פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "מעשנים ליד בית הכנסת": איך חרדים קונים גראס? הדילר של המגזר חושף

      שגעון הטלגראס לא פסח גם על הקהילה שהכי פחות מזוהה עם האינטרנט, ומתברר שחרדים רבים מאוד מתארגנים דרך האפליקציה. מה הבדל בין הלקוחות החרדים לחילונים, איך עוקפים את האיסור להשתמש בסמארטפון ועוד. הצצה לעולם הטלגראס החרדי

      עישון ג'וינט מריחואנה סמים אמסטרדם (ShutterStock)
      "קודם כל אין לקוחות בנות חרדיות". (צילום: ShutterStock)

      בתחילת השנה הגיחה לאוויר העולם מערכת טלגראס, שבאמצעות קבוצות מוצפנות באפליקציית המסרים טלגרם, הפכה את שוק הגראס הלא-חוקי בישראל על הראש והעניקה כוח רב לצרכנים. השירות צבר פופולריות במהרה ובחודש שעבר חגגו בטלגראס 100,000 משתמשים בישראל.

      שירות טלגראס הוא למעשה קניון קנאביס מקוון שמאפשר לרוכשים ולדילרים לסגור עסקאות בביטחון רב יחסית וללא עדויות גלויות. יש שם מאות סוחרים והפעילות אפילו הצליחה להוריד את מחיר הגראס הממוצע ברחוב. המשטרה מצדה מנסה להילחם בתופעה אבל לא ממש מצליחה.

      אבל אם חשבתם שרק צעירים חילוניים עושים שימוש באפליקציה כדי להתארגן, תופתעו אולי לשמוע שגם בקהילה החרדית שירות טלגראס פופולרי מאוד. כדי להבין מה ההבדל בין הלקוחות החילוניים לחרדים שוחחנו עם אחד הדילרים הגדולים בקהילה החרדית בטלגראס - ד', כבן 20, המתגורר בעיר חרדית באזור המרכז.

      טלגראס (צילום מסך)
      מתארגנים בהתכתבות. אצל החרדים השבאבניקים הם אלה שקונים. (צילום מסך מתוך טלגראס)

      כמה זמן אתה בטלגראס, איך התחלת למכור באפליקציה?

      "אני חצי שנה בטלגרס אבל לפני זה הייתי פעיל בתחום [סחר בקנאביס -א.ד]. אני מכיר ת'מערכת, אותי זה עניין והכרתי כמה אנשים. אני דתי לא חרדי, אבל גר באזור דתי מאוד ואלה האנשים שאני מתעסק איתם; חברים שלי מהאזור גם חברים שלהם. באזור שאני עובד בו 70 אחוזים מהלקוחות הם חרדים. בחצי השנה האחרונה עברו דרכי כ-500-600 חרדים ודתיים מכל הרמות; בדרך כלל יש לי 50-70 לקוחות ביום, אולי 40 ביום חלש".

      מה ההבדל בין הלקוחות החרדיים לחילוניים?

      "קודם כל אין לקוחות בנות חרדיות", מספר לנו ד'. "זה לא נהוג גם אצל הבנות עצמן אם הן בסמינר וגם אם לא. בשידוכין או בתהליכים כאלה זה חמור מאוד אם רואים אותן עם סיגריה ובטח עם Weed או משהו כזה. לבנות אין עניין עם זה. מעבר לזה, חרדים יותר נוחים גם מבחינת תשלום וגם מבחינת שאלות - הם לא מתמצאים, מה שמביאים להם טוב. החרדים לוקחים פחות (גראס -א.ד) בדרך כלל אבל הם לקוחות יותר טובים. אין להם פלאפון לא כשר ויש אמון מאוד גבוה. אני יכול להגיד לך שאני סומך על החרדים יותר מהחילונים; עם החילונים כל אחד לעצמו, אי אפשר לדעת מה יקרה, אבל החרדים לא ילשינו. במקומון שלנו הייתה מודעה 'מחפש עבודה בשחור' - את זה תראה רק אצלנו".

      גידולי קנאביס בישראל בעין עירון, דצמבר 2015 (יותם רונן)
      "יושבים בחורי ישיבות, מעשנים בחמישי בערב והולכים לאכול צ'ולנט". (צילום: יותם רונן)

      חרדים, כידוע, לא מתעסקים באפליקציות - איך הלקוחות שלך מתגברים על הפער הטכנולוגי?

