פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בעקבות ניסיון הלינץ': האם אפשר לתבוע את Waze על טעות בניווט?

      גם המערכות המתוחכמות ביותר נוטות לעשות טעויות, אך ניתן להטיל אחריות על אפליקציית ניווט בשני מקרים. בתי המשפט, מצדם, לא ממהרים לפסוק לטובת התובעים. פרשנות

      בעקבות ניסיון הלינץ': האם אפשר לתבוע את Waze על טעות בניווט?
      עריכה: יאיר דניאל

      שני חיילי צה"ל נפצעו אתמול, לאחר שניווטו בטעות את רכבם לעיר ג'נין ונקלעו למארב של המון זועם; שוטרים פלסטיניים חילצו אותם משם ומנעו לינץ'. זו לא הפעם הראשונה וגם לא השנייה שחיילים מוצאים עצמם בשוגג באזורים מסוכנים לאחר שסמכו על אפליקציית הניווט הפופולרית Waze.

      לפני פחות משבועיים, דווח על אזרח ישראלי תושב תל אביב שנכנס בטעות לכפר אבו-דיס שליד מעלה אדומים בעקבות טעות במערכת הניווט והותקף על ידי התושבים. לפני כשנה, הגיעו החיילות לאזור הכפר הפלסטיני בית ליד שבשטחים, כשכתבו "בית ליד" בתוכנת הניווט אך התכוונו לבית ליד שבאזור נתניה. פלסטינים זיהו אותן כשהגיעו לאזור טול כרם, והחלו ליידות אבנים על הרכב הצבאי שבו נסעו שתי החיילות. במרץ 2016 שני חיילי צה"ל, שהשתמשו גם הם בתוכנת Waze, נקלעו בטעות למחנה הפליטים קלנדיה.

      אתמול הגיבה Waze לטענות שעלו בתקשורת: "איננו יכולים להתייחס לפרטי נסיעה ספציפית", הבהירו בחברה, "אך נדגיש כי אפליקציית Waze כוללת הגדרת ברירת מחדל ייעודית אשר מונעת ניווט דרך אזורים המסומנים כמסוכנים או אשר אסורים בכניסה לישראלים. בנוסף ישנה התראה נוספת אשר קופצת כאשר סוטים ו/או נכנסים לאזור אסור בכניסה מסוג זה".‎

      שני חיילים נפצעו קל לאחר שרכב צבאי נכנס בשוגג לג'נין, 12 בפברואר 2018 (מערכת וואלה! NEWS , ללא קרדיט)
      החיילת שנפצעה קל-בינוני לאחר שנכנסה בטעות עם חייל נוסף לג'נין אתמול. (צילום: וואלה! NEWS)

      אפשר לתבוע בשני מקרים

      מי שסבר שניתן להתייחס למערכת הניווט הלוויינית כאורים ותומים של המבקשים להתמצא בשטח, נדון לאכזבה. גם המערכות המתוחכמות ביותר נוטות לעשות טעויות. עם זאת, ניתן להטיל אחריות על Waze (או כל אפליקציית ניווט אחרת) בשני מקרים: מכוח חוק האחריות למוצרים פגומים ו/או מכוח עילות כלליות אחרות נזיקיות כמו רשלנות או חוזיות כמו הפרת חוזה; שתי האפשרויות מתקיימות זו לצד זו.

      לפי חוק האחריות למוצרים פגומים, אם יתברר למשל כי החיילים טעו בניווט בשל פגם בתכנון, פגם בייצור או היעדר אזהרות מתאימות והוראות שימוש ראויות למוצר, ניתן יהיה לשקול הטלת אחריות על האפליקציה ולחייב את החברה (גוגל, במקרה של Waze) לפצות את הנפגעים על הנזקים שנגרמו כתוצאה משימוש במוצר פגום. יש להדגיש כי במקרה של ניסיון הלינץ' בג'נין אתמול, עדיין לא ברור האם החיילים ביטלו את הפיצ'ר שמזהיר מפני כניסה לאזורים מסוכנים ולכן בחרו שלא לקבל התראות מ-Waze.

      מכוח חוק האחריות למוצרים פגומים (תש"ם 1980), ניתן לתבוע בגין נזקי גוף בלבד, כשגובה הפיצוי מוגבל ל-50,000 שקלים. כל שצריך להוכיח הוא פגם במוצר שגרם לנזק, ואין צורך להוכיח רשלנות או אשם כלשהו מצד היצרן. מוצר ייחשב לפגום אם יש בו ליקוי או שהוא עלול לגרום לנזק בשל היעדר אזהרות או הוראות שימוש מתאימות. בחוק אף נקבעה חזקה, שהמוצר ייחשב פגום אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהיה פגום, מאשר עם המסקנה שהיה תקין. החסרון הוא שסכום הפיצוי מוגבל לתקרת החוק, וכן שניתן לתבוע רק בגין נזקי גוף ואחרי שלוש שנים כבר חלה התיישנות.

