ישראל ידועה כסטארט-אפ ניישן לא רק בגלל כמות חברות ההיי-טק והסטארט-אפים שפועלות פה אלא גם בזכות החידושים והפטנטים שמפותחים בארץ. סטודנטים במוסדות השכלה גבוהה מכל רחבי הארץ משתתפים בתכניות שונות ומיזמים שנועדו לאפשר להם להביא לידי ביטוי את הרעיונות המקוריים שלהם וחלק מגיעים גם ממכללת אפקה הממוקמת בלב תל-אביב.
לאחרונה הציגו הסטודנטים במכללה את מיזמי הגמר שלהם, עליהם הם עבדו במשך שנה ושלושה חודשים. פרויקט הגמר במכללה דומה לכל פרויקט אחר בתעשייה וכולל אפיון, תכנון, הגשת דוח טכני, ספר פרויקט ולבסוף בניית המוצר. הסטודנטים השקיעו בפרויקטים שלהם 600 שעות, ועבדו עם מנחה שליווה אותם במהלך הפרויקט.
אחד הפרויקטים, למשל, מנסה לייעל את היחס לחולים במחלקת טיפול נמרץ בבתי החולים. הפיתוח של הסטודנטית, הילה דלויה, לוקח את כל המידע שיש בטיפול נמרץ ובאמצעות למידת מכונה (Machine Learning) מנתח באילו מקרים מטופלים שוחררו ואחר כך חזרו. כדי להתמודד עם מצוקת המיטות הפנויות, הפיתוח של הילה בודק את מי הכי כדאי לפנות מהמיטה מבלי לפגוע בבריאותו ומה הסיכוי שאותו מטופל לא יצטרך לחזור. היא הציגה את הנתונים לרופאים והמערכת נתנה חוות דעתה טובה יותר משלהם.
אחד הפרויקטים המעניינים שראינו פותר את בעית האיכות הירודה בצילומי אבטחה של שטח גדול. מפתחי הפרויקט חיברו מצלמה אחת עם עדשה רחבה ומצלמה שניה עם זום, כשהעדשה הרחבה מזהה אובייקט חשוד, היא ממקדת את המצלמה עם הזום באמצעות עיבוד תמונה ולמעשה העדשה הרחבה היא כמו מכ"ם שמכוון את העדשה עם הזום. הווידאו מוזרם בזמן אמת ואם לא צפיתם, הסרטונים נשמרים בענן.
מה עושים בדרום אפריקה או במדינות מתפתחות כשאין אינטרנט? מעבירים את ההודעה באמצעות שליחים עד שהמכשיר מתחבר לרשת. הרשת הזו מכונה "רשת אריג" (Mesh network) והיא עושה שימוש ברכיבי קישוריות אחרים. במסגרת פרויקט הסיום שלהם, פיתחו שני הסטודנטים, בר ענבר ועומר אלגרבלי, אפליקציית מסרים בשם Relay, שמעבירה מסרים, בכל פעם ששני מכשירים נפגשים, באמצעות קישורית בלוטות' או רשת אלחוטית פנימית. למעשה האפליקציה מדביקה עוד ועוד מכשירים במסר, עד שהיא מגיעה לאינטרנט וההודעה חוזרת למשתמש הראשון ששלח אותה.
החדרת מחט לווריד עלולה להיות פעולה לא נעימה, בעיקר כשהאח או האחות מתקשים למצוא את הווריד ודוקרים את הזרוע כמה פעמים. הצלחת הפעולה תלויה רבות במיומנות של מי שמבצע אותה ומחקרים מראים כי 15-30 אחוזים מניסיונות החדרת המחט מלווים בסיבוכים. דניאל שוורץ מהמכללה פיתח מכשיר אוטומטי להחדרת מחט לווריד, באמצעות אמצעים טכנולוגים חדשניים - חיישן מזהה את הווריד בצורה מדויקת וזרוע רובוטית מחדירה את המחט בדיוק רב, וכך הפעולה מבוצעת בהצלחה בניסיון הראשון בכל פעם מחדש.
>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.