      "אני עובד עם אנשים, מה שנקרא 'שליחים'. החרדים לא מדברים איתי דרך הקבוצה בטלגרם; יש אנשים שמביאים להם, המכונים 'המארגנים', או שהם מביאים אחד לשני. בדרך כלל החרדים לא מבינים בזה ולא מחוברים לטלגראס. 'המארגנים' הם שבאבניקים - בני הנוער שהם פחות חרדיים, פחות במסגרת לימוד; הם חתכו קצת מהישיבה ומאורך החיים אז הם עדיין מכירים אנשים. זה החיבור בין השבאבניקים לבחורי הישיבות, החרדים".

      מתי העסקים הכי טובים?

      "בצד החילוני יש התעוררות בחמישי ובשישי אבל אצל הדתיים והחרדים רק בחמישי; הם מתארגנים לקראת הסופ"ש. החבר'ה יושבים בבני ברק, במודיעין, באלעד - יושבים בחורי ישיבות, מעשנים בחמישי בערב והולכים לאכול צ'ולנט. זה היום שישי של החרדים". לדברי ד', "החרדים והחילונים קונים כמויות סטנדרטיות אבל החרדים לוקחים קצת פחות. בדרך כלל זה שלוש, חמש או שבע (גרמים -א.ד) פעם בשבוע, אולי הם מתחלקים בזה. בוא נגיד שככל שאתה פחות דתי השקית יותר גדולה. במוצאי שבת זה הקטע, כולם מדליקים סיגריות אחרי התפילה. במוצאי שבת כולם מבסוטים, מדליקים את הפייסל אחרי התפילה. החבר'ה הצעירים - בחורי הישיבות - יוצאים החוצה ומתכנסים. זה יותר הקטע של הגדולים, הקטנים פחות. וכמובן שלא עושים את זה בתוך הישיבה".

      הפגנת הפלג הירושלמי, צומת שרי ישראל- יפו, ירושלים 26 בנובמבר 2017 (מערכת וואלה! NEWS , נועם מושקוביץ)
      הפגנות החרדים בירושלים. אולי ג'וינט היה מרגיע קצת את הרוחות. (צילום: נועם מושקוביץ)

      מה אומרים הרבנים?

      "הכלל הוא פשוט לא לעשות את זה ליד המבוגרים, המשגיחים, הצדיקים, הרבנים - שיכולים לפתוח עין. בגדול, זה לא ברדאר, אם אני אחזיק טלפון חכם יפתחו עליי אלף עיניים אבל לאף אחד לא אכפת מה יש בתוך הסיגריות שלי. לפעמים מריחים עליי, שואלים בבית הכנסת - הם לא מתביישים. הם לא רואים את זה כמשהו חמור, זה כמו לשתות אלכוהול. בוא נגיד שמי ששותה אלכוהול גם מעשן. זה בא יותר ממקום של פריקה, ואצלנו זה יותר פתוח".

      לדברי יאיר רביב, יו"ר עמותת קאנה - העמותה הישראלית לקאנביס אחראי, המקדמת את נושא הלגליזציה של הקנאביס בישראל: "משיחות שניהלנו לאחרונה עם כמה רבנים עולה כי הם מבינים ששיעור המעשנים בקרב המגזר החרדי עולה בהתמדה, אולם גם ידיהם כבולות; אי אפשר לעצור את תנופת הקנאביס וחלקם גם מודים שאין צורך להילחם בה. ההכרה כי אין מדובר בסם מסוכן מחלחלת ועובדה שבמרוצת השנים האחרונות היינו עדים להתבטאויות, ובכללם של פוסקי הלכות, המבהירים כי אין איסור גורף על עישון קנאביס. מנגד, משטרת ישראל ממשיכה בקו הלוחמני נגד צרכני קנאביס ומגדלים בהיקף מסחרי, אך בשונה מהמגזר החילוני בו לא מעט מתפיסותיה מקורן בהלשנות, הערבות ההדדית שקיימת בחברה החרדית מאלצת את המשטרה להשקיע משאבי כוח-אדם וכספים רבים במטרה לאסוף מידע מודיעיני בנושא".

      >> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.