      האפשרות השנייה, כאמור, לפי דיני מדינת ישראל היא להטיל אחריות גם מכוח דיני הנזיקין והחוזים הכלליים. במקרה של אחריות נזיקית בגין רשלנות ואחריות חוזית (גילוי פגם במוצר מהווה מעין הפרת הבטחה של היצרן לצרכן) אין הגבלה לתקרת הפיצויים ואף לא לסוג הנזק בגינם הם נתבעים.

      הטלת האחריות תרתיע יצרנים, כדי שיפעלו למניעת נזק מיותר ויגבירו את רמת הבטיחות של מוצריהם. מנהלי האפליקציה הם אלו שנהנים מיתרון המידע והטכנולוגיה, ובכוחם לפעול לצורך הקטנת נזקים עתידיים, ולכל הפחות להגברת זהירות הצרכנים והרתעתם מפני שימוש במוצר באזורים מסוימים, כפי ש-Waze עושה באמצעות פיצ'ר ייעודי לנסיעה בשטחים. אך אם הפיצ'ר הזה מבוטל, אין עוד מנגנון בטיחות שמנוע כניסה לערים פלסטיניות, למשל.

      WAZE ווייז (רויטרס)
      יש פיצ'ר שמזהיר מפני מקומות מסוכנים, אבל אם מבטלים אותו אפשר בקלות ליפול למארב של המון זועם בשטחים. (צילום: רויטרס)

      בתי המשפט לא ממהרים להכריע לטובת התובעים

      מרדכי אריה לביא, מגיש "המהדורה המרכזית" של רדיו "קול חי", ורעייתו, שרה אריה, הגישו תביעה על סך 150,000 שקלים, לבית משפט השלום בירושלים, בטענה שמכשיר ה-GPS ניווט אותם למיקום מוטעה. הם תבעו את החברה שמכרה להם את מכשיר הניווט הלווייני ובתביעה נטען, כי עת היו בני הזוג בדרכם מחתונה בבאר-שבע לביתם בירושלים, הוביל אותם מכשיר הניווט לעיבורה של העיר חברון. בני הזוג נקלעו לסכנת חיים ממשית, כשמצאו עצמם מול המון זועם שחסם את הדרך. לבסוף, עלה בידי בני הזוג להיחלץ מתוקפיהם, תחת מטר אבנים שהושלכו עליהם, לצאת מחברון ולהגיע לכוח צבאי ישראלי. בני הזוג טוענים, כי מכשיר הניווט הובילם לשטח הרשות הפלסטינית, ללא מתן כל אזהרה, והטעות במכשיר הניווט כמעט עלתה להם בחייהם.
      מנגד, טענה יצרנית תוכנת הניווט, שהתובעים הסכימו לתנאי השימוש בתוכנה, שם נאמר שהתוכנה היא אמצעי עזר בלבד ואינה חפה מטעויות. התביעה הסתיימה בפשרה, ובית המשפט בירושלים לא הכריע בתביעה לגופה.

      במקרה שנדון באנגליה הובא עניינו של נהג שנסע בדרך הררית, תוך שימוש במכשיר ניווט, ורכבו נפל מצוק. לאחר שניצל הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת תנועה. הנהג טען שנסע בהתאם להוראות מכשיר הניווט. בית המשפט באנגליה דחה את הטענה וקבע שהיה עליו להפעיל שיקול דעת סביר, במיוחד משום שהנסיעה הייתה באזור הררי.

      ברור לכולם, שטכנולוגיית הניווט, מתקדמת ככל שתהא, אינה יכולה להתחשב בכל נתוני הדרך בזמן אמת. לכן, אין לקבל את הוראות מכשיר הניווט כהנחיות חד-משמעיות ויש להפעיל שיקול דעת בהתאם לתנאי הדרך. יחד עם זאת, ההחלטה בדבר הגשת תביעה ובאיזו עילה תתקבל בכל מקרה, לפי נסיבותיו.

      הכותבים הם עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, ממשרד בר-און, כהן, עורכי-דין המתמחים בתחום הליטיגציה, דיני משפחה ודיני ביטוח ונזיקין.

      >> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.