בחודש שעבר הגיע לישראל מכשיר הדגל העדכני של ענקית הסלולר הסינית, מייזו פרו 7. זה המכשיר הראשון של מייזו עם מערך צילום כפול ומסך מגע משני ארוך בגב המכשיר - שבמבט ראשון מרגיש כמו גימיק, אבל מציע הרבה יותר מזה לחובבי הצילום. אחרי שהתרשמנו לטובה מהדגם הקודם, מייזו פרו 6, לקחנו לסקירה ארוכה את המכשיר החדש, שממוקם מבחינת המחיר בדיוק במרכז קטגוריית הביניים. האם הוא משתלם?
עיצוב
חזית המכשיר דומה מאוד לעיצוב של הדגם הקודם, מייזו פרו 6. בתחתית המכשיר תמצאו את כפתור הבית הלחיץ והרגיש למגע שמחליף גם את שני הכפתורים לצד כפתור הבית, שמציעים מרבית מכשירי האנדרואיד. בצד ימין ממוקמים לחצני הווליום ולחצן הכיבוי - סך הכול ארבעה לחצנים פיזיים בכל המכשיר.
חזית המכשיר פשוטה ואלגנטית, ללא מאפיינים ויזואליים מיוחדים. גבו של המכשיר עדיין נראה נקי בזכות פס שחור רחב המורכב ממערך הצילום והמסך האחורי ללא אלמנטים נוספים. לפרו 7 גוף אלומיניום והוא מרגיש בעיקר יציב וחסון. יש בו משהו קצת יוקרתי אבל לא צעקני והוא משדר וייב של מכשיר המוכן לעבודה.
בגלל שכפתורי הניווט הוחלפו בלחצן אחד רגיש למגע, השימוש ביד אחת אפילו יותר נוח וזריז, ברגע שמתרגלים. בעלי אצבעות קצרות יתקשו להגיע לכל חלקי המסך בקלות אבל זו בעיה שקיימת במכשירים רבים עם מסך גדול.
מסכים
למייזו פרו 7 מסך ראשי בגודל 5.2 אינץ' מסוג Amoled ברזולוציית Full HD. המסך חסכוני בסוללה אבל הוא לא מתקרב לסטנדרט הגבוה שמציבים מכשירים אחרים עם מסכי QHD; התמונה שמציג מייזו פרו 7 לא הכי חדה אבל גם לא רעה בכלל, וצריך להיות חד עין כדי לשים לב להבדלים בשימוש שוטף. הממשק מאפשר לשנות את הגוונים ולשחק עם האור הכחול וטמפרטורת הצבעים וזה מאפשר להתאים את המסך לחוויית צפייה מאוד נעימה ורגועה.
המסך האחורי בגודל 1.9 אינץ' מסוג AMOLED מציג במצב מנוחה שעון, מד צעדים וחיווי של מזג האוויר. בהחלקה של האצבע אפשר להציג בו את מה שרואה המצלמה האחורית וזה הופך את המכשיר למושלם עבור חובבי סלפי ובעיקר לצילומי וידאו עצמאיים. הפיצ'ר הבודד הזה באמת נוח ומאפשר להשתמש במערך הצילום האחורי בצורה יעילה יותר, מה שהופך אותו להרבה יותר מגימיק. זו הפעם הראשונה שמסך אחורי צבעוני מופיע בסמארטפון, וחבל רק שלא ניתן להשתמש בו לפונקציות נוספות ומתקדמות יותר.
חומרה
בלבו של הפרו 7 פועמת ערכת השבב Helio P25 של מדיה-טק, לצד 4 גיגה זיכרון RAM ואחסון פנימי בנפח 64 גיגה עם חריץ הרחבה. המוניטין שיצא למדיה-טק לא מתאים לאווירה הכללית של המכשיר, שמנסה לשדר פרימיום במחיר נמוך, ובאמת לא נתקלנו בגיהוקים או תקלות. עם זאת, מהירות עליית האפליקציות הייתה איטית מדי בחצי שנייה, מה שפוגם מעט בהמשכיות הגלישה אם עובדים על כמה אפליקציות במקביל. זו טענה די קטנונית, ומי שמשתמש במכשיר הזה לא יבחין בהבדל, אבל לצד סמארטפונים עם שבב סנאפדרגון של קוולקום אפשר להבחין בקלות בפער.
פרו 7 מגיע עם חיבור USB מסוג C וקורא טביעות אצבע, המשולב בכפתור הבית. את המכשיר מפעילה סוללה בנפח 3,000 מיליאמפר-שעה, הנטענת במהירות בטכנולוגיית mCharge 3 של החברה. כמו תג המחיר של המכשיר, גם הסוללה ממוקמת בדיוק באמצע והצלחנו להעביר יום שלם של שימוש בלי טעינה. בשימוש כבד המכשיר מצליח לשרוד כמעט עד סוף היום, כמו מרבית מכשירי האנדרואיד שיש כיום בשוק.
