הלילה יזכה הירח בשלל תארים: ירח על, ירח כחול וירח דם - שלוש התופעות האסטרונומית יתקיימו במקביל כחצי שעה לפני עלות השחר (בין שלישי לרביעי) ואם במקרה תהיו ערים אולי תזכו לחזות במראה הנדיר יחסית. אבל מה בכלל ההבדל בין כל התופעות הללו ומה המשמעות של השמות?
ירח כחול מתרחש אחת לכמה חודשים ומציין חודש לועזי (בן 30 או 31 ימים) בו נראים שני ירחים מלאים. ירח מלא מתרחש לרוב פעם בחודש עברי או מוסלמי (פעם ב-29.5 ימים) כשהירח נמצא בצד המנוגד לשמש, ולכן צופה מכדור הארץ רואה במלואו את החלק המואר. כידוע, החודשים בלוח השנה הגריגוריאני בו אנו משתמשים כיום (ינואר, פברואר וכו') אינם קשורים למחזורי הירח אלא למחזורי השמש, ולכן ייתכן שירח מלא ייראה פעמיים באותו חודש לועזי. מכיוון שבתאריך 2 בינואר הירח היה מלא, ב-31 בינואר הוא יהיה מלא שוב. למרות שמו - ירח כחול - כמובן שהירח לא ישנה צבעו לכחול.
סופר-מון (או ירח-על) היא תופעה נדירה יותר המתרחשת כשהירח המלא נמצא בנקודה הקרובה ביותר לכדור-הארץ (מצב המכונה אפוגיאה). מכיוון שמסלול הירח סביב כדור-הארץ הוא אליפטי ולא מעגלי, לעיתים הוא קרוב יותר לכדור הארץ ולעיתים רחוק יותר ממנו. כשהירח קרוב ביותר הוא נראה גדול ובהיר יותר ומכאן מקור השם סופר-מון.
עם זאת, ההבדל במרחקים בין הירח לכדור ארץ, בנקודה הקרובה והרחוקה ביותר, זניח יחסית ועומד על כ-40 אלף קילומטרים (כעשירית המרחק לירח), כך שהירח יהיה גדול ב-14 אחוזים בלבד הלילה ומי שלא צופה בירח בדרך קבע יתקשה להבחין בהבדל.
ירח הדם (המכונה גם ליקוי ירח) מתרחש כשהירח נכנס בצלו של כדור-הארץ. מסלול הירח מוטה בכחמש מעלות ביחס למישור התנועה של הארץ סביב השמש, כך שלרוב, כשהירח מלא, הוא חומק מעל או מתחת לצלו של הארץ ונראה לנו במלואו. אבל בערך פעמיים בשנה הירח המלא חוצה את מישור התנועה של הארץ; בזמן הזה כדור-הארץ חוסם את אור השמש והירח מחשיך לכמה שעות.
בניגוד לירח הכחול ולסופר-מון, ליקוי ירח הוא תופעה מרשימה לתצפית, ורואים בה כיצד צל הארץ מתקדם במהירות על פני הירח עד שהוא מכסה את כולו. הירח אינו משחיר בצל הארץ אלא מקבל גוון אדום, בגלל שרק קרני שמש אדומות מצליחות לעבור דרך אטמוספירת הארץ ולהאיר אותו. לכן הוא מכונה לפעמים ירח דם.
למרבה הצער, ליקוי הירח הנוכחי ייראה במלואו רק מאוסטרליה ומדרום מזרח אסיה ואילו בישראל נוכל לראות רק את סיומו של הליקוי ויהיה מאד קשה להבחין בו בעין בלתי מיומנת. למרות ההתרגשות סביב התקבצות האירועים הללו בלילה אחד, אין בה הרבה להציע לחובבי הירח הישראלים.
הכותב הוא אסטרונום במכון ויצמן וכותב באתר מכון דוידסון.
>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.