האקר ישראלי גילה פרצות חמורות בשורה של אתרי ממשלה

הכל התחיל בשיחת טלפון מפתיעה שבישרה להאקר והבלוגר נעם רותם שכלבת המשפחה, "כלבי" שמה, שנעלמה ארבע שנים קודם לכן בדרום הארץ, נמצאה בריאה ושלמה. לכלבים, כידוע, מוצמד בשנים האחרונות שבב זיהוי וכחלק מפעולות הקליטה מחדש של כלבי למשפחה, פנה רותם אל אתר משרד החקלאות בכדי לעקוב אחר היסטוריית הטיפול בה.

"ואז ראיתי שהאתר מתנהג מוזר", סיפר רותם בשיחה עם "גלובס", שבה תיאר את השתלשלות האירועים שהביאה אותו לפרסם בסוף השבוע שעבר בעמוד הפופולרי שלו בטוויטר שורה של פרצות אבטחה. הפרצות התגלו על ידו באתרי אינטרנט של משרדים ממשלתיים, כמו גם אתרי אינטרנט של גופי תשתיות חיוניות.

לאחר מספר שיטוטים באתר משרד החקלאות, מצא, כך סיפר לנו רותם, קוד גישה שאפשרה לו "גישה חופשית לכל הדאטה בייס" מה שהוביל אותו למחשבה ש"אם זה המצב במשרד אחד, זה בטח קיים במשרדים אחרים". ואכן - "אותו חור אבטחה בדיוק נמצא גם במקומות נוספים", הוא סיפר: הפרצות הופיעו באתרי משרד הביטחון, השב"כ, משרדי החקלאות והחינוך וכן בנמל אשדוד ובית החולים איכילוב.

רותם כתב בעמוד שלו בטוויטר על מערכת השיירפוינט, שעל בסיסה נבנו האתרים ובה נתגלו הפרצות, ועל ממצאיו: "המערכת הזו מורכבת לאללה, ומי שלא מכיר אותה היטב יכול לעשות שטויות כמו להשאיר ממשקים שמאפשרים גישה לחלקים חסויים במערכת באמצעות דפדפן בלבד. ותתפלאו לשמוע שזה מה שקרה כאן. כך יצא שרבים מאתרי משרד הביטחון, אתר השב"כ, אתר רכבת ישראל, אתר משרד האוצר, אתר משרד החקלאות, אתר משרד החינוך, אתר בית המשפט העליון, אתר בית החולים איכילוב - החצינו ממשקים שלא היו אמורים להיות פתוחים.

"אז תגידו 'מה הבעיה? זה כולה האתר שלהם, אלה ממילא דברים שרואים מבחוץ', ולפעמים זה יהיה נכון. אבל מה קורה כשאותה מערכת שיירפוינט משמשת גם כמערכת ליבה בארגון? (כלומר, כשהאתר שפתוח לציבור נוצר על בסיס מערכת הניהול הארגוני הפנימית, ולא כמערכת נפרדת, א"ב). זה בדיוק מה שקרה בנמל אשדוד, למשל. [...] בסופו של דבר נחשפו פרטים אישיים של עשרות אלפי אזרחים (אולי מאות אלפים, לא ספרתי), מידע בעל משמעויות ביטחוניות, מידע על מערכות פנימיות של שלל גופים ממשלתיים שאדם מרושע יותר היה יכול לנצל להמשך מתקפה".

גורם בכיר בתחום הסייבר, המכיר את מקרוב את המערכות המדוברות, אישר בשיחה עם "גלובס" את חומרת הפרצות והסביר כיצד נוצרו: "המערכת עליה נבנו אתרי הארגונים הללו, שיירפוינט, מלכתחילה נועדה לניהול פנים-ארגוני, ולא עבור ניהול אתרים חיצוניים. כדי להגן על המידע, הייתה החלטה עקרונית שעדכון האתר ייעשה רק באמצעות חיבור מאובטח. במישור הטכני, מדובר על עדכון באמצעות VPN בלבד כמו גם חסימת היכולת להריץ נסיונות לדלות מידע כפי שנעם רותם ערך. הבעיה היא שמשרדי הממשלה שינו לעצמם את מדיניות אבטחת המידע, או שהם לא הגבילו את הגישה ל'רשימה לבנה' של גורמים מותרים: אם מישהו פתח את האפשרות לעדכן אתר ממשלתי מרחוק באופן לא מאובטח, הוא בעצם מעל בתפקידו. חשוב שזה נחשף".

הפרקטיקה שנקט רותם - איתור חורי אבטחה ודיווח עליהם לגורמים הרלוונטיים בטרם פרסומם - היא שיטה ידועה. היא נפוצה וותיקה גם בקרב האקרים שלא קשורים לארגון הנבדק ולא נשכרו על ידו. עם זאת, לא כל הדוברים עמם שוחחנו סמכו את ידם על החשיפה.

