממכשיר שעולה שליש ממחירם. שלא תבינו לא נכון, מדובר בשני סמארטפונים מעולים (לפחות על הנייר), שיספקו כל משתמש; הם יעמדו בכל משימה ויעשו זאת באלגנטיות וללא מאמץ, אבל את רשימת הרכיבים שלהם אנחנו כבר מכירים טוב מאוד. לצורך הדוגמה, יש להם את אותה ערכת שבב, אותו ציפוי מסך משוריין, אותה מערכת הפעלה (בשינויים קלים של הממשק הייעודי של כל חברה) ומאפיינים דומים נוספים. ההבדלים למשתמש הממוצע, כך נראה, זניחים.
הגיע הזמן להפנים - כבר שנתיים-שלוש שגזרת הסלולר מתקשה לחדש או לרגש כמו בעבר. נגמרו הימים בהם אלוהי הטכנולוגיה, סטיב ג'ובס, היה עולה על הבמה בקליפורניה ומציג פלאים טכנולוגיים שבאמת שינו את החיים שלנו. כבר אין באזז לפני ההשקות כמו בעבר, הפרטים ידועים לרוב מראש בזכות הדלפות ברשת ונראה כי מדי שנה אנחנו רואים את להבות ההתרגשות הולכות ומתכווצות - למרות מאמצי היצרנים והיבואנים לגרום לנו להתרגש מכל שדרוג מינימלי. פיצ'רים קטנים זוכים למחיאות כפיים סוערות באירועים רשמיים של השקות, אבל עלינו זה כבר לא עובד - ורואים את זה גם בצמיחה בפלח השוק של המכשירים הזולים.
אילו היינו סופרים את החידושים המשמעותיים באמת שהוצגו בשנים האחרונות, היינו יכולים להסתפק באצבעות הידיים שלנו, אולי אפילו באצבעות של יד אחת. איך שלא נסתכל על זה, אף יצרנית לא מוכנה להמר בגדול חוץ מ-LG שהציגה חזון מודולרי ב-G5 בשנה שעברה - וכשלה במכירות. הלקח של המתחרות היה ברור - למה לחדש אם אפשר להמשיך לייצר מכשירים חדשים על בסיס אותה טכנולוגיה שכבר מבוססת? המשתמשים ימשיכו לקנות מכשירים חדשים עם שדרוגים קטנים במחירים מופקעים כל עוד המיתוג ימשיך לעבוד.
אם נבחן את מרבית החידושים במכשירי הדגל היוקרתיים נגלה בעיקר התמקדות רבה בעיצוב, יותר כוח עיבוד וזיכרון עבודה (בתחום הזה יש יישור קו בין כמעט כל היצרניות ואין הבדלים רבים), מסך גדול יותר (כי הרי כמה שיותר גדול יותר טוב) עם רזולוציה גבוהה יותר שלא באמת ניתן ליהנות ממנה במסך קטן של 5.5 אינץ' - ובעיקר עוד ממה שכבר יש לנו. המצלמות משתדרגות באיטיות (למרות שהן כיום מסוגלות להפיק תמונות מדהימות) וחיי הסוללה המשופרים לכאורה לא באמת מאפשרים לנו להתרחק מהשקע יותר מדי. או במילים אחרות - הרגילו אותנו לקבל עוד מאותו הדבר ולדמיין שהתחדשנו.
לפני שתדלגו להשמיץ אותי בטוקבקים, חשוב להבהיר שאני לא טוען שאין שדרוגים אמיתיים - אלא שהשדרוגים האלה לא מציגים חדשנות אלא בעיקר חמדנות. מנפחים את המפרט כדי לגרום לנו לחשוב שאנחנו מקבלים מוצר טוב יותר, כשבפועל ההבדלים בין המכשירים הולכים ומתכווצים. אפשר למצוא היום מכשיר סיני עם מפרט דומה לזה של גלקסי S8 בשליש או ברבע מחיר. אם נשים בצד את הגימיקים, כמו מסך אחורי או טעינה אלחוטית, נגלה שחיינו לא השתנו בין הסמארטפון הנוכחי שלנו לזה שקדם לו, לעומת אותו יום שעברנו מטלפון טיפש לסמארטפון.
מאז הושק האייפון הראשון התחום הזה ראה עליות וירידות; זה היה עשור מרתק שהביא לא מעט מהפכות אבל הגיע הזמן להסתכל קדימה ולחשוב על הדבר הבא, או לפחות להפסיק למכור לנו את הסמארטפון שכבר יש לנו עם עוד כמה מגה פיקסלים בחיישן המצלמה. אולי אנחנו צריכים עוד סטיב ג'ובס שימציא את הגלגל מחדש ואולי אנחנו צריכים לפתח מודעות צרכנית קצת יותר מפותחת, כזו שתאפשר לנו לראות מעבר למיתוג ולסמלי הסטטוס ולהכריח את יצרניות הסלולר לחדש באמת לפני שהן עושות עלינו קופה.
>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.