מהיום אולי תוכלו להבין טוב יותר מדוע פוסט שלכם הוסר מפייסבוק, או מדוע נחסמתם ממנה. הרשת החברתית פרסמה את כללי המדיניות הפנימיים שבהם משתמשים לדבריה בודקי התוכן שלה כדי לקבוע איזה תוכן להסיר מהפלטפורמה. החוקים היו סודיים במשך שנים, אם כי דלפו בעבר. המסמך המלא של "כללי הקהילה" הוא באורך 8,500 מילה, וניתן לקרוא אותו כאן.
הצעד מגיע ככל הנראה כחלק משורת צעדים שהחברה נוקטת לאחרונה כדי לשפר את תדמיתה הציבורית בעקבות השערוריות שהיא מתמודדת עמן, ובהן השימוש בפלטפורמה להפצת תעמולה רוסית ודליפת פרטיהם של 87 מיליון משתמשי הרשת לחברת הייעוץ הפוליטי קיימברידג' אנליטיקה.
הכללים מסבירים מה נחשב למקובל ומה לא בפלטפורמה בתחומים שנויים במחלוקת, בניסיון לשפוך אור על המדיניות של פייסבוק בנוגע לתוכן שהיא בוחרת להסיר, שנחשבת בעיני רבים לשרירותית, לא עקבית ומבלבלת.
המסמך כולל 6 קטגוריות: אלימות והתנהגות פלילית, בטיחות, תוכן מעורר התנגדות, יושרה ואותנטיות, קניין רוחני ובקשות הנוגעות לתוכן.
במסמך מצוין כי איום באלימות עשוי לגרום להורדת הפוסט ואף לדיווח לרשויות. התחזות לאדם אחר היא פסולה, וכך גם פוסטים המערבים עירום של ילדים וסחר בסחורות לא חוקיות.
תחת הקטגוריה "אלימות גרפית" נאסרו תכנים הכוללים "הנאה ממעשי השפלה", "תגובה אירוטית לסבל" ו"הערות שמדברות בשבחה של אלימות". לעומת זאת' תכנים כמו תמונות של "איברים פנימיים הנגלים לעין" או "קורבנות קניבליזם" מותרות "בסביבה רפואית" וחייבות להיות מוגבלות לצפייה של בני 18 ומעלה.
החוקים הנוגעים להסתה ודברי שטנה מכילים יותר ניואנסים. פייסבוק אוסרת הסתה אך מגדירה אותה כ"התקפה ישירה על אנשים המתבססת על גזע, קבוצה אתנית, לאום, דת, נטייה מינית, מין, מגדר ונכות או מחלה". בעוד החברה אוסרת לתקוף אינדיבידואלים, היא מתירה לבקר ארגון, מדינה ואפילו דת באופן כללי - כל עוד לא תוקפים אנשים פרטיים בשל דתם.
פייסבוק מכניסה גם הליך חדש שבאמצעותו ניתן יהיה לערער על החלטת בודקי התוכן שלה להסיר פוסט. היא תאפשר לבקש "סקירה" שתסביר למה הפוסט הורד, ואופציית ערעור על פוסטים שהוסרו בשל עירום/פעילות מינית, הפצת שנאה ואלימות גרפית. בחברה אומרים כי תינתן אפשרות לבקש בדיקה חוזרת על-ידי הצוות, על-פי רוב תוך 24 שעות, ואם נעשתה טעות, יודיעו על כך למערער, והתוכן יוחזר. בהמשך השנה משתמשים שדיווחו על פוסט וקיבלו תגובה שהוא לא מפר את חוקי הקהילה, יוכלו לערער על ההחלטה הזו.
ביקורת על מדיניות התוכן
על מדיניות התוכן של הרשת החברתית נמתחה לאורך השנים ביקורת רבה: מצד אחד, תכני הסתה מובהקים לא הוסרו ממנה, ומהצד השני היא הפעילה צנזורה שרירותית - למשל של יצירות אמנות הכוללות עירום.
לאחרונה, בשימוע של מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג בבית הנבחרים, המחוקקים הרפובליקנים הביעו את ביקורתם על כך שהעמוד Diamond & Silk, שמפעילות שתי תומכות טראמפ, קיבל התרעה על כך שאינו עומד במדיניות הקהילה של פייסבוק.
גם בארץ הובעה ביקורת בשל חסימת משתמשים, לעתים באופן גורף או מופרך, ללא שקיפות או אפשרות ערעור אמיתית. כך למשל בעבר ישראלים רבים שכתבו את המילה "קוקסינל" בסטטוס אי-פעם, לא משנה באיזה זמן או הקשר (כולל בהקשרים פרו-טרנס), נחסמו בידי פייסבוק. מחלוקת דומה התעוררה סביב המילה "כושי", וכך משתמש שפרסם בפייסבוק מתכון לעוגה כושית גילה כי הוא נחסם מהפלטפורמה. לאחרונה אף נחסמה משתמשת ישראלית שפרסמה איומי אונס שספגה, ורק לאחר פנייה לרשת החברתית חשבונה הוחזר.
מוניקה ביקרט, סגנית נשיא לניהול מדיניות גלובלית בפייסבוק, פרסמה היום (ג') פוסט שבו כתבה כי "הקווים המנחים יעזרו לאנשים להבין איפה אנו מותחים את הקו בנוגע למקרים וסוגיות עם ניואנסים. מתן מידע זה מקל על כולם לתת לנו משוב כדי שבמשך הזמן נשפר את הקווים המנחים ואת ההחלטות שאנו מקבלים. הכללים שלנו מתפתחים ומשתנים לאורך הזמן. מה שלא השתנה - וגם לא ישתנה - הם עקרונות היסוד של ביטחון, ביטוי אישי והוגנות, שעליהם כללי הקהילה מבוססים".
עוד כתבה ביקרט כי "האכיפה שלנו אינה מושלמת. אתגר אחד הוא זיהוי הפרות פוטנציאליות של הכללים כך שנוכל לבחון אותן. אנו משלבים בין בינה מלאכותית ודיווחים של אנשים על פוסטים, תמונות וכל תוכן אחר, שכנראה מפרים את 'כללי הקהילה'. דיווחים אלה נבדקים על-ידי צוות ייעודי שפועל 24/7 ביותר מ-40 שפות. נכון להיום הצוות כולל 7,500 בודקי תוכן, 40% יותר ממספר הבודקים במועד זה בשנה שעברה. ישנם מקרים שבהם אנו טועים בגלל שהכללים שלנו לא מספיק ברורים לבודקי התוכן, וכאשר זה קורה, אנו פועלים לסגור פערים אלה".