פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דעה: רוכשים סמארטפונים וגאדג'טים בזול אבל חונקים ומזהמים את הסביבה

      אנחנו רוכשים סמארטפונים וגאדג'טים בזול אבל לא יודעים למחזר פסולת אלקטרונית. ללא טיפול נאות, המוצרים האלו נשלחים להטמנה או שריפה ואנחנו רק מזהמים את הסביבה שלנו והורסים את הקרקע. אמנון שחרור, מנכ"ל משותף בתאגיד למחזור פסולת אלקטרונית בישראל

      סרטון זווית מיחזור פלסטיק (יח"צ , זווית)

      הציבור הישראלי הוא צרכן נלהב של סמארטפונים וגאדג'טים- זה ידוע. בכל פעם שנחשף מכשיר חדש של אחת היצרניות המובילות, הישראלים מסתערים על החנויות ועטים על הדגמים החדשים כמוצאי שלל רב. ברקע תערוכת הסלולר הגדולה בעולם המתקיימת בימים אלה בברצלונה, בה חושפות ענקיות המובייל את הדגמים והפיתוחים החדשים שלהן, ינסו היצרניות לשכנע אותנו, הצרכנים, למה הן הבחירה הטובה ביותר עבורנו, מדוע הגיע בדיוק היום המועד להחליף את הטלפון המיושן שלנו באחד חדש ואנחנו - נשתכנע. נאפסן במגירה את המכשיר ה"ישן", אביזריו הרבים, הסוללות, שקרוב לוודאי נקנו רק לאחרונה, ונעבור לסמארטפון הנוצץ התורן.

      אפשרויות הרכישה מחנויות מקוונות וההיצע הבלתי נגמר, רק הגבירו את היקף הרכישות. השיא לכך היה בבלאק פריידי האחרון: בארה"ב נשבר שיא מכירות ליום בודד, יותר מ-6.22 מיליארד דולר. גם הישראלים לא נשארו אדישים: על פי נתוני חברת ישראכרט היקף הרכישות של ישראלים באתרים בינלאומיים קפצו השנה ב-101% לסכום של 100 מיליון שקלים. עגל הזהב במרחק הקלקה.

      האובססיה לקניית מוצרי אלקטרוניקה שהם כביכול חדישים ובמחירי רצפה, גובה מחיר כבד. המשוואה פשוטה - בזמן שמאות אלפי מוצרי חשמל ואלקטרוניקה חדשים נקנים, כמות דומה של מוצרים "ישנים" עושה את דרכה אל פח האשפה. אותה רכישה עודפת של מוצרי אלקטרוניקה מובילה לתוצאות הרסניות, שכן, למרבה הצער, לא כל הרשויות המקומיות והעסקים במדינת ישראל מקפידים להתקשר עם גוף יישום מוכר (תאגיד מחזור) למחזור פסולת אלקטרונית וישראלים רבים עדיין משליכים סוללות, אזניות, מטענים, סמארטפונים ושאר מכשירים לפח האשפה, וללא טיפול נאות מושלכים הישר להטמנה או לשריפה פיראטית.

      תיקון של סמארטפון PH1 אסנשל (צילום מסך)
      קונים בזול אבל אחר כך משלמים את המחיר בזיהום הסביבה. (צילום מסך)

      כאשר המכשירים אינם מופרדים מזרם הפסולת הביתי ואינם מובאים למחזור, הם נאגרים לצד הפסולת הביתית במטמנות ובאתרים באין הפרדה, הפסולת האלקטרונית נדחסת, נשברת ומתפרקת יחד עם זאת הביתית, וההשלכות הסביבתיות והבריאותיות קשות. אלפי טונות של מתכות כבדות, כספית, קדמיום ועופרת נפלטים לסביבה, גורמים לזיהום אוויר, קרקעות ומי תהום שמגיעים לברזים הביתיים שלנו. . גם להניח את המוצר החשמלי ליד הדלת ולתהות עם מישהו אולי צריך את זה, בדרך כלל גורמת להבאתו לשריפה או הטמנה בלתי חוקית ומזהמת. ולמרות שמשקל הפסולת האלקטרונית הוא רק שלושה אחוזים מכלל הפסולת הביתית, היא מהווה 70% מכלל הזיהום הרעיל הנוצר מפסולת ביתית יבשה. מדובר באיום שרק הולך וגדל כשכמות הפסולת שלנו גדלה בממוצע ב-8.1% מדי שנה ועד שנת 2040 סמארטפונים בלבד צפויים לזהם את כדור הארץ כמו כל כלי התחבורה כיום.

      אנחנו אוהבים להתעלם מאותן קריאות של פעילים סביבתיים "לעצור את המסיבה" ולהתחיל לקנות חכם. לקנות כשצריך. זה אולי לא נראה מספיק חשוב, דחוף או "מגניב", לדאוג לסביבה אבל תחשבו על הילדים שלכם, על העתיד שלהם, על השטחים הענקיים מאדמת הארץ האהובה שלנו שנרקבים ממתכות רעילות ומזהמות שהוטמנו בהם. אתרי הטמנת פסולת כבר אינם יכולים להכיל את הטונות הרבים של פסולת שכולנו משליכים מדי שנה. עד כמה זה מגניב לראות משפחות ישראליות סובלות מזיהום האוויר וחולות בסרטן? מה יותר מגניב - ארץ ישראל יפה וגם פורחת או ארץ ישראל חולה "ומסורטנת"?

      הממשלה הישראלית אדישה לנזקים הנגרמים, אך גם הציבור. למרות שמדובר בבריאות ילדינו וניקיון כדור הארץ שבו כולנו חיים, חלקים גדולים מדי בציבור הרחב מתעלמים מהנושא כמו לא היה קשור אליהם כלל. סמארטפונים חדשים שאפשר להחליף יוצאים לשוק כל הזמן, אבל כדור הארץ יש רק אחד. אם נהרוס אותו, לא נוכל להחליפו באחר.

      אמנון שחרור, מנכ"ל משותף בתאגיד מ.א.י למחזור פסולת אלקטרונית בישראל