טרנד או כאן כדי להישאר? לפני כמעט שנה הגיעה לישראל גרסת המיני של סופר נינטנדו לישראל. מדובר בקונסולת המשחקים הנוסטלגית של נינטנדו שהושקה לראשונה בשנת 1990 וזכתה לפופולריות רבה. רק בספטמבר האחרון, השיקה סוני קונסולה דומה לכבוד חגיגות 25 שנים לפליסטיישן: הפליסטיישן 1 בגרסת רטרו. מדובר בקונסולת פליסטיישן קלאסיק, קונסולת רטרו בדומה למהלך שנינטנדו ביצעה לפני כמעט שנה. הפליסטיישן החדש - ישן הינו גרסה מוקטנת בכ-45 אחוזים לעומת הגרסה המקורית ומלבד מידותיו ומשקלו, מדובר בקונסולה שזהה בדיוק לקונסולה המקורית עם כמה עדכונים נדרשים ומתבקשים ולא - שנת 2019 הגיעה וכבר אין צורך בדיסקים.
הקונסולה עברה כמה עדכונים נדרשים ומגיעה עם חיבור USB לשלטים, שקע HDMI ולא חיבור "הבננות" או בשמו RCA ומקבלת מתח באמצעות חיבור MicroUSB, בדומה לסמארטפונים של שנים קודמות. בתוך הקופסה ניתן למצוא כבל HDMI, כבל Micro USB ל-USB, שני שלטים ואת הקונסולה עצמה. בשונה מהקונסולה המקורית, מגירת הדיסקים אינה נפתחת מכיוון ש-20 משחקים טעונים כבר בתוך הקונסולה. היא קלה ומרגישה מעט כמו צעצוע אבל מנגד גם די קומפקטית ופשוטה. אותו הדבר הרגשתי לגבי שלטי הרטרו, שלטים שאומנם מקוריים אבל לעומת שלטי הפליסטיישן 4 והאקסבוקס המוכרים, השלטים מרגישים ממש כמו שלטי צעצוע: קלים ולמרות שהם בגדולם המקורי, הם מרגישים קטנים במיוחד לעומת השלטים של הפליסטיישן 4.