הטכנולוגיה דוהרת קדימה בקצב מסחרר וגאדג'טים שנראו לנו חדשניים לפני עשור בלבד נראים לנו היום מיושנים באופן שמביך להסתובב איתם בפומבי. כיום הטכנולוגיה היא כבר לא רק כלי עזר, אלא דרך חיים; אנחנו מוקפים מוצרים חכמים, לובשים אותם ומדברים איתם - אבל לאן כל זה הולך? שאלנו ארבעה מומחים איך הם רואים את ישראל והעולם בשנים הבאות, וגילינו שאפילו זו שאלה מורכבת מדי לתשובה פשוטה.
"צריך לקחת את כל התחזיות בערבון מוגבל, במיוחד אם רוצים לחזות שנים קדימה", אומרת לנו ד"ר חגית פרי, ראש ההתמחות לניהול BIG DATA, בתכנית ה-MBA, בי"ס אריסון למנהל עסקים. "הסיבה לזהירות היא שאם נסתכל קצת אחורה נראה שהמהפכה שאנחנו עוברים כיום החלה לפני 17 שנה בלבד, כשגוגל הגיעה לעולם. עד אז החדירה של האינטרנט הייתה מאוד קטנה ואנשים השתמשו ברשת כתחביב. בשנת 2004 פייסבוק הושקה אבל את המשמעות הבינו כולם רק כשנתיים אחרי".
אלגוריתם יכיר אותנו טוב יותר מאיתנו
"במערכות העתידיות יהיו הרבה חיישנים שיתחברו לשעון חכם, למשל", אומרת ד"ר חגית פרי. "נניח שמישהו מגיע למצב בריאותי מסוכן ומקבל המלצות לעשות פעילות ספורטיבית או לקחת כדורים; לצערנו, הרוב לא עושים בדיוק את מה שהם צריכים והמערכות החכמות הללו מבינות את זה - בעתיד הגאדג'טים שלנו ידעו האם אני צריך הנחיות יותר מדויקות והתאמות יותר מדויקות וכו'. עם מערכות חכמות כולנו נהיה מטופלים ונחיה בריא יותר, בהתאם לאורח החיים שאנחנו יכולים לנהל. יש חיישנים ששומעים רעש ויודעים לנטר טמפרטורה, צל וכו'. יש את הסנסורים האישיים, כמו שעונים חכמים עם מד-דופק. החיישנים יוצבו גם בסביבה שלנו, בכל מקום".
"המחשב נהיה קטן יותר והוא נטמע בבגדים ובחפצים שלנו", מוסיף ד"ר אורן צוקרמן, ראש מעבדת החדשנות בבי"ס לתקשורת של המרכז הבינתחומי. "השלב הבא הוא שהטכנולוגיה תקיף אותנו אבל לא כמו שאנחנו מדמיינים היום - שיש שבב בתוך מוצר - אלא יהיו חישובים ביולוגיים ומערכות אורגניות. מבחינת העיקרון זה יהיה עולם חישובי וממוחשב שהוא חלק מהחומר שסביבנו. שילוב בין מחשוב לביולוגיה יהיה חלק מהשגרה. השלב אחרי זה הוא חיישנים ביולוגיים, שיהיו נגישים, זולים וטובים יותר מהחיישנים האלקטרוניים שיש לנו היום. כבר היום יש מה שנקרא אבק חכם - אפשר לפזר חיישנים קטנטנים בכמויות אדירות שידווחו חזרה ויאספו מידע".
לפי ד"ר חגית פרי, "רואים את זה כבר היום במרכולים של אמזון go, שזו חנות בלי קופה לתשלום. החברה מפקחת על תהליך הקניה באופן מדויק מבלי לחכות לתובנות אחרי הקניה; עוד במהלך הקניה המחשב יודע מי לוקח ומחזיר למדף, יש חיישנים שבודקים לאן הולכות העיניים ואיפה הלקוחות מתלבטים. ברגע שהסביבה שלנו תהיה מרושתת בחיישנים, יחד עם החיישנים האישיים והחיישנים באמצעי התחבורה תהיה הקפיצה הענקית של הביג-דאטה. התחום הזה מבוסס על מודל התנהגות שנקרא Choice Modeling ורשתות קמעוניות ידעו לחזות מה לקוחות ירצו לפני שהם מחליטים אפילו".
לדברי ד"ר אורן צוקרמן, "בעתיד לגדג'טים שלנו תהיה יותר יוזמה. כבר היום אנחנו רואים את זה עם העוזרות הדיגיטליות של גוגל, אפל, סמסונג וכו'. נגיד שהגעת לעיר חדשה, הטכנולוגיה תדע בקלות להמליץ מה לאכול לארוחת בוקר, היא תדע לענות מה יש אצלנו במקרר, מתי הפגישות שלנו ושיש לנו אימון בערב אז כדאי לאכול חלבונים מוקדם. לאורך הזמן אנחנו נעדיף שהטכנולוגיות שלנו ימליצו איך להתקדם בקריירה, מה ללבוש בדייט ומה להגיד בדייט. המכשירים שלנו יעשו את זה ביעילות ובמהירות; מצד אחד זה נפלא אבל מצד שני נהפוך לפאסיביים".
אני, רובוט
"ב-MIT מנסים לפצח אתגר שהם קיבלו מהצבא האמריקני", מספר ד"ר אורן צוקרמן, "לגרום לחייל לסחוב 200 קילוגרמים מבלי שזה יזיז לו בכלל. הטרנד כיום הוא שיתוף פעולה בין האדם למכונה ולא טכנולוגיה שמחליפה בן-אדם. הטכנולוגיה בעתיד תתמוך בנו, אם זה המכנסיים שיתנו פוש קטן או שלד חיצוני, כמו שרואים היום. זה יעזור מאוד גם לאנשים עם מוגבלויות. המכנסיים יסייעו לרוץ מבלי להזיע אבל לא יחליפו את ההליכה. דמיינו שכולנו היינו יכולים לרוץ בכיף לעבודה - זו טכנולוגיה נפלאה".
