שלא יעבדו עליכם: כל מה שצריך לדעת לפני שקונים טלוויזיה חדשה

אם פעם תהליך רכישת הטלוויזיה התמקד בגודל המסך, באחריות ובמחיר בלבד, כיום השוק רווי בטלוויזיות חכמות עם מערכות הפעלה שונות, איכות תצוגה שונה ואינספור פיצ'רים שונים. לאחרונה הוביל שר האוצר כחלון ביטול של המס על טלוויזיות גדולות מ-50 אינץ', מה שהוזיל את מחירי הטלוויזיות הגדולות בכמה מאות שקלים. חברות שילוח מאפשרות להזמין כיום בקלות טלוויזיות מאתרים בחו"ל בעלות קבועה ועם כל המבחר הזה, איך בוחרים טלוויזיה משתלמת שמתאימה לכם? אחרי שתבחרו את גודל המסך, יש עוד הרבה שיקולים שצריכים לקחת בחשבון כמו סוג הפאנל, רזולוציה, מערכת הפעלה ועוד. עשינו לכם סדר, כדי שתוכלו ללמד את המוכר בחנות כמה דברים.

בשוק הטלוויזיות היום ניתן למצוא כמה פאנלים עיקריים. את פאנל LCD הוותיק תמצאו בעיקר בטלוויזיות הזולות ובמכשירים המתקדמים יותר תיהנו מטכנולוגיות מתקדמות יותר כמו QLED, OLED ו-LED. טכנולוגיית OLED מאפשרת להגיע לניגודיות אינסופית, כלומר שחור מוחלט; את זה משיגים בזכות שליטה מלאה בכל פיקסל בפאנל וכשרוצים להציג שחור, מכבים את הפיקסלים הרלוונטים. הטכנולוגיה הזו מציגה שחור אמיתי והיא גם חסכונית יותר בחשמל. טכנולוגיית QLED פותחה על ידי סמסונג כמעין שדרוג למסכי LED.

בשונה מה-OLED, פאנל QLED לא מאיר עצמאית כל פיקסל אלא מסודר לפי בלוקים גדולים של פיקסלים, בהם עוצמת האור משפיעה על הבלוקים האחרים. כלומר, הניגודיות די מוגבלת ואת השחור האמיתי שניתן לקבל ב-OLED, אי אפשר לקבל במסכי ה-LED וגם ב-QLED. במסכי LED, לדוגמה, המסך עובד בצורה דומה יחסית ל-LCD בו על הדופן האחורית של הפאנל נמצאת יחידת התאורה; ב-LCD מדובר במנורת פלורסנט דקה וארוכה ובמסכי LED יש כצפוי נורות LED. בסמסונג מנסים לשפר את הטכנולוגיה הזו ולהעשיר את הצבעים, אך היתרון של ה-OLED גדול יותר גם בצריכת האנרגיה הנמוכה גם בצבעים החדים ובשחור האמיתי וגם בגלל השתקפות נמוכה.

רזולוציה היא כמות פיקסלים שיש במסך, ולא מדובר בעניין פעוט; ככל שהרזולוציה גבוהה יותר, כך חדות התמונה גבוהה יותר. כיום ניתן עדיין לרכוש מסכים ברזולוציית HD בלבד (כלומר 1080X720 פיקסלים), לרוב הרזולוציה הנמוכה מגיעה במסכים זולים מאוד או מסכים בגודל 32 אינץ'. ההמלצה פה היא חד-משמעית - אל טלוויזיה באיכות HD. לאחרונה השידורים המסחריים בישראל החלו לשדר באיכות Full HD, ובנטפליקס אפשר למצוא תכנים ב-4K. אם אתם רוצים לחסוך הרבה, התפשרו על רזולוציית Full HD לכל הפחות. רזולוציית 4K, או בשמה המלא 4K Ultra HD, (מוכרת גם כ-UHD) היא איכות הפרדה פי ארבעה מ-Full HD. כיום יש תכנים רבים שמשודרים ברזולוציה הזאת ואם אתם קונים טלוויזיה לטווח הארוך, אל תתפשרו על פחות מ-4K. הן יקרות יותר אבל התחרות גדולה ואפשר למצוא טלוויזיה ראויה מבלי לשבור קופת חיסכון.

