"הסטארטאפ" ניישן חוגגת 70: הפיתוחים הצבאיים ששינו את פני השטח

חשיבה יוצאת דופן, סביבה עיונת ומטרה ברורה: לייצר עליונות בפני השטח. הדברים האלו הנחו את צה"ל וחברות צבאיות כמו אלביט, לעשות הכל כדי לייצר עליונות טכנולוגית על פני האיובים שלנו. ישראל היא הסטארטאפ ניישן, אבל לפני שהתחילה לייצא סטארטאפים בקצב מסחרר, פיתחו כאן אמצעים טכנולוגים ששינו את פני השטח כמו טנק מרכבה 4, הלווין המבצעי הראשו ומל"ט חדשני ששינה את פני השטח והדרך שבה אוספים מודיעין. גאווה ישראלית בתחום הפיתוחים הצבאיים:

ה"מזוודה", או בשמה השני "מזוודת שידור", יוצרה בשנת 1947 והייתה במשקל של כ-7 קילוגרמים.
ייעודה היה להוות משדר רדיו מחתרתי בשירות הקשר של ה"הגנה". המבנה שלה היה כמשדר דמוי מזוודה, זאת כדי שיוכלו להתנהל עם מכשיר הקשר בנוחות בתנאי המחתרות שהיו באותו הזמן. סוג התשדורת בו פעלה המזוודה היה דיבור ואותות מורס. כ-500 מקלטי קשר צבאיים נבנו במעבדות השירות, ובשנת 1947 פעלו כ-184 תחנות עם כ-250 אלחוטנים.

העוזי הוא בין כלי הנשק המוכרים בעולם ובישראל בפרט. הוא פרי פיתוחו של התעשייה הצבאית, אשר יצרה מעל ל-10 מיליון יחידות. אותם יחידות נשלחו ליחידות צבא ומשטרה במדינות זרות ברחבי העולם ובכך הפכו את העוזי לפופולרי במיוחד. תכנון הנשק ופיתוחו הושלמו לאחר למעלה מעשור, וב-1955 מדינת ישראל הכירה לעולם את הרובה. האדם שהיה אחראי לכך היה עוזי גל. בזמן הצגת העוזי, קיבל גל תשבחות רבות ושלל פרסים, ביניהם צל"ש הרמטכ"ל ממשה דיין, אשר שירת באותה תקופה, ופרס ביטחון ישראל. העוזי תוכנן בדיוק גבוה וכולל מספר גדול של מאפיינים ייחודיים. זהו תת מקלע קטן מימדים באופן יחסי, עם מחסנית שנמצאת מתחת לידית האחיזה לטעינה מהירה, והוא מאפשר ירי אוטומטי מלא. הוא התגלה כקל לתחזוקה ותפעול, ובעל יכולת ירייה תאורטית של כ-600 כדורים לדקה.

למרות שהמחשב הראשון בצה"ל אינו פותח בישראל, הוא החל תהליך שמשפיע על פעילות הצבא עד היום. מדובר במחשב של החברה האמריקאית סילקו - חברת מחשבים שהפיצה מחשבים בכל העולם באותה התקופה. אותו מחשב, הגיע ליחידת ממר"ם באגף התקשוב וההגנה בסייבר בשנת 1961, לאחר שוועדות שונות החליטו שגם צה"ל צריך פעילות רשתית על מנת להדביק את הפער עם ההתפתחויות הטכנולוגיות של שנות ה-60. המחשב ביצע תחילה משימות של בניית מערכות ניהול כוח אדם כמו לוגיסטיקה ואפסנאות ובהמשך התפתח והתקדם לתחומים רחבים יותר. כמו כן, עם הגעתו נפתח קורס התכנות הראשון בצה"ל שכיום נחשב כאחד הקורסים הכי יוקרתיים בצבא.

מעורר הלוחמה האלקטרונית הוא פיתוח הלוחמה האלקטרונית העתיק ביותר שיש לו תיעוד. הוא פותח בשנת 1970 ומשקלו עמד על 45 קילוגרמים. המעורר מייצר את האותות שיצליחו לחסום את התקשורת של האויב. לכל סוג של תקשורת יש אות מיטבי שונה, שהכי מתאים לחסימה ולכן המעורר צריך להיות מסוגל לייצר מגוון גדול של אותות, בהתאם למגוון סוגי התקשורת שהוא מיועד לחסום. עוצמת האות המיוצר נמוכה מדי ועל מנת לחסום לחסום את האויב נדרשים הספקי שידור גבוהים מאוד. לכן המכשיר מעורר מגבר רב הספק, ומכאן מגיע שמו. 160 מעוררים שפותחו שידרו "רעש" לחסימת תקשורת ושומשו במהלך שנות ה-70 ועד אמצע שנות ה-90. המעורר הופעל על למעלה מ-100 כלי רכב ומטוסים, עליהם היו אחראים מפעילי הלוחמה האלקטרונית. בכך, מקור החסימה גרם להתפתחות ניכרת בעולם הלוחמה האלקטרונית.

