אומת סטארטאפ הקנאביס: כך מגדלים טונות של קנאביס

מזה מספר שנים שמדינת ישראל מעניקה, אם כי בקושי רב, קנאביס רפואי לחולים. עוד לאחרונה אושר כי מגדלי קנאביס יוכלו לייצא את הקנאביס, מה שעשוי להפוך את ישראל למעצמה בתחום ייצוא הקנאביס. מדובר בגידול חוות שמפיקות טונות של קנאביס מדי חודש ולשם כך, נדרשים המגדלים להערך עם כלים מיוחדים, כאלו שלא ניתן להשיג בקלות. אז איך הם עושים את זה? בניגוד לגידול קנאביס ביתי בו אין חשיבות מכרעת להרכב החומר הפעיל שקיים בפרחים, כאשר מדובר על חוות גידול מסחריות וחוקיות לצרכים רפואיים, תהליך הגידול והגיזום נעשה תוך שימוש בשורה ארוכה של אמצעים טכנולוגיים ומערכות ממוחשבות שתכליתם להבטיח את אחידות ריכוז החומר הפעיל שבצמח, שמשתנה מזן לזן וכן לוודא כי החווה ממקסמת את הפוטנציאל כך שיתקבל יבול בהיקף מירבי. פלג פסטיג, מנכ"ל רשת היידרושופ, מספקת ציוד גידול לחוות קנאביס והוא נותן לנו הצצה ראשונה למערכות בקרת שליטה, מכשיר למיון זרעים, מיצוי שמנים ועוד.

צמח הקנאביס דורש תנאים ייחודיים שלא מסתדרים תמיד עם האקלים הישראלי, וכדי להפיק את המקסימום, נדרשת בקרה ושליטה מלאה על הטמפרטורה, הלחות, מי ההשקיה ומצע הגידול. לשם כך מסתייעות החוות במערכות ממוחשבות שמנטרות את הערכים הללו. המערכות מבקרות מסביב לשעון את איכות המים ברמת החומציות, מוליכות חשמלית וטמפרטורה. נתונים אלו חשובים מאוד לטובת בקרת הנוזלים שהצמחים מקבלים היות ואיכות המים מהווה גורם חשוב בהתפתחות הצמח. בנוסף, קיימות כיום תוכנות מאוד מתקדמות שמאפשרת לנהל את השלבים של הגידול, החל מסידור המאגר הגנטי והגדרת התכונות הרצויות ועד לניתוח תוצאות והגדרת יעדים מדויקים לפיתוח זנים חדשים עם פרופיל ידוע של חומרים פעילים.

קציר פרחי הקנאביס הוא שלב קריטי בתהליך הגידול בו מפרידים את התפרחת מהעלים שמכילים כמות נמוכה במיוחד של חומרים פעילים שאינם מהווים חלק מהתוצר הסופי. תהליך זה נעשה במשך שנים רבות בעבודת יד ואף הוביל ליצירת מקצוע ייחודי, אולם בשל העלויות הרבות שכרוכות בהעסקת כוח אדם, לצד העליה בהיקף היבול - פתחו מכשיר ייעודי שמאפשר לבצע את התהליך כולו באופן אוטומטי. התפוקה של הטרימרים האוטומאטיים מגיעה לכדי 22 קילו בשעה, כאשר ישנן חוות בארץ שמחזיקות מספר טרימרים. בזמן סיבוב התוף, סכינים הנמצאים מתחתו מסתובבים אף הם במהירות עצומה וכך העלים המבצבצים מהפרחים עוברים ברשת של התוף ונחתכים מיד, בתוספת של מפוח אשר יונק למעשה את כל העלים כתוצאה מהגיזום נשאבים לשק פסולת וכך מקבלים מערכת סגורה ונקייה.

צמחים צורכים פחמן דו חמצני שנמצא באופן טבעי בחלל האוויר, וזקוקים לו כדי לבצע את תהליך הפוטוסינתזה כראוי, אולם קנאביס דורש רמת פחמן דו חמצני גבוהה יחסית שמגיעה לרמות של פי 3 מזו שנמצאת באוויר. רמת הפחמן דו חמצני הטבעית באטמוספרה נעה סביב 300-400 חלקים למיליון אך באמצעות הוספה מלאכותית, ניתן להגיע לרמות של 1,200- 1,500 וכפועל יוצא - להגדיל את היקף היבול בעד 30% יותר. לשם כך חלק מהחוות משתמשות במערכות שמורכבות מבקרים אלקטרוניים, ווסתי לחץ, וברזים שמופעלים אוטומטית בעת ירידת כמות הפחמן בחלל

הפסולת שנוצרת בתהליך הגידול כמו עלים או שאריות שונות של חלקי הצמח עשויה להכיל חומרים פעילים במינונים שונים. מיצוי של שאריות אלו מאפשר ליצור שמן בריכוזים גבוהים שמחירו בקילו עולה עשרת מונים על מחיר גרם תפרחת לבדה. למעשה, מכל עשר גרם של תפרחת, ניתן להפיק בממוצע 2 סמ"ק של שמן. קיימות שיטות שונות למיצוי החומרים הפעילים, חלקן באמצעות שימוש בסוגים שונים של גז, פחמן דו-חמצני, וחלקן על ידי מכבשי לחץ.

המוצר הבא, אינו משווק בישראל היות והוא מיועד לתעשיית יצור זרעי הקנאביס. החוות בישראל אינן מגדלות בעצמן את הזרעים, אלא מייבאות אותן, אולם מדובר על מוצר מתקדם ומעניין: תהליך הריבוי שבאמצעותו ניתן 'לייצר' זרעי קנאביס נקביים עובר דרך מניפולציות שונות שגורמות לצמחים נקביים לייצר זרעים שב-99 אחוזים יהיו נקביים. הדבר נעשה במטרה לשכפל את הגנטיקה, לצורך מכירה או לצורך שימוש במועד אחר. כתוצאה מכך, נוצרים פרחים עמוסים בזרעים וקיים צורך להפרידם מן התפרחות לנקות ולמיין אותם על פי מאפיינים שונים. קיים כיום מכשיר ייעודי שמפריד את זרעי הקנאביס מהתפרחת וממיין אותם לפי גודל ומשקל. קיים מתאם בין גודלו של הזרע לאיכותו.