פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "למה לא התלוננתי": הרשת עונה על השאלה הקשה ביותר בפרשת ההטרדות המיניות

      בעקבות חשיפת טענות ההטרדה נגד ברט קבנאו, המועמד לבית המשפט העליון בארצות הברית, הרשת יצאה לענות על אחת השאלות הקשות ביותר בפרשה: למה לא התלוננה עליו קודם. הסימון שנוצר כתוצאה מכך גרר לשיתוף עשרות אלפי סיפורים מרחבי העולם ולא מעט גם כאן בישראל

      כריסטין בלייזי פורד מעידה בוועדת הסנאט השופטת בוושינגטון (רויטרס)
      כריסטין בלייזי פורד מעידה בוועדת הסנאט השופטת בוושינגטון (צילום: רויטרס)

      גל ההטרדות המיניות סוקר לא מעט בתקשורת ולאחרונה נתקלנו במקרה שבהחלט יכול לעורר מעט אמפתיה והערצה. ביום רביעי האחרון, עמדה כריסטין בלייזי פורד, פרופסורית בת 51 מול הסנאט האמריקני והצביעה על האדם שתקף אותה מינית לפני 36 שנים - ברט קבנאו, המועמד החדש לבית המשפט העליון בארצות הברית. מאז נאום סוחט הדמעות שלה, הרשת געשה בתגובות תמיכה מצד נשים וגברים כאחד, לא רק על האומץ שלה להופיע בפומבי ולשתף את סיפורה, אלא גם על מענק ההשראה לאחרים. מתן הקול לשתף את הסיפור שלהם.

      מאז הנאום עברו רק כמה ימים, אבל ברשתות החברתיות ובמיוחד בטוויטר, עשרות אלפי אנשים מרחבי העולם החלו לשתף את הסיפורים שלהם תחת הסימון #whyididnotreport. בישראל שותפו ביממה האחרונה מאות סיפורים קורעי לב מנשים וגם לא מעט גברים תחת הסימון #לאהתלוננתי. מטרת הקמפיין הייתה להראות שיש אלפי מקרים ברחבי העולם, כולם שונים ומאחוריהם לאו דווקא עומדים אותם אנשים עם סיפור דומה ובמקביל, להוכיח שגם אחרי 30 שנים ויותר, התקיפות עדיין חקוקות בזיכרון הנפגעים ומשפיעות על לא מעט מהם בחיי היומיום. יש סיפורים שעד היום מהווים פצעים פתוחים והסימון רק מוכיח שאלה מקרים שכיחים למדי בעולמנו ועצוב שכך.

      תנועת ה-#metoo לא זרה לאף אחד, במיוחד בעולם התרבות. החודשים האחרונים היוו טלטלה לא קטנה לתעשייה בכל מקום בעולם. "לא התלוננתי כי לקח לי שנים להכיר שזה קרה", כתבה אחת הגולשות. "כי הוא היה ועודנו במעמד רם ואני הייתי צעירונת ומי היה מאמין לי שהוא עשה את מה שעשה, כי הרי הוא לא צריך את זה, אז מי אני בכלל ולמה שיאמינו לי?", כתבה גולשת אחרת. "מי היה מאמין לי שהפסקתי להילחם בו רק כדי שזה יגמר כבר".

      הסיפורים ממשיכים ובעוד שלא מעטים שיתפו את סיפורם בעילום שם, אנשי תקשורת רבים בחרו לעשות זאת מחשבונם האישי. התמונה שעולה מהכתוב מסעירה לא פחות מתוכן הפרסומים - הקושי לשתף ולהתלונן הוא גדול יותר ממה שאי פעם תוכלו לדמיין. גודל הטראומה והכאב לעולם לא יצליחו להשתקף מבעד לכתוב. "הוא היה עיתונאי בכיר וסקופר מוביל, אני הייתי עיתונאית צעירה שפעם-פעמיים בשבוע נסעה לכנסת כדי לכתוב את הטור שלה", סיפרה העיתונאית חנה קים לפני ששיתפה את פרטי הסיפור. "כי נגעלתי והעדפתי להדחיק את זה", סיפר מלך זילברשלג. "כשראיתי שאני לא המוטרד היחיד פתחתי עליו את הג'ורה שלי בצרחות", הוסיף.

      אם זה לא מספיק, תמונה נוספת עולה מהכתוב - היו גם לא מעט שהתלוננו ונתקלו בחוסר האמנה ובמקרים אחרים גם פוטרו. "לא התלוננתי כי כשמישהי אחרת התלוננה לאחראית על הנושא במקום העבודה שלי לא האמינו לה והיא נאלצה לעבור תפקיד", סיפרה גולשת נוספת. "דווקא כן התלוננתי. אבל בעיר יחסית קטנה כשהמשפחה שלו מוכרת מאד, כל ביקור בתחנת המשטרה היה כמו לצעוד על שיפודים חדים", סיפרה גולשת אחרת.

      הסיפורים ממשיכים, מתעמקים ונצברים מרגע לרגע. הסימון הגיע כשנה לאחר חשיפת עדויות התקיפה על הארווי ווינסטין ותחילת פרשת ה-MeToo והוא כנראה גם אחד הסימונים החשובים ביותר שאי פעם נוצרו ברשת. מול הסנאט, פורד הוכיחה לעצמה ולמיליוני אנשים ברחבי העולם שהזמן לא מבטל את מה שנעשה. בעת ההצבעה למינוי קבנאו, הסנטור הרפובליקני ג'ף פלייק הדהים את הנוכחים כשאמר שהוא יתמוך בו רק עם דחיית מועד ההצבעה לאחר שתיערך חקירת FBI בנוגע להאשמות של פורד.