פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      החללית הישראלית הראשונה בסכנה; מבקשים את עזרת הציבור

      החללית מצויה בשלביה הסופיים, מנועי החללית והאנטנות כבר הורכבו ורכיבי אלקטרוניקה נוספים מורכבים בימים אלו. אבל אם לא יימצא המימון, החלום הישראלי להגיע לירח יירד לטמיון אחרי עשור של עבודה

      החללית הישראלית הראשונה בסכנה; מבקשים את עזרת הציבור

      (בסרטון: שיחה אופטימית עם ערן פריבמן, מנכ"ל עמותת SpaceIL, בתחילת השנה)

      בתחילת השנה קיבלו חברי עמותת SpaceIL, הנציגה הישראלית בתחרות Lunar XPRIZE של גוגל, בשורה משמחת. החללית שלהם העפילה לשלב הגמר במרוץ הבינלאומי לירח. התחרות צפויה להסתיים בסוף השנה (2017), ואז תשוגר החללית הישראלית הראשונה לירח. אלא שכעת מתברר כי השמחה הייתה מוקדמת ופרויקט בניית החללית הישראלית הראשונה נמצא בנקודה קריטית.

      כעת מתברר כי שלושה שבועות בלבד לפני השלמת בניית החללית, דרושים 20 מיליון דולרים עד סוף השנה על מנת למנוע את סגירת הפעילות. המשמעויות של ביטול הפעילות הן קודם כל ביטול שיגור החללית שתוכנן לשנת 2018 והפסקת כל הפעילות החינוכיות של העמותה, רגע לפני השיגור.

      לדברי העמותה, סך הכול דרושים להם עוד 30 מיליון דולרים להשלמת הפרוייקט, מתוכם התחייב איש העסקים והפילנתרופ מוריס קאהן לתרום 10 מיליון דולרים אם יגויסו 20 מיליון הדולרים מהציבור.

      עמותת SpaceIL תחרות Google Lunar XPRIZE לירח (מערכת וואלה! NEWS)
      כך אמורה להיראות החללית על הירח, אבל חסרים כמה מיליונים בקופה כדי להגשים את החזון. (צילום: יח"צ)

      "אנו מצויים בצומת קריטית בחיי הפרויקט", אומר ערן פריבמן מנכ"ל עמותת Space IL. "בתוך כשלושה שבועות נשלים את הרכבת החללית ונוכל להתקדם לשלב הניסויים. לצערנו הרב, אם לא נצליח לגייס באופן מידי 20 מיליון דולרים, לא נוכל להמשיך את הפעילות ושבע שנות פיתוח ישראלי חלוצי ועבודה קשה יירדו לטמיון. מעבר לכך, נאלץ להפסיק החל מינואר את פעילותה החינוכית של העמותה, הפועלת לקידום חינוך למדעים בקרב מאות אלפי ילדים".

      בסוף חודש ינואר השנה נשמע פריבמן הרבה יותר אופטימי. "אנחנו עובדים כשש שנים על הפרויקט", הוא סיפר באולפן וואלה! NEWS. "זו משימה מאוד-מאוד מורכבת. בתוך כשלושה חודשים יגיעו כל החלקים של החללית ואנחנו נשלב ונרכיב אותם בחודשי הקיץ הקרוב כך שנהייה מוכנים לשיגור לקראת סוף השנה הנוכחית".

      SpaceIL היא אחת מחמש קבוצות בלבד שעלו לשלב הגמר בתחרות. ארבע המתמודדות הנוספות הן Team Indus ההודית, Team Hakuto היפנית, Moon Express האמריקנית, ו- Synergy Moon הרב-לאומית. אלה הן הקבוצות היחידות שהצליחו לעמוד בתנאי הסף של חתימה על חוזה שיגור, המסמל את כרטיס הטיסה לירח של המתחרות. בכך קרובה ישראל מתמיד להצטרפות לחוג היוקרתי של שלוש מעצמות-העל, שהצליחו עד היום להגיע לירח: ארה"ב, ברית המועצות לשעבר וסין. בתחילת התחרות, שנפתחה בשנת 2007, התמודדו 33 קבוצות מרחבי העולם. בניגוד למרוצי חלל קודמים, התחרות היא מרוץ בינלאומי מודרני בין קבוצות פרטיות להנחתת חללית בלתי מאוישת על הירח. אחרי מספר שנים פרשו רוב המתחרות, כשהבינו שמדובר במשימה מאתגרת וכך נותרו 16 קבוצות בלבד במרוץ בפועל.

      בהמשך, הודיעה הנהלת התחרות Google Lunar XPRIZE כי קבוצה שלא תצליח לחתום על חוזה שיגור עד סוף 2016 תודח אוטומטית מהמרוץ. הראשונה לעשות זאת הייתה SpaceIL הישראלית, שסומנה עד לא מזמן בתור המתחרה המובילה במרוץ. "היה די צפוי שנעלה לגמר כי עמדנו בכל הקריטריונים הרבה לפני כולם", אמר אז פריבמן.

      שלד חללית הישראלית הראשונה בהרכבה בתעא נובמבר 17 (יח"צ , התעשייה האווירית)
      מנועי החללית והאנטנות כבר הורכבו ורכיבי אלקטרוניקה נוספים מורכבים בימים אלו. (צילום: התעשייה האווירית)

      עד כה גייסה העמותה סכום של 55 מיליון דולרים, אך להשלמת הפרויקט דרושים בסך הכול כ-85 מיליון דולרים. בשנים האחרונות תרם איש העסקים והפילנתרופ מוריס קאהן, שכיהן עד לאחרונה כיו"ר העמותה, כ- 18 מיליון דולרים ובמהלך השנים תרמו רבים נוספים לפרויקט. התורם המרכזי היא קרן מרים ושלדון אדלסון. כמו כן, תרמו סמי סגול, לין שוסטרמן, סטיבן גראנד ועוד.

      הפרויקט ייצר שיתוף פעולה יוצא דופן בין המגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. בין השותפים לפרויקט ניתן למנות את התעשייה האווירית, מכון ויצמן, אוניברסיטת תל אביב, סוכנות החלל הישראלית, בזק וכן עשרות מהנדסים ומאות מתנדבי העמותה. "למרות שהתחלנו כמיזם פרטי במסגרת תחרות של גוגל, הפרויקט כבר פרץ גבולות והפך לפרויקט לאומי, הן מבחינת ההישג הטכנולוגי של שיגור חללית ישראלית ראשונה לירח והן מבחינת הערכים והפעילות החינוכית הענפה שיצרנו", הוסיף פריבמן וציין כי לפי כללי התחרות, הממשלה יכולה לעזור ולהגדיל את תמיכתה עד ל-8.5 מיליון דולרים.

      כאמור, בניית החללית מצויה בשלביה הסופיים, מנועי החללית והאנטנות כבר הורכבו ורכיבי אלקטרוניקה נוספים מורכבים בימים אלו. במהלך שלושת השבועות הקרובים, אמור להתחיל במפעל חלל בתעשייה האווירית השלב האחרון בהכנת החללית לשיגור - שלב הניסויים. כל זה ירד לטמיון אם הכסף לא יגויס.

      ניתן לתרום באתר העמותה.

      >> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.