פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה זה בכלל בלוקצ'יין ולמה אומרים שזה ישנה את העולם?

      זו כנראה אחת המילים הכי חמות וגם הכי פחות מובנות כיום בעולם העסקים והטכנולוגיה; היום בלוקצ'יין מזוהה בעיקר עם ביטקוין ומטבעות מבוזרים אחרים, אבל בתי חולים, בנקים וארגונים אחרים בתחומים שונים כבר הבינו ששווה להשתלב בתחום לפני שישארו מאחור

      בלוקצ'יין (ShutterStock)
      בלי גורם מתווך, בלי רגולציה, בלי מעקב. בלוקצ'יין מחזיר את הכוח לאדם הפשוט. (צילום: ShutterStock)

      אחד הנושאים החמים ביותר כיום בעולם העסקים והטכנולוגיה בתקופה האחרונה הוא הבלוקצ'יין. המילה הזו נזרקת לאוויר בשיחות על טכנולוגיה לעתים קרובות אבל רבים לא מבינים מה עומד מאחוריה, ומה בעצם כל כך חשוב בתחום המתפתח. למעשה מדובר יותר תפיסה טכנולוגית מטכנולוגיה ספציפית; במרכז התפיסה שאין צורך בגורם מתווך ומפקח כדי לבצע עסקאות ברשת. המטרה של עולם הבלוקצ'יין היא לאפשר, באמצעות פלטפורמות שונות, החלפת מידע בצורה מאובטחת ברשת, תוך אימות של הפעולה על ידי אלגוריתמים, ללא רגולטור. כלומר, כל החלפת המידע מתבצעת בין מחשבים בשיטת עמית לעמית (P2P).

      תפיסת הבלוקצ'יין התפתחה לצד המטבע המבוזר הפופולרי בעולם, הביטקוין (שמתקרב כבר לערך של 6,000 דולרים למטבע אחד), וזה גם השימוש העיקרי כיום בבלוקצ'יין. המטבע הדיגיטלי נוצר בראשית שנת 2009 ומאז הדרך היחידה לייצר ביטקוין חדש היא לכרות אותו (Mine) על ידי גולשים. לפני כ-8.5 שנים, אדם המכונה סאטושי נקאמוטו (שזהותו הרשמית טרם נחשפה רשמית) פרסם מאמר שמסביר איך המערכת עובדת, איך אפשר לייצר כסף דיגיטלי ומבוזר, ותיאר פרוטוקול ואוסף חוקים שלמעשה מייצרים את הערך של הביטקוין.

      נאקמוטו הפיץ תוכנה שפועלת על פי הפרוטוקול הזה בקוד פתוח ומאז הערך שלו קפץ. המטבע סובל מתנודות קיצוניות אבל ממשיך לצבור ערך. בניגוד לכסף שאנחנו מכירים, התלוי בבנקים מרכזיים וממשלות העולם, ביטקוין הוא מטבע עצמאי שצובר ערך בהתאם לביקוש שלו.

      הביטקוין נשמר בתוכנה המכונה "ארנק" והמערכת דואגת שבכל פעולת תשלום ביטקוין יוצא מארנק אחד ומגיע לארנק אחר. אחר הפעילות העסקית הזו לא ניתן כיום לעקוב (לפחות לא ידוע על דרך רשמית לעשות זאת) ולכן האקרים מעדיפים לקבל תשלום בביטקוין, לדוגמה.

      ביטקוין (ShutterStock)
      מפחיד את הבנקים? ביטקוין. (צילום: ShutterStock)

      כשאנחנו משלמים בכרטיס האשראי שלנו, המחשב שמבצע את הסליקה שולח את הבקשה לחברת האשראי, שם היא מאשרת או דוחה ואז מחזירה את התשובה בחזרה למחשב וזהו בעצם הגורם המתווך שמדלגים עליו בבלוקצ'יין, בין היתר. בלוקצ'יין הוא לא רעיון חדש והוזכר לראשונה בשנת 1991 אך הניסיון הראשון ליישום של אותה תפיסה היה רק בשנת 2009 כחלק מתשתית התוכנה של הביטקוין; ההצלחה של הביטקוין הובילה בשנים האחרונות לאימוץ התפיסה בתחומים נוספים.

      לדוגמה, בתי חולים מעבירים מידע על חולים בצורה מאובטחת יותר ובשנים האחרונות, חברות השקעות, בנקים וגורמים פיננסים אחרים מתחילים להטמיע וליישם את אותה התפיסה במטרה אחת - לחסוך את עמלת הסליקה שאותה המתווכים גוזרים.

      הדעות על הבלוקצ'ין חלוקות מאוד; חלק חושבים שמדובר במהפכה האמיתית בעולם הפיננסי והמחשוב ואילו רבים חושבים שמדובר בהונאה עצומה. מדי שבוע אנחנו שומעים על דמות בכירה בעולם הפיננסי שמספרת על כך שמדובר בבועה שעשויה להתפוצץ בכל רגע, אבל קשה להיות אדישים למה שבאמת קורה בתחום וחברות רבות מצטרפות למהפכה מתוך חשש לפספס את הרכבת.

      חברות המאמצות את הבלוקצ'יין לומדות וחוקרות כיצד אפשר להטמיע את התפיסה בארגון וכבר היום מוזכר שימוש עתידי שעשוי להיות הסיוט של חברות האשראי - היום שבו הם יפסיקו לגזור עמלות על חשבון העסקים. כך לדוגמה, לכל אחד מאיתנו יהיה ארנק דיגיטלי ונוכל לשלם לבית העסק ישירות, ממש כמו עם מזומן - רק בלי.

      >> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.