עם בוא ה-Black Friday וה-Cyber Monday אנחנו מסתערים על גאדג'טים חדשים לבית כשהפופולאריות של מכשירי הבית החכם רק עולה. אנחנו מפעילים את מכונת הקפה מרחוק, עושים שיחות וידאו עם מכשירים חכמים, מציבים בובות חכמות בחדרי הילדים ויכולים לעקוב אחר כל מה שקורה בביתנו כשאנחנו לא נמצאים בו. הדרישה למכשירים הללו רק עולה וחברות הטכנולוגיה מוציאות גאדג'טים נוספים חדשות לבקרים.
אבל כשאנחנו קונים מכשיר "חכם", חדשני, תמים ובמחיר אטרקטיבי, אנחנו לא תמיד לוקחים בחשבון מה ואת מי אנחנו מכניסים לבית שלנו ולחדרי הילדים.
הקדמה הטכנולוגית מביאה איתה גם כמה סכנות שאנחנו לא תמיד לוקחים בחשבון. טכנולוגיות "הבית החכם" אמנם מאפשרות לנו לשלוט במכשירי החשמל בבית מרחוק, לעקוב אחר מה שקורה בחדרי הילדים, לשלוט בטמפרטורה בבית אבל בו בעת הן מחברות כל אספקט במרחב הפרטי שלנו לתאגידי הטכנולוגיה שיכולים באמצעותן, לעקוב אחר כל צעד שלנו בביתנו הפרטי ולצפות בנו.
קרן 'מוזילה', שמקדמת גלישה פתוחה ובטוחה ברשת, גיבשה רשימה של 70 המכשירים החכמים שרק נראים תמימים אבל הם בעצם מסכנים את הפרטיות שלנו ואת ביתנו לתאגידים, האקרים ושאר גורמים עלומים ומסוכנים. כך למשל אפשר למצוא ברשימה מצלמות אבטחה בחדרי ילדים, רמקולים חכמים, טאבלטים ואפילו שואבי אבק חכמים.
שימו לב לכמה דברים: האם המכשירים מגיעים עם סיסמה שאפשר לשנות אותה ואם לא, אז עדיף לקנות דגם אחר שמאפשר שינוי סיסמה כך שיהיה פחות חשוף לפריצות של האקרים. הדבר האחרון שכל הורה ירצה זה שכל האקר מרחבי העולם יוכל לחדור למצלמת מוניטור האבטחה שאנחנו מציבים בחדר הילדים, ולצפות בילדים שלנו בסביבתם הטבעית.
חשוב לברר מהי המדיניות של החברות שמייצרות מוצרים חכמים, בעיקר מדיניות הפרטיות, לגבי חשיפת המידע שנצבר במכשירים שלהן והעברתם לגורם שלישי, שכן חלק גדול מהמכשירים החכמים אוספים מידע ושומרים אותו אצלם ולחברות הטכנולוגיה שמייצרות אותן יכולה להיות גישה אליו. כך למשל, קרן מוזילה מצאה כי הדגם האחרון של מכשיר ה- Irobot, ממפה את הבית שלנו ומעביר את תכנית הדירה ישירות לגוגל יחד עם מידע על מכשירים אחרים שהותקנו בבית כל זה בזמן שאנחנו חושבים לתומנו כי הרובוט התמים מנקה את האבק מהרצפה שלנו.
מבחינה משפטית, אם ימצא שהמכשיר אוסף עלינו מידע באופן לא חוקי, אסור ליצרן להשתמש בו. איסוף מידע באמצעות מכשירים "חכמים" בבית ייחשב כלא חוקי, אם לא הוצהר לקונים בעת הקנייה כי המכשיר אוסף מידע וכי הם מאשרים זאת. חשוב להדגיש שכאשר מזמינים באתרי אינטרנט מחו"ל, כדאי לשים לב לאותיות הקטנות בתיאור המכשיר. אם מוצהר כי המכשיר אוסף מידע בשביל לשפר ולהתאים את עצמו או לשפר את השירות שהוא נותן, אפשר להסיק כי המכשיר אוסף גם מידע אישי. למי שנאסף עליו מידע אישי, יש גם את הזכות לדרוש למחוק מידע כזה ממערכות הגורם שאסף אותו.
עוד חשוב לדעת כי עבור מוצרים הנקנים בחו"ל, קשה יותר לבוא בדין וחשבון עם היצרנים. אם מכשיר נקנה מאירופה אפשר להגיש תלונה לרשויות הפרטיות האירופאיות, אך אם הוא נרכש מארה"ב - אין עם מי לדבר.
לכן, לאלו שחוששים לפרטיותם, מומלץ לקנות מכשירים חכמים פה בישראל מהיבואן רשמי, כך שאם יתגלה כי המכשיר שקנו אוסף עליהם מידע, יוכלו גם לבסס עילת תביעה כנגד הגורם שאחראי לכך. במקרים כאלה ניתן גם להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים.
הכותב הינו ראש הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין ומומחה לדיני פרטיות, טכנולוגיה וסייבר