לדברי שרון נימירובסקי, מנכ"ל חברת אבטחת הסייבר White Hat, המתמחה במגזר הציבורי והפיננסי, "מה שרותם עשה זה מה שעושים אנשי מודיעין סייבר - בודקים כל הזמן אם שרתים באינטרנט מוגדרים לא טוב. מה שהוא עשה זה אותו דבר רק בלי אישור. זה לא בסדר שהפרצות קיימות, אבל זה גם לא בסדר לפרסם את הדברים: ההאקרים 'הרעים' רואים את הפרסומים הללו ויכולים להשתמש בהם כאמצעי מודיעיני. תמיד יש מה לגלות, אנחנו חשופים לכך בשיגרה, תן לי שם של חברה בחו"ל ואראה לך את כל הדברים הבעייתיים. הלקוח סוגר את הפרצות, מוצא עוד משהו וסוגר גם אותו. זה מה שקורה בעולם אבטחת המידע: אתה כל הזמן מטייב את עצמך".

מנגד, הבכיר בתחום הסייבר מגבה את רותם: "צריך להיזהר מאוד שלא לעשות עליהום על החושף, אסור להסיט את הוויכוח לשאלה אם מה שהוא עשה לגיטימי. מבחינתי אם מישהו מפעיל יישום פרוץ, אז שיואיל ויחליף אותו למאובטח גם אם זה אומר שהוא צריך לשבת עכשיו לעשות את זה ידנית. ואם מישהו חושב שיש חולשה בשיירפוינט ואסור לספר עליה כי 'הרעים' ינצחו, אז יש לי חדשות בשבילו: 'הרעים' ניצלו את הפרצה הזאת כבר מזמן והמידע שיכול היה לדלוף דלף כבר עשר פעמים. חייבים לבדוק איך מתקנים את הארכיטקטורה ובונים אותה כך שזה לא יוכל לקרות שוב. מי שאחראים לבדוק את אבטחת המידע בממשלה חייבים להגדיר ולייצר את התו"ל (תורת לחימה) עכשיו".

בינתיים, מעיד רותם, המערכות הממשלתיות שיתפו פעולה באופן יעיל ומשביע רצון, ודווקא חלק מהגורמים הלא ממשלתיים הם אלה שדחו את טענותיו במקום להסתייע בו ולבדוק אותן לעומק. לדברי רותם, "הטיפול של מערך הסייבר הלאומי ומערך ממשל זמין בפרצה מרגע הדיווח היה מקצועי ביותר. הם התייחסו ברצינות רבה למידע, בדקו, חקרו, התייעצו וטיפלו בזה באופן יוצא מן הכלל", זאת לעומת "גופים אחרים שמחוץ לתחום אחריותם. חלקם התייחסו בזלזול ובחוסר רצינות לפרצה ולא תקנו אותה, וזו הסיבה שלא כתבתי את הפרטים שלהם ברשת.

"עם זאת, העובדה שהמימשק הזה היה פתוח במשך שש שנים אם לא יותר מכך, מעלה כמה שאלות מדאיגות גם בנושא המקצועיות של בניית המערכות הללו ולא פחות חמור - בדיקת האבטחה שבוצעו עליהם. ייתכן שהיה כשל אבטחה חמור שלא טופל או שהן מלכתחילה פספסו את הכשל, וזה חמור באותה מידה אם לא יותר".

ממשל זמין: "כל הליקויים אשר צוינו אינם קריטיים וטופלו בהתאם".

משרד הביטחון: "לא היתה כל פריצה למערכות של משרד הביטחון ולא היתה כל דליפה של מידע רגיש או חומרים מכל סוג שהוא. מדובר באירוע הנוגע לאתרי האינטרנט החיצוניים, הנגישים לכלל הציבור, אך בשום שלב לא דלף כל מידע מאתרים אלו".

שב"כ: "האתר שלנו הוא חלק מאתרי ממשל זמין. הם אלו שעסקו בנושא. חשוב להבהיר שהאתר שלנו אינו מחובר בשום אופן למערכות המסווגות של הארגון".

נמל אשדוד: "חברת נמל אשדוד ומערך הסייבר הלאומי בוחנים את המידע ומטעמים של סודיות עסקית לא נוכל להתייחס לגופם של דברים".

איכילוב: "העניין הובא לידיעתנו ונבדק. האתר עושה שימוש בפונקציית חיפוש אינטגרלית ומובנית של מיקרוסופט המחזירה תוצאות טכניות וכלליות הקיימות ומפורסמות באתר, ואין מידע רפואי אישי שנחשף. ליתר ביטחון בוצעה פעולה לצמצום נתונים בתוצאות החיפוש".

משרד ראש הממשלה: הממונה על מערך הסייבר קיבל את פניית "גלובס" אך סירב להגיב לציטוט.

רכבת ישראל: "אנו פועלים בהתאם להנחיות מערך הסייבר הלאומי".

דוברת מערכת בתי המשפט: "ברגע שנודע למערכת בתי המשפט על ניסיון הכניסה נחסמה מיד הגישה לאתר בית המשפט העליון, אשר רק אליו זוהה ניסיון הכניסה. מכל מקום, לא היה בניסיון זה גישה למידע שאיננו גלוי לכל גולש, ולא הייתה יכולת לגשת לשום אתר אחר שנמצא תחת הרשות השופטת. חשוב לציין כי לא היה כל ניסיון להיכנס למאגרי המידע של בית המשפט העליון או כל מאגר מידע אחר ברשות השופטת. מערך המחשוב של הרשות השופטת מבצע בדיקות חדירה נוספות בכדי לאבטח באופן המירבי את אתרי ומאגרי המידע של הרשות השופטת".