במשך שנים ניסו בני האדם לחקות את תנועת הציפורים כדי לייצר את מה שאנחנו מכירים היום בתור המטוס המודרני, אחד מכלי התחבורה המהירים ביותר. עולם הטכנולוגיה ועולם הטבע תמיד "התחברו" זה לזה וכבר מעל ל-80 שנים שהתעשייה הטכנולוגית מתמקדת במחקר של הטבע ובעלי החיים על מנת להשפיע על פיתוחים מתקדמים. רק בתחילת השנה פורסם מידע על המחקר החדש של הפנטגון על עטלפים לצורך פיתוח מל"טים. וזו רק דוגמה אחת מתוך עשרות, אם לא מאות, של מחקרים שבוצעו מהשתקפות ולמידה על בעלי חיים, על מנת לפתח טכנולוגיות חדשות בהשראתן.
"עולם האבולוציה הוא עולם שבעצם מאפשר לזנים השונים של החיות לשרוד ולהתרבות בצורה הכי טובה. כדי לגרום לכך, האבולוציה דאגה שכל מין שונה מהשני על ידי זה ייצור יתרון תחרותי מקומי", אמר לנו שוקי יהודה, סמנכ"ל טכנולוגיות ראשי ב-"אלביט מערכות", אחת מהחברות המוכרות ביותר בישראל לייצור מערכות אלקטרוניות ואמצעי לחימה מתקדמים. יהודה התחיל את דרכו כעתודאי ולאחר מכן למד תואר שני באלקטרוניקה והנדסה. לאחר מכן המשיך ללימודי דוקטורט שלבסוף דחה בנושא חישוביות קצבית, מה שלימים יכירו כמדעי המוח - שם התעסק במחקרים על בני האדם ופעילות המוח.
מתוך נקודת מבט מציאותית, מסביר יהודה על הפיתוחים הטכנולוגיים הקיימים שבשימוש היום, המקבילים ליכולות אמיתיות של בעלי החיים. "לחלק מהחיות יש יכולת ראייה ושמיעה ולחלק מהחיות אין זאת. ועדיין, הן מצליחות לשרוד בעולם הזה. אנחנו מסתכלים על התהליך הזה, של החיות, ומנסים להבין מה הקסם שהאבולוציה יצרה עבורם, שיהיו טובים בהשוואה לחיות אחרות וכן בהשוואה למערכות הנדסיות שאנחנו בונים", הסביר יהודה.
דוגמה נוספת הינה העטלף, חיה היודעת לקבל תמונה מרחבית טובה מאוד ולנווט בסביבה בדיוק רב. "עטלפים ידועים בכך שאין להם חוש ראייה. הם יוצרים מכ"ם המבוסס על מה שאנחנו מכירים כסונאר - גלי קול ,שבעצם דומים מאוד לאולטרסאונד. הם צועקים בתדר שאנחנו לא שומעים והם מקשיבים להד שחוזר מהצעקה שלה וכך הם מנווטים. גם במקרים בהם הם עפים בלהקה ויש עוד עשרות מהם שצועקים כדי ליצור את אותו 'סונאר', הם לא מתנגשים באף אחד. זו יכולת מאוד קשה להשגה ואין לנו שום מערכת בטבע שיודעת לעשות זאת. היכולת ההנדסית לייצר כיום מכ"ם דומה ליכולת של העטלף היא רחוקה מאוד. אנחנו מנסים להבין כיצד הוא צועק, באיזה קצב, באילו תדרים ואיך יודע לעשות זאת בצורה שבה הוא יכול לקבל את כל ההדים מהסביבה בצורה טובה תוך שמירה על גוף קטן".
איך תוכננו הכנפיים של המטוסים המודרניים? פשוט על ידי האלבטרוסים, זן הציפורים הידוע בזכות דאייתו הארוכה באוויר. כלומר, האלבטרוסים עפים למרחקים עצומים, וכדי לחסוך אנרגיה, הם נוהגים לדאות ברוב מהלך מעופם. "בכל המטוסים הגדולים שאנחנו טסים בהם מבן גוריון, מוטות הכנף קיבלו עיגול כלפי מעלה. לפני כ-20 שנים, כל הכנפיים היו ישרות. בעזרת האלבטרוסים גילינו שבהוספת העיקול לכנפיים, אנו משפרים את ההתמודדות עם מערבולות הזרימה באוויר ויוצרים יעילות טובה יותר - ובעצם חוסכים בדלק". באותה דרך, מספר יהודה, המחקר על התמנונים צובר תאוצה. "התמנון גמיש מאוד והוא נע במרחב בצורה תלת מימדית ומושלמת. הוא יודע לצוד דגים מאוד זריזים באמצעות הזרועות שלו. עוד הוא יודע לשחות מהר מאוד ויודע לעבור דרך מכשולים, לגדול ולקטון. אנחנו מנסים להבין את הגוף הזה שהוא ללא שלד מספיק חזק, גמיש ושרירי".
אחד מהאתגרים, סיפר יהודה הוא דווקא להסתכל על חיות שפועלות ביחד, בעבודת צוות. "כל חיה פועלת בפני עצמה, אבל הן מתנהגות כמו להקה או נחיל. אנחנו מסתכלים על נמלים ודבורים. נמלים מעניינות במיוחד כי הן משתפות פעולה, איך לשנע ביחד כלים ואיך לבנות קנים. זהו תהליך בו כל נמלה מתנהלת לבד ושורדת בפני עצמה, אבל במקביל היא יודעת לפעול יחד עם חברותיה. דבר דומה קורה עם דבורים".
"בעולם ההנדסי אנחנו מפגרים מאחורי הטבע. אין לנו רובוטים שיכולים להיות ביכולת מזעור וגודל שהטבע יצר", סיכם יהודה. עולם הטכנולוגיה מתקדם בצעדי ענק, אך בהסתכלות רחבה יותר במחקרים על בעלי החיים, אנו מגלים כמה אנחנו בפיגור אחרי הטבע. למרות שמדובר בעולמות שעל הנייר נראים ונשמעים מנוגדים לחלוטין, הם באופן מפתיע נקשרים ותורמים אחד לשני. ומן הצפוי, בשנים הקרובות נמשיך לראות פיתוחים וחידושים טכנולוגיים נוספים בזמן שהמחקרים אחר בעלי החיים והטבע ילכו ויעמיקו.