הרמקול בתחתית המכשיר מפיק הסאונד חזק מאוד, ומפתיע לטובה - כל עוד לא מגבירים למקסימום. איכות השמע חדה אך בווליום מקסימלי מתחילים לשמוע רעש מכני ברקע, אבל לא ברמה שפוגעת בתוכן המושמע או דורשת החלשה.
ממשק
בדומה ליצרניות מתחרות, גם למייזו יש ממשק ייעודי. פרו 7 מבוסס על מערכת ההפעלה אנדרואיד 7, עליה מולבש הממשק Flyme 6 של החברה. הממשק של מייזו לא מרגיש כמו הממשק הנקי של אנדרואיד, אבל הוא מציע פיצ'רים טובים מבלי להעמיס יותר מדי על המשתמש ומבלי להציף את עמודי הבית בקיצורי דרך לאפליקציות שלעולם לא נשתמש בהן. האפליקציה "ארגז עלים" כוללת סרגל, זכוכית מגדלת, מראה, פלס, מצפן, פנס ועוד; אלה פיצ'רים יעילים שלא עושים יותר מדי רעש ברקע ולא גוזלים הרבה משאבי מערכת.
כאמור, לפרו 7 כפתור אחד בחזית; לחיצה עליו מובילה לעמוד הבית, הקשה (לא לחיצה) מעבירה שלב אחד אחורה וכדי להגיע לרשימת האפליקציות הפתוחות תצטרכו להחליק את האצבע מתחתית המסך כלפי מעלה (במקום כפתור ייעודי שיש במרבית מכשירי האנדרואיד). השימוש באופן הזה דורש הסתגלות מסוימת אבל תוך זמן קצר זה הופך את הניווט לנוח מאוד וחוסך את שני לחצני המגע שיש לצד כפתור הבית במכשירי אנדרואיד רבים.
שימו לב שיש שתי גרסאות לממשק הזה - גרסה מקומית בלי חנות האפליקציות של גוגל וגרסה בינלאומית המצוידת ב-Google Play. אם אתם רוכשים את המכשיר בייבוא רשמי בבאג לא אמורה להיות בעיה אבל אם אתם קונים את הפרו 7 מחו"ל או בייבוא מקביל, שימו לב שאולי תצטרכו להתקין לבד את האפליקציה ממקור חיצוני, כדי שתוכלו להוריד אפליקציות אחרות.
מצלמה
מייזו פרו 7 הוא המכשיר הראשון של החברה עם מערך צילום כפול בגבו. מעל המסך האחורי מוקמו צמד חיישני סוני IMX386 ברזולוציית 12 מגה פיקסל, אחד מונוכרומטי והשני צבעוני, עם מפתח צמצם f/2.0. המצלמה מציעה ממשק מקצועי, למי שמעוניין לשחק עם ההגדרות, המפיק תמונות טובות מאוד אבל במצב אוטומטי יש עוד מקום לשיפורים בממשק הצילום. בתנאי תאורה טבעיים התמונות יוצאות טובות, אם כי לא מושלמות, ובתנאי תאורה פחות אידיאליים (כמו תאורה משרדית) התמונות שהמצלמה מפיקה מרוחות ומעט חשוכות; הצבעים לא הכי אמיתיים אבל החדות טובה ולמרבה המזל בתחום הצילום, המכשיר הזה לא ממוקם בדיוק באמצע אלא מעבר לממוצע של מכשירי הביניים.
בקדמת המכשיר מצלמת סלפי עם חיישן 16 מגה פיקסל, אבל אין באמת צורך להשתמש בה מאחר וכל צילום סלפי ניתן לבצע במערך הכפול בגב המכשיר, תודות למסך האחורי. אם בכל זאת תרצו להצטלם כך, התמונות היו מאוד חדות אבל הצבעים לא מדויקים במיוחד.
השורה התחתונה
מייזו פרו 7 הוא סמארטפון ביניים שמנסה להתחפש לפרימיום; יש לו את כל מה שצריך המשתמש בממוצע, אבל לא יותר מזה. הוא נראה סטנדרטי, מרגיש טוב מאוד ביד ועושה את העבודה. כוח העיבוד שלו מספיק לשימוש בכמה אפליקציות במקביל, אבל הן עולות בחצי שנייה יותר לאט ממה שהייתם מצפים; המצלמה סבירה, הממשק הייעודי יעיל מאוד והסאונד הפתיע לטובה אבל גולת הכותרת של המכשיר הזה הוא המסך האחורי, והוא לא סתם נמצא שם בתור גימיק - הוא משנה מעט את האופן שבו משתמשים בסמארטפון, ובעיקר בכל מה שנוגע לצילום תמונות וסרטונים.
המכשיר מרגיש נכון, ולא עוד מכשיר סיני שמנסה לשחזר הצלחה של אחרים. פרו 7 עם 64 גיגה לאחסון עולה 1,699 שקלים ברשת באג וזה בדיוק מה שהוא שווה. אחרי שהמחיר יירד מעט, הוא יהיה סמארטפון הרבה יותר משתלם.
>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.