"הרעיון של מוח-מחשב הוא לא חדש ובשנים האחרונות ראינו שאפשר לגרום לזרוע רובוטית לנוע בעזרת ניטור גלי מוח, אבל יש סיבה שלא רואים את זה במוצרי צריכה רבים כי עדיין יש אתגרים מאוד גדולים אם רוצים שזה יעבוד בצורה אמינה ושימושית", אומר ד"ר דורון פרידמן, ראש המעבדה למציאות מתקדמת בבי"ס לתקשורת במרכז הבינתחומי. "יש הרבה שאומרים שבעוד חמש שנים לכולנו יהיה שתל בראש ובמקום לדבר בסמארטפון נתקשר באמצעות השבב. זה כנראה יהיה תהליך ארוך יותר וההשפעות שלו יהיו הרבה יותר דרמטיות. ההשלכות של שבב תקשורת במוח לא צפויות אבל אנחנו מנסים לחשוב עליהן היום".
חומרים חכמים משני צורה
לדברי ד"ר אורן צוקרמן, "אספקט עתידני נוסף שקשה לדמיין אותו היום הוא שינוי הצורה. כמו שאנחנו יכולים לדמיין שינוי צבע בקלות, עובדים היום מאוד חזק על שינוי צורה; נגיד שולחן שבנוי מהרבה בסיסי עץ קטנים, כמו פיקסלים, ומתחת לשולחן יש מערכת שתשנה את הצורה שלו כמו משחק הסיכות התלת-ממדי (הפינים הכסופים שמחקים את צורת כף היד -מ.ל). אם אני קופץ קדימה, חומרים שנראים קשיחים כמו עץ, מתכת או פלסטיק יוכלו לשנות צורה; ישולבו בהם חומרים שבעזרת גירוי מתאים ישתנו, לאו דווקא עם מנועים אלא גירוי של חום או חשמל. אלו רזולוציות מאוד גבוהות, עכשיו זה מאוד ראשוני אבל בעתיד זה יהיה רגיל. יש לנו אב-טיפוס עם בד ומגנטים, וכשהמגנטים זזים הבד נמתח. הבגדים שלנו גם ישנו צורה - החולצה, למשל, תהיה קצרה ביום וארוכה בערב. זה יהיה ברור לכולם שחומר משנה צורה".
הראש בענן
"לגבי העתיד, יש כמה גישות", מסביר ד"ר דורון פרידמן. "יש אנשים שמאמינים שהטכנולוגיה תפתור את כל בעיות האנושות והם לא מפחדים להגיד את זה; ויש את הפסימיסטים שאומרים שהמכונות ישלטו עלינו. אני לא מקבל את שתי הגישות והאמת היא אי שם באמצע. אני כן חושב שבמאות שנים האחרונות אנחנו רואים שהאנושות כן משתנה בטווח של עשרות שנים בוודאי בצורה מאוד דרמטית. אני עדיין לא בן 90 וכבר יש הבדל בין הדורות, אבל תחשוב שהילדים היום יודעים לשחק באייפד לפני שהם יודעים ללכת. זה משפיע על חיי היום-יום שלנו ומשפיע על החברה והכלכלה. מצד שני, ההיסטוריה מראה שגם לפני 150 שנה, כשהמציאו מצלמות, אז אנשים פחדו שזו יצירה של השטן והנה אנחנו עדיין פה. הטכנולוגיה מתפתחת במיוחד בדור שלנו, האדם כל הזמן משתנה בגלל הטכנולוגיה אבל בינתיים אנחנו עוד פה. אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מרסנים את החבר'ה מעמק הסיליקון - הם מאמינים שב-2040 אפשר יהיה להעלות את התודעה שלנו לענן וכולנו נמשיך לחיות בתור ישות דיגיטלית".
לדברי ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום הסייבר ב-HIT, מכון טכנולוגי חולון, "בשנת 2050 נראה המון רגולוציה, עד כדי כך שכשאנשים יסתכלו לעבר - לימים של היום - וזה יראה להם כמו אנרכיה. בעולם הטכנולוגיה כיום כל יצרן יכול לעשות כמעט כל מה שהוא רוצה; הרשתות החברתיות, ופייסבוק בראשן, מסוגלות לייצר אלגוריתם שמנתח נטיות אובדניות של ילדים כדי למפות משתמשים פוטנציאליים למפרסמים ולא כדי להציל את הילדים. הם מוכרים את המידע הזה לכל מיני גורמים ובעתיד נראה יותר פיקוח של התחומים האלה.
"לסין יש תכנית ארוכת טווח עד שנת 2050", מוסיף ד"ר הראל מנשרי. "לפי החזון הסיני, בכל צומת תקשורת בעולם יהיו רכיבים מתוצרת סין. הרכיבים הללו יקבעו איך תתנהל התקשורת, ינטרו אותה ואולי הם יקחו איתם עוד קוד זדוני שהממשל הסיני מעוניין להפיץ. כבר היום כשאתה מרים טלפון או נוסע לבקר באחת ממדינות אפריקה, כשאתה שולח מייל או מרים טלפון - התקשורת עוברת דרך סין. כשאתה שולח מייל מסין למקום אחר, צריך לקחת בחשבון שהמייל יהיה מעוכב לכמה שניות ויכול להיות שיוסיפו לו עוד משהו כמו סוס טרויאני. זה ישפיע מאוד גם על ישראל".
>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.