מחירן של הטלוויזיות החכמות יורד במהירות ובכמה אלפי שקלים ניתן לרכוש טלוויזיה הכוללת יחידת עיבוד ומערכת הפעלה, ולמעשה מגיעה עם סטרימר מובנה. בדומה לעולם המובייל, אין מונופול של מערכת הפעלה אחת, והיצרניות מציעות טלוויזיות חכמות עם פיצ'רים שונים וממשקים שונים. לדוגמה, לסמסונג יש את מערכת הפעלה Tizen, שמציעה הורדת אפליקציות מחנות אפליקציות, דפדפן לגלישה מתוך המסך ועוד. במסכים של סוני, ובחלק מהמסכים של Hisense, מותקנת מערכת ההפעלה Android TV של גוגל; גם לה יש חנות אפליקציות נפרדת (ומוכרת - גוגל Play). באנדרואיד TV יש גם Chromecast מובנה, כלומר יכולות סטרימינג בתוך הטלוויזיות. חברת LG מציעה את הטלוויזיות שלה עם מערכת ההפעלה WebOS; המערכת מבוססת קוד פתוח שפותח על ידי חברת Palm שנרכשה על ידי LG. לאחר הרכישה LG התאימה אותה לטלוויזיות. בטלוויזיות הזולות כנראה שתמצאו את מערכת הפעלה של הדפדפן המוכר, Opera.

לכל מערכות ההפעלה של הטלוויזיות החכמות יש חנות אפליקציות, אבל היתרון שמור ל-Android TV בזכות מבחר עצום שמוכר לנו מעולם הסמארטפונים. את האפליקציות הישראליות, כמו סלקום TV, אפשר למצוא גם באנדרואיד TV, וגם במערכות ההפעלה של סמסונג ו-LG.

טלוויזיות מסוימות מציעות איכות HDR; המשמעות של המושג היא תמונה בעלת טווח דינמי רחב. הטכנולוגיה מאפשרת לספק יותר צבעים, ניגודיות גבוהה יותר ורמת בהירות גבוהה יותר. בעצם HDR זה שידרוג ל-4K.

טכנולוגיה נוספת שמציעות טלוויזיות היא Doly Vision. הטכנולוגיה הזאת עומדת בתקנים מחמירים יותר מ-HDR והיא מאפשרת לסטרימר או ממיר (התומכים בטכנולוגיה), להעביר לטלוויזיה פרטים נוספים על התמונה כמו טווח הצבעים והעוצמה המדויקת של הצבעים השחורים והלבנים. חלק מהטלוויזיות תומכות גם בדולבי וגם ב-HDR, כמו הטלוויזיות של LG לדוגמה, וחלק תומכות רק בטכנולוגיה אחת, לרוב HDR.

מושג נוסף מהמפרט, שכדאי להכיר, הוא הסימון Hz (או במילים אחרות "הרץ") - קצב הריענון, שמתאר כמה פעמים התמונה מרועננת על גבי המסך. קצב הרענון הסטנדרטי הוא 60 הרץ, אבל בחלק מהסצנות המהירות, 60 הרץ יכול להיראות מטושטש או מרוח, במיוחד בטלוויזיות LCD. כדי ליצור תמונה טובה יותר, היצרניות הכפילו את קצב הריענון ל-120 הרץ והיום גם ניתן למצוא טלוויזיות שמגיעות לקצבי ריענון של 600 הרץ, אך ככל הנראה שלא תרגישו בהבדל בין 120 הרץ ל-240 הרץ וצפונה. אם אתם רוכשים טלוויזיה לטווח הארוך, קנו אחת עם קצב ריענון של 120 או 240 הרץ.

בשלב הזה תצטרכו לבדוק כמה התקנים (קונסולת משחקים, סטרימר, ממיר, DVD ועוד) יהיו מחוברים לטלוויזיה. אם יש לכם כמות גדולה של התקנים, שימו לב שאתם רוכשים מכשיר שיעמוד בעומס. כלל האצבע הוא לבחור טלוויזיה עם חיבור USB ושני חיבורי HDMI לפחות. ודאו שהטלוויזיה החכמה שאתם רוכשים מגיעה עם קישורית אינטרנט אלחוטי ובנוסף גם חיבור איטרנט קווי (LAN). קישורית בלוטות' אינה חובה, אבל היא יכולה לשדרג את חוויית השימוש, למשל לסנכרן זוג אוזניות אלחוטיות לטלוויזיה, ולצפות מבלי להפריע לאף אחד.

רובנו נעדיף לתלות את הטלוויזיה על הקיר, וכיום הפאנלים דקים וקלים יותר מאי-פעם אך כשרוכשים את מתקן התלייה חשוב לוודא שכושר הנשיאה שלו מתאים למשקל הטלוויזיה. עוד דבר שרצוי להשקיע בו הוא הכבלים שאתם רוכשים. רכשו עם הטלוויזיה החדשה כבל HDMI איכותי ועדיף שתוותרו על הכבל שמגיע עם הטלוויזיה, אלא אם כן רכשתם מכשיר מתקדם מאוד ומצוין על האריזה שהכבל באיכות גבוהה. בכל מקרה, תוכלו לשמור את הכבל שהגיע כלול בקופסה למקרי חירום.

>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.