חברת 'אלביט מערכות' החלה לעבוד על פיתוח כלי טיס בלתי מאויש ראשון שיעבוד בישראל. מערכת כזו ממלאת תפקידים חיוניים במלחמה העולמית בטרור והן משולבות במשימות מודיעין, תצפית אחר מטרות ובאתגרים ביטחוניים מורכבים נוספים. לאור הדרישות החדשות של צה"ל, אלביט פיתחה מערכות מל"ט עם יכולות משימתיות מתקדמות ששינו את מערך הלחימה ואפשרו לצבא איסוף מודיעיני מהיר ואיכותי שהשפיע באופן ניכר על התנהלות הכוחות בשטח. המל"טים תרמו באיסוף מידע מודיעני בזמן אמת, ועם הפיתוח של אלביט אפשרו לטייסים להפוך למפעילי משימה ובכך להתרכז במטרה ולא בהטסה עצמה.

בשנת 1995 ישראל הצטרפה למועדון החלל היוקרתי שהיה שמור למספר מצומצם של מעצמות בזכות שיגורו המוצלח של אופק 3- לווין הריגול המודיעיני הצבאי הראשון. הלוויין בעל יכולות צילום מבצעיות מהחלל ותוכנן, פותח ושוגר על ידי התעשייה הישראלית. על אף ממדיו הקטנים ומשקלו הקל, הלוויין כלל יכולות חדשניות ומתקדמות בתחום האופטיקה והתקשורת. הוא אפשר קבלת מודיעין חזותי חשאי, איכותי, מהימן ומדויק בגזרות העניין ובכל מקום בעולם ושרד מעבר לצפי החיים המתוכנן. הלוויין היווה פריצת דרך באיסוף מידע מהחלל, ונעשה שימוש ביכולות הצילום והפריקה שלו.

חברת רפא"ל הישראלית וחברת התעשייה האווירית יצרו והציגו לראשונה בשנת 2005 את מערכת הנשק המכונה בצה"ל ובישראל "מעיל רוח". תפקידה של המערכת לגלות ולזהות בזמן אמת איומים מנשק נגד טנקים, להעריך את מסלול היירוט האופטימלי שלו ולהשמיד אותו. מערכת "מעיל רוח" היא מערכת הגנה אקטיבית "קשה" הכוללת הן מערכות שיבוש והן מיירטים פיזיים, שמשמידים את האיום לפני שמצליח לפגוע בטנק. מערכות המשנה לגילוי ולהתרעה בנויות ממספר חיישנים, מכ"ם חיפוש וארבעה לוחות "אנטנה" המורכבים מסביב לרכב כדי לספק הגנה מלאה מכל הכיוונים. תהליך היירוט מתבצע אך ורק אם המערכת מזהה שהאיום אכן יפגע.

מרכבה סימן 4 הוא אחד הטנקים הממוגנים בעולם. יש לו שריון משופר בחזית הטנק, בצידיו ואפילו בגג הצריח - מקום שנחשב מסורתית לחסר מיגון. כמו כן, הטנק תוכנן בצורה כזו שרכיבי הטנק (כגון מנוע ומכלי דלק) יהוו שכבת מיגון נוספת אם השריון הראשי ייחדר, יספגו את הפגיעה ובכך יגנו על אנשי הצוות. למרכבה סימן 4 יש מערכת מיזוג אינטגרלית המשולבת במערכת הגנת אב"כ. התחמושת מאוחסנת במכלים חסיני-אש. בנוסף, כיום כל טנקי מרכבה סימן 4 שבשירות סדיר הם מדגם מרכבה סימן 4מ הכולל את "מעיל רוח". בטנק זה מותקנות מערכות הנשק והחימוש המתקדמות ביותר ומותקנת מערכת צי"ד שמאפשרת למרכבה 4 לכוון למטרות על סמך תצלומי כלי טיס בלתי מאוישים, תצפיות ו-GPS. כמו כן, המערכת מאפשרת להקליט את מהלך הקרב על מנת לבצע תחקיר מבצעי ולנתח טעויות.